בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית התמכרויות מה במוחנו גורם לנו להתמכר?
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    מה במוחנו גורם לנו להתמכר?

     מה במוחנו גורם לנו להתמכר?
    בריאות התמכרות לסמים התמכרות בריאות רפואה
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    מה במוחנו גורם לנו להתמכר?

    חלק ב` - לחץ כאן לחלק א`

    פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    מצבים של דחק (stress) הם סיבה נוספת ל-relapse. האזור במוח nucleus accumbens משגר אותות לעמיגדלה ולהיפוקאמפוס, מרכזי המוח המתעדים ומגבשים את הזיכרונות המעוררים רגשות חזקים. כששואלים לעתים נגמל מסמים מדוע חזר לסורו, תשובתו עשויה להיות:" אני מאוכזב ממקום עבודתי", או אפילו: "נתקעתי בפקק תנועה ארוך במיוחד באותו יום"! תשובות כגון אלה מצביעות על רגישות-יתר למצבי דחק שעלולה להיות המדרבן (trigger) לחזרה לסם. מתברר שבמוחות נגמלים החוזרים לסם עולה במוח רמת ההורמון CRH, או corticotrophin releasing hormone, שמווסת את מערכת הורמוני הדחק ממש לפני ה-relapse, ואילו העמיגדלה הופכת לפעילה יותר. ואמנם, זני עכברים שגודלו ללא קולטנים מוחיים להורמון CRH, חשופים פחות להתמכרות לסמים. בשנים האחרונות הראו מחקרים שבהתמכרות לסם מעורבים רבים מהמסלולים במוח המפקחים על למידה וזיכרון. התמכרות גורמת לשינוי בעוצמת הקישוּריות שבין תאי העצב בסינַפּסוֹת שביניהם, ובעיקר מתבטא שינוי זה במעבר המסר של הנירוטרנסמיטור המוחי המְעורר, גלוטמאט.

    מדוע לא כל אחד מאיתנו מגיע למצב של התמכרות? באנשים מסוימים מערכת התִגמול המוחית (reward system) עלולה להיות פגיעה יותר, או שתגובותיהם למצבי-דחק עלולות להיות נמרצות יותר, ויצירת תכונות של התמכרות עלולה להיות בהם מהירה יותר. בעיקר יהיו אלה הסובלים תדירות מדיכאון, , דאגנות, סכיזופרניה, וכן אלה עם מפגעים של התנהגות אנטי-חברתית או של אישיות גבולית. מחקרים בתאומים הצביעו על כך שבערך במחצית המקרים ההתמכרות היא בעלת רקע תורשתי. במאמר מעורר הדים שהתפרסם ב-2003 בכתב העת Nature Neurosciences התגלה במחקר של עכברים טרנסגניים "המהונדסים גנטית", שניתן היה לשנות את מידת התמכרותם לקוקאין, על ידי וויסות של גנים מסוימים וחלבונם הידועים כ-CREB ו-DeltaFosB. וחלבונים אלה פועלים כמובן גם בבני-אדם. שינוי מכוון בחלבונים אלה מפחית את כמות הדופאמין המופרש על ידי צריכת קוקאין.

    בני-אדם אף נבדלים ביניהם ביכולתם להפעיל שיקול-דעת ולמנוע "דחף שאינו בר-שליטה". אזור בקליפת המוח הקדמי (prefrontal cortex) עוזרת להחליט את ערכה של תחושת עונג המתועדת על ידי ה-nucleus accumbens, והיא אף עוזרת לבדוק ולהעריך את הכמיהה ליטול סם למרות חוסר ההיגיון בדבר. אם קליפת המוח הקדמי אינה מתפקדת כהלכה, הסיכון ליפול בשביו של הסם הממכר גדולה יותר. מחקרים מראים שקליפת אזור פּרֶפְרוֹנטָלי זה לא מגיעה עדיין לשיא התפתחותה במתבגרים צעירים, מה שיכול להסביר מדוע נטייה להתמכרות מתפתחת כבר בגיל צעיר זה. ולראיה, אדם שאינו מתחיל לעשן מתחת לגיל 21 שנה, סיכויו טובים לא להתמכר לניקוטין בהמשך. כן נמצא שאישיות בלתי חברתית (antisocial) היא בעלת חסכים בתִפקוד הפרפרונטלי.

    למרות שממצאים על מוחות של מתמכרים מרמזים כעת לגישות טיפוליות חדשות, ההתקדמות בפועל בתחום הטיפולי מוגבלת ואיטית. חוקרים בחנו חומרים אנטגוניסטים, שיחסמו את קישור דופאמין לקולטניו, אך לרובם יש תופעות לוואי רבות מדי, שהרי הם מפרים גם את ההֲנִיעָה (מוטיבציה) לתגמול הטבעי והנורמאלי שמחולל קישור דופאמין לקולטניו. דרך אחת למנוע תופעות לוואי אלה היא על ידי הפרעת המנגנונים בעזרתם סמים שונים משרים את התהליך המגיע לשיאו בשחרור דופאמין, לדוגמא-האנטגוניסט של סמים אופּיאטיים-naltrexone נמצא היום בשימוש לטיפול במכורים להרואין וגם לאלכוהול. הבעיה החמורה ביותר בסוג זה של טיפולים היא בצורך למנוע חזרה למשבר הכמיהה הנואשת למנת הסם (relapse). אין די בנטרול ההשפעה המענגת של סמים ממכרים, כיוון שעצם הזיכרון של חווית הסם ממשיך להזין במטופל המכור לסמים את הכמיהה לסם, וגורם להם להפסיק ליטול את התרופות למניעת ההתמכרות.
    במרכז המחקר למניעת הכמיהה החוזרת לסם, עומד הנירוטרנסמיטור גלוטמאט (glutamate). באחד הניסויים התברר שחולדות שהיו ממוכרות בעבר לקוקאין, חזרו לצרוך סם זה לאחר שהחוקרים גירו באופן חשמלי את ההיפוקאמפוס במוחותיהם; ואזור זה במוח הוא האוצר את הזיכרון של חווית השימוש בסמים. כאשר השתמשו בתרופה החוסמת את פעולת הנירוטרנסמיטור גלוטמאט, נמנעה בחולדות אלה ההתמכרות המחודשת לקוקאין.

    אך גם חסימה גורפת של הקולטנים לגלוטמאט במוח, בלתי אפשרית. מחצית מתאי העצב בקליפת המוח משתמשים בגלוטמאט כנירוטרנסמיטור, והפחתה משמעותית בפעילותו, תהיה הרסנית לפעילות המוח. לכן, מנסים להתמקד על תת-סוגים מאוד מסוימים של הקולטנים לגלוטמאט באזורי מוח שונים. לדוגמה, התרופה acamprosate, המשמשת לטיפול באלכוהוליזם, פועלת על אחד מסוגי הקולטנים לגלוטמאט, הידוע כקולטן NMDA. תרופה אחרת שפועלת על הקולטן NMDA היא topiramate המוכרת יותר כ-Topamax, המשמשת לטיפול בפרכוסים, והיא מוצעת גם כטיפול במכורים לאלכוהול. ניסוי ראשוני אחד בתרופה החדשה יחסית memantine החוסמת אף היא את הקולטן NMDA, נראה מבטיח בטיפול במכורים להרואין. חוקרים מנסים כעת גישות תרופתיות נוספות לטיפול בהתמכרות. יש המנסים למנוע את המשבר (relapse) והחזרה לסם במנסים להיגמל ממנו, כתוצאה מתופעות דחק (stress) על ידי חסימת פעילות ההורמון CRH, שעל השפעתו על מצבי דחק של נגמלים במשבר כבר התוודענו.

    ממש לאחרונה מתחילים ניסויים בגישה חדשה לחלוטין: מנסים לחסן את המתמכרים כנגד 2 סמים ממכרים, קוקאין וניקוטין. כיוון שניקוטין היא מולקולה קטנה שאינה מעוררת תגובה חיסונית כנגדה, קושרים ניקוטין לנשא חלבוני הֶמוֹציאנין מסוג KLH, וכן משתמשים בחומר הידוע כ-IPC-1010 שקושרים אותו לשרשרת B של רעלן כולירע. שני תרכיבים אלה המוזרקים למנסים להיגמל מעישון או מצריכת קוקאין, ומעוררים יצירת נוגדנים כנגד שני הסמים האלה, בהתאמה. מוקדם עדיין להעריך האם "ניטרולם" של הסמים הממכרים על ידי נוגדנים כנגדם אמנם ימנעו מהם את השפעתם במוח.

    ככל שלומדים יותר על התמכרות, מתחוור שפתרונות כימיים-תרופתיים אינם בנמצא בטווח הקרוב. נראה בעתיד הנראה לעין שתרופות יהוו רק עזר לטיפול פסיכו-חברתי. עדיין עיקר הטיפולים הם בקבוצות תמיכה, טיפולים התנהגותיים, כמו גם בירור והבנת חוויות טראומטיות יומיומיות שעלולות היו להפר את האיזון העדין בין מנגנון התגמול המפריש דופאמין במוח לבין מנגנון העיכוב של תהליך זה. על ידי זיהוי הקולטנים על פני תאי עצב אליהם נקשרים סמים ממכרים, למדנו להכיר רבות על מנגנון פעולתם. אך יש עוד דרך ארוכה להבנת השינויים הביוכימיים העדינים באותם "מעגלי תגמול" (reward Circuits) מוחיים המוליכים להתמכרות, להבין כיצד המוח משמר את הזיכרון ארוך-הטווח הגורם לנגמלים מסם ליפול לזרועותיו שנית, ולהבין מדוע אנשים מסוימים יותר חשופים לסכנת ההתמכרות מאשר אחרים.

    המחקר המודרני של המוח מרמז לכך שהתמכרות אינה רק תכונה הנגרמת על ידי סמים מסוימים, אלא אף עלולה להתעורר כתוצאה מפעילויות מסוימות של האדם או מערכת יחסיו עם הסובבים אותו. בתמונות שהתקבלו מסריקת מוח ממוחשבת נמצא דמיון בין מוחותיהם של מהמרים כפייתיים לבין אלה של מכורים לסם. הרעיון שצפייה אובססיבית בטלוויזיה, התמסרות למשחקי וידאו, אכילת-יתר, או התנהגות מינית חריגה, כל אלה מהווים התמכרות לשמה, אינו רק ביטוי מטפורי. חקר הבסיס הנוירו-ביולוגי של תופעת ההתמכרות עשוי להביא להבנה עמוקה יותר של יצירת מוטיבציה והרגלים יומיומיים, בעשייה ובהתנהגות.

    בברכה, פרופ` בן-עמי סלע
    22/08/2004 08:58:00
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן