בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות אוטואימוניות ונדירות האם התרופה החדשה R207910 מביאה איתה בשורה יעילה למלחמה בחיידק השחפת?
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    האם התרופה החדשה R207910 מביאה איתה בשורה יעילה למלחמה בחיידק השחפת?

       האם התרופה החדשה R207910 מביאה איתה בשורה יעילה למלחמה בחיידק השחפת?
    בריאות חיידק השחפת תרופה R207910 חיידק המיקובקטריום חיידקים כתבות חדשות מאמרים חדשים
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    האם התרופה החדשה R207910 מביאה איתה בשורה יעילה למלחמה בחיידק השחפת?


    פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    החיידק Mycobacterium tuberculosis גורם השחפת, הוא מחולל מחלה המכה באנושות מזה אלפי שנים. בשנות ה-40 של המאה הקודמת הופיעו מספר תרופות שהביאו להפחתה ניכרת בתחלואה העולמית משחפת, מה שיצר את התחושה שמחלה זו הודברה, ואולי דווקא משום כך המחקר המודרני בתחום התרופות נוגדות-שחפת שקע בתרדמה, באופן שמאז תחילת שנות השבעים לא נתבשרנו על אף תרופה חדשה בתחום הזה. אך שחפת היא עדיין מחלה גלובאלית פעילה ומענישה: מלבד מחלת האיידס, שחפת היא המחלה המידבקת השנייה בחומרתה הגורמת לתמותה עולמית, כאשר שניים עד שלושה מיליוני בני-אדם בעולם נפטרים בעטייה מדי שנה. למעשה, כשליש מאוכלוסיית העולם, בעיקר במדינות המתפתחות, נושא הדבקות "רדומות" של חיידק השחפת, והתבררה התופעה על פיה מגיפת נגיף ה-HIV בעולם השלישי החישה את מספר הנדבקים בחיידק השחפת, באופן שלפחות 11 מיליון בני-אדם בעולם, נגועים היום בשני מחוללי מחלות ידועים לשמצה אלה. יתרה מכך, דווקא בנגועים בנגיף האיידס, יש הגברה של הפיכת חיידק השחפת הרדום למחולל מחלה פעילה וקטלנית.

    אחת המשימות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בעשורים האחרונים, הייתה הניסיון להתגבר על תופעת העמידוּת שפיתח חיידק השחפת כנגד מבחר התרופות הקיימות. מגבלה אחרת שמנעה הצלחה גדולה יותר בהדברת החיידק, היא הצורך של המטופל להקפיד ולהתמיד בנטילה יומית של 3 עד 4 תרופות לפרק זמן שבין 6 עד 9 חודשים ברציפות, משימה כמעט בלתי אפשרית בהתחשב באופיין של האוכלוסיות המוכות במחלה. מדובר בקוקטיל תרופות המורכב מ-isoniazide, מ-rifampin וכן pyrazinamide ו/או ethambutol לתקופה מינימאלית של 6 חודשים. כאמור נטילה עקבית של "סל תרופות" גדוש כל כך קשה ליישום גם בשל תופעות הלוואי, אך חמור מכך שהתפתחה התופעה המוכרת מתחום האנטיביוטיקה של הופעת יציבות של החיידק כנגד התרופות האמורות, תופעה המוכרת כ-MDR-TB או multidrug-resistant tuberculosis המקשה את ההתמודדות עם גורם השחפת. אך כמקובל בעולמנו, אמות המידה של התמודדות עם גורם מחלה מסוימת, נקבעות לעתים על ידי זהותם של החולים, ולא על פי ממדי ההתרחשות הגלובאלית של מחלה זו. וכך, בדומה לאי-ההיחלצות משך שנים רבות של הממסד הרפואי העולמי להתמודד עם מחלת האיידס, בשל זיהוייה כמחלתם של הומוסקסואלים או של אוכלוסיות "רחוקות" באפריקה השחורה, כך גם שחפת "נדבקה" בסטיגמה של "מחלתם של האחרים", וההתמודדות איתה שככה. חיוך קל ומריר עולה לנוכח העובדה שאינה ניתנת להכחשה, שהמאמץ המדעי האחרון מן השנים האחרונות המניב את התרופה החדשה כנגד שחפת, נְשׂוּא מאמר זה, התעורר דווקא לאחר התפרצות של מספר מוגבל של מקרי "שחפת-יציבה-לתרופות" בעיר ניו-יורק בשנות ה-90. כעת כאשר התעוררה המוּדעוּת של דעת הקהל "הנאור" שורבב במפגיע נושא השחפת לסדר היום העולמי, עד כדי דיונים בנושא זה במפגשים המתוקשרים של ראשי "חוג שמונה המדינות העשירות-G8", שהורו לתעשיית התרופות העולמית להעלות את הלוחמה בשחפת לראש דאגתה. וכך אמנם היה.

    במחצית ינואר 2005 התפרסם ב-Science פרי הפיתוח של הסניף הבלגי של חברת התרופות Johnson & Johnson, בדמות חומר סינתטי שעל פי הרכבו הוא diarylquinoline המכונה R207910. למעשה חומר אחרון זה, הוא תוצר שינויים כימיים מפרכים שבצעו כימאיJ & J בחומר המוצא בניסויים לבחון השפעתו על חיידק אחר הידוע כ-M. Smegmatis, הנחשב "בן-דוד" של החיידק מחולל השחפת, ומכאן ועד בחינת השפעת R207910 על החיידק האחרון הייתה הדרך קצרה. החומר זה המעורר תגובות נלהבות מאנשי תעשיית התרופות, מוכיח בניסויים קליניים בחיות מעבדה יתרונות אחדים על פני מבחר התרופות הנמצאות בשימוש כיום, לפחות בשני תחומים: הוא מפחית באופן דרמטי את פרק הזמן של הטיפול הנדרש לחודשיים עד שלושה חודשים, וכן בהיותו פעיל גם כנגד זני חיידק השחפת המגלים יציבות ועמידות בפני התרופות הקיימות. בין שאר יתרונותיו של R207910 שהוא נספג במהירות בגוף בניסויים בבני-אדם ובעכברים, משך השהייה שלו בגוף ממושך יותר, וניסויים של נטילתו על ידי מתנדבים בריאים מצביעה על אי הופעת תופעות לוואי. אחת התופעות הידועות מתחום הטיפול בקוקטייל הנוכחי בנשאי חיידק השחפת, היא בכך שחלק גדול מהם החשים שיפור בתסמינים הקליניים לאחר חודשים מעטים של טיפול, מחליטים על דעת עצמם לחדול ממנו. בכך, ומבלי דעת, הם גורמים לכך שחיידקי השחפת השורדים בריאותיהם הם דווקא אלה העמידים לתרופות הקיימות, ובכך גורמים ל"העשרת" מאגר החיידקים היציבים הן בחולה עצמו, ולהגברת הסיכון להעשרת האוכלוסייה של חיידקי שחפת יציבים בסביבתו ובעולם כולו. לכן כה קריטי הממצא שהתרופה החדשה עשויה לקצר את מספר חודשי הטיפול האפקטיבי, האמור לחסל את חיידקי השחפת הרגישים והעמידים כאחד.

    מה שמרתק בעיקר את ההתעניינות של אנשי תעשיית התרופות הוא מנגנון הפעולה של R207910, וגילוי מנגנון זה היה מעניין כשלעצמו. החוקרים נטלו את שני חיידקי המיקובקטריום, tuberculosis ו-smegmatis, והשוו את רצף הנוקלאוטידים[b1] בגֶנוֹם של החיידקים שהיו ברובם רגישים ל-R207910, אך גם למיעוטם שהיו עמידים לחומר החדש. השוואה זו של ה-DNA הביאה לממצא שבזני חיידק השחפת העמידים לתרופה, נתגלו שתי מוטציות missense: האחת D32V והאחרת A63P. דווקא בגן atpE המקודד לתת היחידה C של האנזים ATP synthase המייצר את מולקולת ה-ATP ספקית האנרגיה של תאי הגוף. האנזים ATP synthase מורכב משני אזורים מבניים עיקריים, F0 ו-F1, הפועלים כמעין מנועי-סיבוב. F1 מורכב מ-9 תת-יחידות (α3, β3, γ, δ ו-ε) וממוקם בציטופלזמה של התא, ואילו תת היחידה F0 של האנזים ממוקמת בתוך הממברנה של התא, ומורכבת מ-11 עד 13 תת-יחידות (a,b2 ו-9 עד 12 יחידות C), המסודרות כטבעת סימטרית. נראה ששתי המוטציות שהתגלו דווקא בזני חיידקי השחפת העמידים לתרופה R207910 מגבילות את יכולתה להתקשר לאנזים ATP synthase, ולכן זנים עמידים אלה אינם מושפעים מהתרופה. הנחה זו נמצאת גם בבסיס ההשערה שפגיעת התרופה R207910 בחיידק השחפת הרגיש לה היא בעצם מניעת התנועה הסיבובית של האנזים בממברנה, מה שמפריע לסינטיזה של ATP, ולפגיעה בחיידק.

    אחת הסוגיות המסקרנות המתעוררות לגבי הסגוליות יוצאת הדופן שמראה R207910 דווקא נגד חיידקים ממשפחת ה-mycobacteria, נובעת מהעובדה שהאנזים ATP synthase הוא אנזים אוניברסלי כה נפוץ כמעט בכל האורגניזמים החיים, כולל כמובן בני-אדם. אם אמנם כך, כיצד ניתן להסביר את הממצאים לפיהם פגיעתו של R207910 כה סלקטיבית כנגד חיידקי השחפת, ואין הם פוגעים באנזים האמור, שחשיבותו מרכזית לפעילות תאים רבים בגוף האדם. נראה שהסיבה לפעילות הממוקדת של תרופה זו דווקא נגד חיידקי mycobacteria אליהם משתייך חיידק השחפת, נובעת מכך שיש אך דמיון או הומולוגיה מוגבלים ביותר בין רצף (sequence) החומצות האמינות המרכיבות את האנזים ATP synthase המקודד על ידי הגן AtpE באורגניזמים השונים. זה מסביר מדוע R207910 הפוגע באנזים של חיידק השחפת אינו משפיע על האנזים הזה ממקור אנושי, אך יתרה מכך, נראה שלאנזים ספציפי זה יש מבנה שונה אפילו בין החיידקים השונים, וכך אין תרופה זו יעילה כנגד חיידקים פתוגניים אחרים.

    ההתלהבות המתעוררות סביב R207910 ומנגנון פעולתו הייחודי, מעלה את רף האופטימיות בחוגי מתכנני המאבק בשחפת. ניסויים בעכברים מוכיחים למעלה מכל ספק, את יעילות התרופה הזו ואת משך הטיפול המתבקש שהוא קצר משמעותית ממה שמקובל עם הטיפול התרופתי בשחפת כיום, הן כאשר התרופה ניתנת לבד או בשילוב עם התרופות האחרות כגון isoniazide. אכן אנו מתבשרים על מספר תרופות נוספות הנמצאות בשלב ניסוי קליני מוקדם או אף בשלב קדם-קליני. חברת Bayer בוחנת כעת את התרופה Moxifloxacin, שהוא למעשה חומר אנטיביוטי ממשפחת ה- quinolone, המעכב את פעולת שני אנזימים בקטריאליים הידועים כ-topoisomerase II או DNA gyrase, ו-topoisomerase IV. שני אנזימים אלה חיוניים לשכפול ומנגנון התיקון של DNA בחיידק, ומכאן חשיבותם להתרבות החיידק ושגשוגו. כח משימה אירופי של ה-WHO בוחן כעת את התרופה Gatifloxacin, כאשר חברת הביוטק Chiron החלה בניסוי קדם-קליני עם Nitroimidazole. גם התרופה Pyrrole של חברת Lupin נכנסה לשלב ניסויים ראשוני.

    אך אם נחזור ל-R207910, הכל מצפים תוצאות שלב ההערכה הבא (phase II) בניסויים בבני אדם. בניו-יורק הוקמה עמותה בינלאומית לעידוד פיתוח תרופות חדשות נגד שחפת, ובאוויר אכן מרחפת התחושה שמחלה זו שוב חזרה אל מקומה הראוי כסיכון גלובאלי מוחשי. ראש קבוצת המחקר של חברת J & J שהגתה את התרופה R207910, הפרמאקולוג, Koen Andries, מעריך שהתרופה תעבור את כל שלבי ההערכה ותגיע למדפים לא לפני סוף שנת 2009, ואף אז עלול מחירה להיות בלתי מציאותי לחלק הארי מתוך 8 מיליוני האנשים הנדבקים בחיידק השחפת מדי שנה. אך אולי כערך מוסף ליתרונות הצפויים של תרופה זו במאבק במחלת השחפת, מתברר ממאמר שהתפרסם ב-Lancet בשנת 2003, ש-R207910 יעיל מאוד גם נגד חיידק נוסף ממשפחת המיקובקטריה-Mycobacterium ulcerans, ששמו מעיד על נזקו: חיידק זה אחראי למחלה קשה ביותר באדם הנקראת Buruli ulcer או "מחלת הכיבים ע"ש Buruli". זו מחלת עור קשה ביותר שמחולל החיידק M. ulcerans, שכיביה הנרחבים מביאים להשחתת קטעי עור נרחבים כולל רקמת השרירים ואף העצם שמתחת לעור הנגוע. המחלה החלה להופיע בתחילת שנות ה-80 בכ-30 מדינות באזורים המשווניים והטרופיים בעיקר כגון מערב אפריקה (בעיקר גאנה וחוף השנהב בהן עד 22% מכלל האוכלוסייה נגועים במחלה), אוסטרליה ומדינות האיים בדרום מזרח אסיה, וכן באמריקה התיכונה. לאחר מחלות שחפת וצרעת הנגרמת על ידי Mycobacterium leprae, מחלת Buruli ulcer היא השלישית בשכיחותה, אך נוראה בתוצאותיה. המחלה פוגעת בבני גילים שונים, אך פגיעתה ניכרת בעיקר בקרב נשים וילדים. המחלה נגרמת כתוצאה מרעלן (toxin) המופרש על ידי החיידק, הידוע כ-mycolactone, שיש בו כדי להרוס רקמות ולדכא את מערכת החיסון של הגוף.שום טיפול תרופתי לא הראה עד כה יעילות בבלימת החיידק M. ulcerans, והטיפול הקליני היחיד הוא בביצוע ניתוח להרחקת אזורי העור הנגועים בנמק. ארגון הבריאות העולמית מגדיר מחלה זו כ"סכנה מוחשית לכלל העולם" שכן גם בארה"ב ומדינות אירופיות אחדות כבר החלו מתגלים מקרים בודדים של חולים במחלה זו שנדבקו בחיידק שהועבר על ידי תנועת התיירות הבינלאומית. עדיין טרי בזיכרוננו סיפורה של מחלת האיידס שהחלה בחשאי את מסע המוות שלה לפני כ-25 שנה מאזור אפריקה המשוונית, ועד מהרה מצאה דרכה לכל מדינות העולם. המחשבה המטרידה והמאיימת שחיידק ה-M. ulcerans שאינו מוכר עדיין במקומותינו עלול להפוך לשם דבר בשל פגיעתו הרעה, מחייבת את עולם הרפואה ויוצרי התרופות להוסיף עוד שם של "מחולל מחלות" אל תפריטם. האם R207910 המראה פעילות מבטיחה כנגד חיידק המיקובקטריום, אכן יתברר כפתרון משמעותי? ימים יגידו.

    בברכה, פרופ` בן עמי סלע
    31/05/2005 08:57:00
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן