בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית דלקות ופטריות דלקות ומחלות דרכי השתן סיבוכים רב-מערכתיים של מחלת כלייה כרונית חלק ב`
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    סיבוכים רב-מערכתיים של מחלת כלייה כרונית חלק ב`

    סיבוכים רב-מערכתיים של מחלת כלייה כרונית חלק ב`
    בריאות סיבוכים רב-מערכתיים של מחלת כלייה כרונית
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    סיבוכים רב-מערכתיים של מחלת כלייה כרונית

    חלק ב` - לחץ כאן לחלק א`

    פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    מאזן המים: כיון שבחולים עם תפקוד כלייתי לקוי היכולת לרכז או לדלל את השתן נפגמת, הם נחשפים ביתר-שאת למצבים של עודף או של חסר נתרן בדם. עודף נתרן יתרחש אם שתיית מים אינה מספקת לפצות על איבוד נוזלים, אך התופעה היותר שכיחה של רמת-חסר של נתרן, מתפתחת בחולים אלה בגין שתיה מופרזת של מים העולה על יכולתם להפריש בהמשך. כדי למנוע רמת תת-נתרן בדם, מייעצים בדרך כלל לחולי כליות כרוניים לשתות ביום עד 1.5 ליטר נוזלים.

    חמצת מטבולית: רוב חולי הכליות מפתחים חמצת מטבולית בגלל יכולתם המופחתת להפריש יוני מימן הנוצרים בעיקר כתוצרי מטבוליזם של חומצות אמינו המכילות גפרית כגון ציסטאין ומתיונין. כאשר החולה מתקרב לשלב הסופני של אי תפקוד כליותיו (ESRD), רמת הביקרבונאט הבסיסי בנסיוב יורדת לרמה של 12 עד 20 מילימול לליטר ונגרמת על ידי כך עליה במה שקרוי anion gap או הפער הרצוי בין רמת היונים הטעונים חיובית ושלילית בנסיוב. טיפול בחמצת המטבולית חיוני, שהרי חמצת ממושכת כרוכה בהחמרה של מחלת העצם המושרה על ידי מאזן סידן שלילי ופעילות-יתר של בלוטת יותרת-התריס או hyperparathyroid. כך מתגברים תהליכים קטבוליים של פרוק רקמת שריר, הפרעה לגדילה בילדים וכנראה גם החשה של דעיכת תפקוד הכליה או ה-GFR. המטרה אם-כן היא לשמר את רמת הביקרבונאט בנסיוב מעל 20 מילימול לליטר. לכן ממליצים על נטילת סודיום ביקרבונאט במינון יומי של 0.5 עד 1.0 מילימול לכל קילוגרם משקל גוף, שזו כמות שוות-ערך לכמות החומצה הנוצרת בגוף מדי יום. אך כאן עלולה להיווצר בעיה: כיון שביקרבונאט ניתן בצורת מלח הנתרן, יש חשש להגברת רמת הנתרן שאינה רצויה, ואז יש צורך לטיפול מקביל במְשַתן למנוע בצקת ולחץ-דם מוגבר. אגב, סודיום-ציטראט נסבל יותר מסודיום-ביקרבונאט כיון שהאחרון יוצר את הגז דו-תחמוצת הפחמן בקיבה ותחושת החומציות. אך קיימת מִגבלה בחולים המטופלים עם תרופות קושרות-פוספט המכילות אלומיניום, שאינם אמורים ליטול סודיום ציטראט כיוון שהוא מגביר באופן בולט את ספיגת האלומיניום והרעלה בגין מתכת זאת. אפשרות אחרת היא שקלציום-קרבונאט המשמש לעתים תכופות כקושר-פוספט יכול אף הוא לעזור בניטור החמצת.

    סיבוכים של מערכת העיכול: במחלת כליות מתקדמת שכיחות תופעות של בחילה, הקאות ואיבוד תיאבון. לכן, חשוב שתת התזונה הכרוכה בתופעות האמורות, תטופל בתמיכה התזונתית הראויה על ידי דיאטנית המתמחה בטיפול בחולים נפרולוגיים, כדי לאזן את החולים האלה מבחינה דיאטתית.

    סיבוכים של מחלות כלי דם ולב: הסיבה השכיחה ביותר של מוות בחולים עם מחלת כליות סופנית הן המחלות הקרדיו-ואסקולריות, ולכן היעד המרכזי בגישה הטיפולית של חולים אלה היא להפחית עד כמה שאפשר את גורמי-הסיכון למחלות כלי-דם. זכורים לכל הנתונים שהופיעו בסקירתו המאוד נחשבת של Wheeler שהופיעה ב-Lancet בשנת 1996, לפיה הסיכון למחלות קרדיו-ואסקולריות גדל פי 20 לערך בחולי כליות. יתר לחץ-דם כמעט בלי יוצא מהכלל מתפתח אצל בעלי מחלת כליות כרונית, כאשר בין אלה רמות מוגברות של רנין ואנגיוטנסין הם תורמים נכבדים. לכן ניתור אגרסיבי של רמת לחץ הדם חיוני הן להפחת הסיכון למחלת כלי-דם, אלא אף להאטה של התקדמות מחלת הכליה. המטרה היא להשיג לחץ דם הנמוך מ- 130/85 מ"מ כספית. הטיפול בלחץ-דם כולל הגבלת נתרן במזון ושימוש במְשַתנים. תרופות מקובלות לטיפול בלחץ הדם המוגבר בחולי כליות הם מעכבי-ACE היעילות לא רק בהפחתת לחץ הדם, אלא אף מאטות את הדעיכה ב-GFR. ההשפעה המגנה של מעכבי-ACE בולטת אף יותר במטופלים עם דרגה גבוהה יותר של פרוטאינוריה, או הפרשת חלבון בשתן. חשוב שכאשר מטופל נוטל מעכבי-ACE, רמות האשלגן והקראטינין בדמו ייבדקו לעתים תכופות. בעבר דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) הייתה שכיחה בקרב חולי כליות, אם כי כיום היא מתרחשת לעתים רחוקות כיוון שמתחילים בדרך כלל בתהליך הדיאליזה לפני הופעת דלקת זו. טיפול בפריקרדיטיס כולל דיאליזה נמרצת ושימוש בנוגדי-דלקת לא-סטרואידיים כגון מעכבי-COX-2.

    היבט חשוב התגלה בשנים האחרונות ברלבנטיות של רמות מוגברות של הומוציסטאין בחולי כליות כרוניים, ועוד יותר מכך במטופלי-דיאליזה. כידוע, רמות מוגברות של הומוציסטאין מהוות גורם סיכון ליצירת תהליכי-טרשת עורקים, אך גם לקרישיות יתר, יצירת פקקת, ותסחיפים וכו`. ידוע שהמטבוליזם של הומוציסטאין מתרחש בכליה וכ- 70% של חומצת-אמינו זו מפונים על ידי הכליות במצב תקין מן הגוף. אך במצבים של אי-תפקוד כלייתי הבא לביטוי ברמת קראטינין של מעל 1.8 מיליגרם לדציליטר חל שיבוש בפינוי
    (clearance) של הומוציסטאין, ורמתו עולה באופן משמעותי. הבעיה מחריפה במטופלי-דיאליזה, המבצעים בממוצע 3 פעמים בשבוע תהליך הנמשך 4 שעות לערך כדי לטהר דמם ממולקולות רעלניות המצטברות בו בשל אי תפקוד הכליה. ממברנת הדיאליזה מרחיקה מהדם כל מולקולה הקטנה במשקלה המולקולרי מ- 800 יחידות דלטון. מסתבר שבין המולקולות המורחקות מהדם בתהליך הדיאליזה מוצאים גם ויטמין B6 שמשקלו המולקולרי 247, וכן אובדת מהדם חומצה פולית (ויטמין B9) גם היא בעלת משקל מולקולרי נמוך יחסית של 440. כיון ששני ויטמינים אלה מאוד חיוניים בדם לשמור על רמת הומוציסטאין בתחום הנורמה נמוך, איבוד הויטמינים האלה בתהליך הדיאליזה המתמשך, מעלה בצורה מאוד בולטת את רמות הומוציסטאין בדם. ולכן חיוני לנתר את רמות הומוציסטאין אצל חולי כליה ואף יותר אצל אלה שבטיפול דיאליזה, וליטול במידת הצורך ויטמינים אלה על מנת להביא להפחתת רמת הומוציסטאין בדם.

    סיבוכים המטולוגיים: ברוב חולי הכליות בשלב בו ה-GFR יורד מתחת ל- 60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר, מתחילה להופיע אנמיה המוגדרת כנורמוציטית ונורמוכרומית. האנמיה היא בעיקר תוצאה של חסר ביצירת אריתרופויאטין בכליה, אך גם בגלל תופעות של הרס כדוריות אדומות (הימוליזה), בגלל איבוד דם שהוא סמוי לעתים, וכן בגין חסר ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית. הזמינות של אריתרופויאטין אנושי ריקומביננטי (המופק בשיטות של הנדסה גנטית) הביא למהפכה בטיפול באנמיה אצל חולי כליות כרוניים, אם כי הוא יקר יחסית. תיקון החסר באנמיה בעזרת אריתרופויאטין משפר תפקוד הלב, מפחית תסמינים של מערכת העצבים המרכזית, משפר את התיאבון ואף את התפקוד המיני. בדרך כלל מתחילים על ידי הזרקת הורמון זה במינון של 50 עד 100 יחידות לכל ק"ג משקל גוף, פעמיים עד 3 פעמים בשבוע, עד שמשיגים את רמת ההמטוקריט בין 33-36%, ומכאן ואילך מנטרים את רמות המוגלובין וההמטוקריט בדם. הטיפול באריתרו-פויאטין אינו חף מתופעות לוואי: ב- 17 עד 65% מהמטופלים עלול להופיע יתר-לחץ דם, ב- 15% מתפתח כאב ראש. בין הסיבות לכישלון הטיפול באריתרופויאטין: ברוב המקרים בגלל חסר ברזל, דלקת כרונית, מצב של ממאירות סמויה, הרעלת אלומיניום, תת-תזונה או מצב חמור של פעילות יתר של יותרת בלוטת התריס (היפר-פאראתירואידיזם).

    למרות שבדרך כלל ספירת תאי הדם הלבנים היא בתחום הנורמה במחלת כליות כרונית, התפקוד של תאים אלה עלול להיות פגום, מה שמגביר בעיקר את הרגישות לדלקות. השפעות שכיחות אחרות כוללות שבירות מוגברת של כלי-דם נימיים, ונטייה לדימומים הנובעים מתפקוד לקוי של תסיות (תרומבוציטים).

    מחלת עצם: המטבוליזם של סידן ושל זרחן הוא א-נורמאלי באלה עם מחלת כליות כרונית וקשור להתפתחות מחלת עצם. הפרשה פחותה של זרחן במקביל לירידה ב-GFR, מביאה להיפר-פוספאטמיה בדם. אך חשוב מכך, ירידה ברמת הצורה הפעילה של ויטמין D גורמת לרמת חסר של סידן בדם. בכליה נורמאלית נוצר ויטמין D בצורתו הפעילה והוא מגביר את ספיגת הסידן במעי. במאמצים לנרמל את רמת הסידן בדם, קיים חשש להתפתחות היפר-פאראתירואידיזם משני, שעלול לגרום לנזק משמעותי לעצם. בתחום של מחלת העצם הנגרמת כתוצאה מכשל כלייתי והמוגדרת כ-renal osteodystrophy, נכללים מספר מפגעים הכוללים את osteitis fibrosa, osteomalacia וכן מה שקרוי מחלת עצם א-דינמית. המפגע השכיח ביותר, osteitis fibrosa, נובע באופן משני מפעילות היתר של יותרת בלוטת התריס. osteitis fibrosa גורם לכאבי עצם, לשברים, ולהסתיידות גרורתית בשלבי המחלה המתקדמים.

    הסיבוכים הכרוכים עם היפר-פארא-תירואידיזם יכולים להימנע או להיות מוגבלים על ידי פיקוח על רמת הזרחן המוגברת בדם, וכן בהפחתה של רמת ההורמון הפארא-תירואידי (PTH). כאשר המטרה לשמור על רמת זרחן בנסיוב בתחום הנורמאלי של 4.5 עד 5.5 מיליגרם לדציליטר, רצוי לשמור על דיאטה דלה בזרחן, וכן שימוש בקושרי-זרחן כגון סידן-קרבונאט, או סידן אצטאט שיעילותם גם בתיקון של רמת הסידן הנמוכה בדמם של חולי כליה אלה. בדרך כלל מתחילים עם 1-2 טבליות 3 פעמים ביום עם הארוחה, ומגדילים את המינון עד שרמת הפוספאט בנסיוב יורדת אל מתחת לריכוז של 5.5 מיליגרם לדציליטר. המנה היומית של קושר הזרחן היא במינון של 2 עד 10 גרם, תוך ניטור רמת הסידן בדם מחשש לעודף סידן בגלל רמתו הגבוהה בתרופה. תרופה יעילה היא Sevelamer HCl, הידועה כ-Renagel, שהיא פולימר קטיוני הקושר זרחן בשל המטען החשמלי החיובי שלו. יתרון תרופה זו בכך שאינה מעלה את רמת הסידן בדם, אך חסרונה בהיותה יקרה בהרבה.

    את דיכוי פעילות PTH לרמה הגבוהה פי 2-3 מרמתו הנורמאלית בנסיוב (130-195 פיקוגרם למיליליטר), ניתן להשיג על ידי טיפול ב-Calcitriol (שם המותג- Rocaltrol). חולים בהם רמת ה-PTH מעל 200 פיקוגרם למיליליטר, יכולים להתחיל להיות מטופלים ב-Calcitriol רק כאשר רמת הפוספאט בדמם אוזנה אל מתחת ל- 6.6 מיליגרם לדציליטר. המינון של התרופה הוא 0.25 מיליגרם ליום. סיבוכים כתוצאה מטיפול ב-Calcitriol, כוללים מחלת עצם א-דינמית כתוצאה מדיכוי יתר של PTH וכתוצאה מכך עודף ברמת סידן בנסיוב.

    סיבוכים נירולוגיים: חולי כליות כרוניים לוקים במפגעי שבץ מוחי לצורותיו (CVA, TIA) בשיעור גבוה יחסית. מצב של אנצפלופתיה על רקע Uremia מתקיים בעיקר בשלב מתקדם של כשל כלייתי ומתאפיין בנדודי שינה, הפרעות בכושר הריכוז, שינויים במחזוריות השינה, אי-יציבות רגשית, דאגנות ודיכאון. . מעניין שדיאליזה מביאה לשיפור מהיר ולהתפוגגות המצב הנפשי המעורער, וכן מתקן את הממצאים בתרשים הא.א.ג. המוחי. חולים באי-ספיקה כלייתית מתקדמת יכולים לעתים לפתח עוויתות. מצב של polyneuropathy סימטרי מהסוג המשולב של פגיעה תחושתית ומוטורית שכיח. תסמינים תחושתיים מופיעים תחילה כהתכווצויות, חישה מדומה (paresthesia) ורגליים לא-שקטות. הפרעות בתיפקוד האוטונומי יכולות לגרום למצב של תת-לחץ דם בעמידה זקופה (postural hypotension) וכן לאין-אונות.

    בברכה, פרופ` בן עמי סלע
    24/03/2003 12:38:00
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן