בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית סרטן סרטן המעי הגס שיטות סריקה לגילוי סרטן המעי הגס
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    שיטות סריקה לגילוי סרטן המעי הגס

    שיטות סריקה לגילוי סרטן המעי הגס
    בריאות עיקרון הסריקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס הוא לגלות רקמה חשודה או פוליפ גדול או אף גידול סרטני לפני הגיעם לנקודה הקריטית שאחריה הטיפול כבר אינו יעיל.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    שיטות סריקה לגילוי סרטן המעי הגס

    פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    בשנת 2002 היה צפוי שבארה"ב יאובחנו 1,285,000 מקרים חדשים של סרטן (למעט סרטני עור למיניהם). בין אלה היו צפויים להתגלות 148,000 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס ופי הטבעת, המהווים 11.5% מכלל מקרי הסרטן המתגלים. באותה שנה 555 אלף אמריקנים היו צפויים למות מסרטן, ובתוכם כ-10% של אלה עם סרטן המעי הגס ופי הטבעת. סוג אחרון זה של סרטן מדורג במקום השלישי מבחינת שכיחותו בקרב גברים ונשים כאחד, כאשר סרטן השד והריאה מקדימים אותו בקרב הנשים, ואילו סרטן הערמונית והריאה שכיחים ממנו בין גברים. רק סרטן הריאה יותר קטלני מסרטן המעי הגס מבחינת אחוז הפטירות בין נושאי המחלה. שכיחות סרטן המעי הגס גְדֵלה באופן מובהק עם הגיל. מטרת הסריקה היא לגלות שאתות, או פּוֹליפּים או מסות חשודות ברירית המעי הגס והחלחולת. הפּוליפּים עם שגשוג רקמתי שפיר מהווים כ-10 עד 30% מכלל הפוליפים המתגלים במעי הגס. הם בדרך כלל קטנים בקטרם מחצי סנטימטר, ומופיעים בחלק המעי הגס הקרוב לחלחולת, ואין להם משמעות קלינית. פוליפים שפירים אחרים כוללים בליטות קלות (tags) ברירית המעי הגס, בדרך כלל באזור החלחולת, או ליפּוֹמוֹת שהן גידולים שפירים המכילים תאי שומן.

    מבין הפוליפים המתגלים במהלך קולונוסקופיה, בין 50 ל-70% הם אֲדֶנוֹמַתִיים באוֹפיָים
    (adenomas), הנחשבים בדרך כלל לסרטניים או לקְדָם-סרטניים. בערך 1/3 מהאדנומות קרובות לנקודת העיקול שבין המעי הגס הרוחבי למעי הגס היורד, אך עם העלייה בגיל אחוז גבוה יותר של אדנומות יופיע באזור זה. מקובל שיותר מ-95% מבין מקרי סרטן המעי הגס ופי הטבעת מתחילים במקור כפוליפים אדנומתיים שפירים המתפתחים במעי הגס משך שנים אחדות. התמרה סרטנית זו המכונה לעתים "רצף אדנומה-קרצינומה", מושג שנטבע עוד בשנת 1951. רוב האדנומות נותרות שפירות, ומדי שנה רק 2.5 מכל 1000 אדנומות הופכת לסרטנית. ההתמרה הסרטנית מתחוללת באיטיות במשך 10 שנים בממוצע, כאשר הסיכון להתמרה סרטנית נמצא בהתאמה לגודל הפוליפ. פוליפים הגדולים בקוטרם מ-1 ס"מ מכילים רקמה בדרגה גבוהה של התפתחות בלתי נורמאלית (dysplasia) שעלולה להיות סרטנית, בשיעור גבוה יותר מאשר פוליפים קטנים יותר. יש גם סיכוי גדול יותר שפוליפים גדולים מלֻווים על ידי אדנומות נוספות או אף רקמה סרטנית באזורים אחרים של המעי הגס.

    מבחני הסריקה: העיקרון של סריקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס באוכלוסיות גדולות, הוא לגלות רקמה חשודה או פוליפ גדול או אף גידול סרטני לפני הגיעם לנקודה הקריטית שאחריה הטיפול כבר אינו יעיל. קיימות מספר אופציות לסריקה לגילוי סרטן המעי הגס, כאשר לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות כפי שיפורט להלן:
    א. בדיקת דם סמוי בצואה: כיוון ששאת סרטנית ופוליפים נוטים לדמם יותר מאשר רקמת רירית תקינה של המעי הגס, ניתן לגלות דם סמוי זה בבדיקה האמורה. המבדק מבוסס על ההיפוך על ידי חמצון של חומר חסר צבע לחומר צבוע בשל הפעילות המחמצנת (pseudoperoxidase) של המוגלובין שבדם הסמוי. תוך שימוש בקיט המקובל (Hemoccult II), הנבדק אמור למרוח 6 ממרחים (smears) משלושה תפליטי צואה משלושה ימים רצופים על פני נייר הספוג בחומר גוּאֲיָיני. גילוי דם סמוי פירושו שיש סבירות גבוהה יותר לסרטן המעי הגס מה שמחייב ברור נוסף ומתקדם, בדרך כלל על ידי קולונוסקופיה. חמישה ניסויים קליניים בהם השתתפו בסך הכל 320 אלף איש הראו שגילוי מוקדם של דם סמוי בצואה הביא להפחתה של 15 עד 43% בשיעור התמותה מסרטן זה. יחד עם זאת מבדק זה הוא בעל דרגת רגישות נמוכה לגילוי של פוליפים קדם-סרטניים, בייחוד הקטנים שבהם.

    תוצאות חיוביות-כּזוּבוֹת (false positive) עלולות להופיע כאשר מזון עתיר המוגלובין נאכל סמוך לזמן הבדיקה, או כאשר קיים דימום במערכת העיכול ממקור אחר (טחורים רגישים, זיהום דם וִוסתי, כיב עיכולי כתוצאה משימוש בתרופות לא סטרואידיות נוגדות-דלקת בתחום של שבוע ימים מהמבדק). לעומת זאת עלולה להתקבל תוצאה שלילית-כזובה, כאשר הפוליפ או השאת אינם מדממים, או כתוצאה משיבוש הנגרם על ידי צריכת חומרים נוגדי-חמצון כגון ויטמין C המונעים את התפתחות ריאקצית הצבע החמצונית. הקיט אמור להיות מוחזר למעבדה תוך 14 יום מסיום לקיחת דגימות הצואה, והוא אמור להישמר מחום, מאור, או מחשיפה לחומרי ניקוי העלולים לחמצן. אין לצרוך וויטמין C או פירות כלימון לפחות 3 ימים לפני המבדק ובמהלכו. יש להימנע מאכילת בשר אדום (בקר, כבש, כבד) 3 ימים לפני תחילת המבדק ובמהלכו. במהלך שלושת ימי המבדר יש לאכול דיאטה מאוזנת המכילה מזון עתיר סיבים, כגון דגניים, וכן פירות וירקות.

    יתרונות שיטה זו בהיותה זולה, קלה לביצוע ולכן מקובלת על הנבדקים, מפחיתה תמותה בעליל, יכולה לגלות מפגעים בחלקו העליון של המעי הגס. מחדלי השיטה בתוצאות חיוביות-כזובות העלולות להוליך לביצוע קולונוסקופיה, באי רגישותה לפוליפים קדם-סרטניים, בשיעור משמעותי של תוצאות שליליות-כזובות ובאי יכולתה להבדיל בין דימום רלבנטי לדימומים באזורים אחרים במערכת העיכול מסיבות לא רלבנטיות.

    ב. סיגמואידוסקופיה על ידי צנור גמיש: בחינה זו של החלק התחתון של המעי הגס מאפשרת בחינה ראִייתית ישירה ואף מאפשרת לקבל ביופסיה מרקמה חשודה. רופא מומחה יכול להשתמש בסיגמואידוסקופ באורך 60 ס"מ בתנאי מרפאה כאשר הכנת הנבדק כוללת בדרך כלל 2 או 3 חוקני סודיום פוספט (כדוגמת Fleet), המבוצעים באופן עצמי לפני הביקור במרפאה, אם כי מחקר יחיד הראה שנטילה פומית של מרשם סודיום פוספט הביאה לבחינה אנדוסקופית יעילה יותר. עד 60% מכלל הגידולים הסרטניים במעי בגס התחתון ניתנים לזיהוי בטכניקה זו. כמעט כל השאתות והפוליפים בגודל שמעל 1 ס"מ ואף קטנים יותר ניתנים לזיהוי. ניסויים קליניים אחדים מצביעים על כך שטכניקת הסיגמואידוסקופיה מפחיתה את מקרי המוות מסרטן המעי הגס התחתון בשיעור של 60 עד 85%. כאשר מתגלה פוליפ אדנומתי או שאת, הערכה אבחונית נוספת של כלל המעי הגס נדרשת. לעתים מומלץ שהבדיקה האחרונה תשולב בבדיקת הדם סמוי שכן יש בכל אחת מהם להשלים את האחרת מבחינת הנתונים המצטברים.

    יתרונות שיטה זו בעלותה הכספית הסבירה, ניתנת לביצוע בהתראה קצרה בתנאי מרפאה, ההכנה קלה ונסבלת על ידי הנבדקים, מפחיתה משמעותית מחלת סרטן של המעי הגס התחתון ומקרי מוות, ניתן להשיג דרכה דגימות ביופסיה לבחינה היסטולוגית. מחדלי השיטה באי יכולתה לגלות שאתות ופוליפים במעלה המעי הגס (כ-40% מכלל מקרי הסרטן במעי הגס), אינה תמיד מתאימה להרחיק פוליפים גדולים כמו שניתן לבצע בקולונוסקופיה, גורמת לעתים מזומנות להתכווצויות ולתחושת נפיחות, ועלולה אם כי לעתים נדירות לגרום להתנקבות המעי הגס
    (perforation).

    ג. קולונוסקופיה: לאישוש מלא של המעי הגס ניתן לבצע קולונוסקופיה שהוכנסה לשימוש בתחילת שנות ה-70. עומק החדירה משתנה בהתאם למיומנות של הרופא המומחה ומידת ההכנה של המעי לבדיקה. ניתן להגיע ב-98% מהמבדקים עד למעי העיוור (cecum). נבדקים שאינם נוטלים תרופות מְשַתנוֹת (diuretics), ואשר אינם סובלים ממחלת כליות או מחלה קרדיו-ואסקולרית או מבעיות של מאזן אלקטרוליטים כנתרן ואשלגן, יכולים להתכונן בבטחה לבדיקת הקולונוסקופיה על ידי בליעת תמיסה של סודיום-פוספאט ביום שלפני הבדיקה. אם הנבדק סובל מאחד המפגעים שהוזכרו, הוא יצטרך, לשתות נוזל שטיפה בטוח יותר-אם כי פחות ערב לחך- כגון GOLYTELY. שיטת הקולונוסקופיה נחשבת כמדד אמין "gold standard" בין יתר השיטות לאיתור מפגעים במעי הגס. מחקר שהתפרסם ב-New England Journal of Medicine בשנת 2000 ואשר התבצע ב-13 מרכזים רפואיים של משוחררי הצבא האמריקאי (VA Hospitals) בקרב 3,000 נבדקים, הוכיח שסריקה על ידי קולונוסקופיה היא אמצעי יעיל לגילוי שאתות במבוגרים ללא כל תסמינים מחשידים. אחד המחקרים החשובים שהתפרסם במאמר מהמצוטטים ביותר בתחום שהתפרסם על ידי Burt בשנת 2000 בכתב העת Gastroenterology, תומך ביעילות של קולונוסקופיה וכריתה תוך כדי בדיקה של פּוליפּים המתגלים, בהפחתת מקרי סרטן המעי הגס. סקר זה הדגים שכריתת אדנומות הפחית את היארעות הסרטן בשיעור של 76-90%, בהשוואה לקבוצות בקרה בהם לא יושמה טכניקה זו.

    יתרונות שיטה זו שניתן להקיף בה בראייה ישירה עד 98% מכלל המעי הגס, ושניתן לכרות במהלכה פוליפים או רקמות חשודות אחרות. יחד עם זאת הבדיקה יקרה יחסית, דורשת שימוש בסמי הרגעה או אף הרדמה במרפאה מצוידת במיוחד, לא נטולת סיכונים כהתנקבות המעי, תגובה לא צפויה לחומרי ההרדמה, וההכנה לבדיקה אינה אהודה במיוחד על הנבדקים.

    ד. חוקן בריום: בניגוד לבדיקה החד-ניגודית (single-contrast) של חוקן הבריום התואמת טוב יותר הערכה של חסימת המעי הגס, הרי בבדיקת חוקן הבריום הדו-ניגודית (double-contrast) המכונה גם air-contrast, בה מוחדר אוויר לאחר הרחקת רוב הבריום, וניתן לגלות טוב יותר בצילום רנטגן רקמות חשודות קטנות ברירית המעי. רגישות השיטה תלויה בגודל הרקמה החריגה: 50-80% מהפוליפים בגודל שמתחת ל-1 ס"מ, ו-70-90% מהפוליפים הגדולים מ-1 ס"מ ניתנים לגילוי. מומלץ לבצע חוקן בריום אחת ל-5 שנים באוכלוסיה הא-תסמינית.

    יתרונות שיטה זו בעלות הממוצעת שלה, באחוד גילוי גבוה של פוליפים מעל 1 ס"מ, ובשיעור סיבוכים נמוך. בין מחדליה רגישותה הלא גבוהה בה ניתן להחמיץ 20-50% מהפוליפים הקטנים יותר. לא ניתן להשיג במהלכה דגימות לביופסיה או לכרות פוליפים בולטים. הליך זה עלול לגרום לכאבים עוויתיים, ואי נוחות. בעקבות חוקן בריום, יש לצואה גוון לבן גירי, ויש לדאוג להרחקת הבריום בסיום הבדיקה על ידי שימוש במשלשל, כדי למנוע תופעות של עצירות.

    תחום זה של שיטות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ממשיך להתפתח. בשנים האחרונות פותחה שיטת קולונוגרפית על בסיס טומוגרפיה ממוחשבת (CT) הידועה כקולונוסקופיה וירטואלית. בנוסף, נמצאת כעת בפיתוח שיטה לאיתור סמנים גנטיים בדגימות צואה. אין ספק בחיוניות של שיטות הסריקה השונות, והניסיון הרב שהצטבר מוכיח שגילוי מוקדם עשוי למנוע התפתחות המחלה לשלבים שמאוחר מדי לטפל בהם בהצלחה. השכיחות הגבוהה יותר של הופעת גידולים במעי הגס בכאלה עם רקע משפחתי דומה, חייב לדרבן את אלה האחרונים למוּדעות גבוהה לחיוניות ולצורך בביצוע בדיקות הסריקה השונות ואף בתדירות חד-שנתית, לקדם רעה אפשרית.

    בברכה, פרופ` בן עמי סלע
    13/05/2003 11:01:00
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן