בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות דרכי השתן אבחון והערכה של מחלת כליות כרונית
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    אבחון והערכה של מחלת כליות כרונית

    אבחון והערכה של מחלת כליות כרונית
    בריאות כליות מחלת כליות אבנים בכליות דרכי השתן מחלות דרכי השתן פורום כליות ודרכי השתן פורומים בריאות ורפואה
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    אבחון והערכה של מחלת כליות כרונית

    חלק א`
    פרופ` בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה,פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    בערך 19 מיליוני אמריקנים בגיל שמעל 20 שנה לוקים במחלת כליות כרונית, ועוד כ-450 אלף בארה"ב חולים במחלת כליות סופנית. ההגדרה של מחלת כליות כרונית היא כפולה:
    א. נזק כלייתי שנמשך שלושה חודשים או יותר, בהתבסס על מבנה כלייתי בלתי תקין המתגלה בצילומי הדמיה, או מתבסס על תפקוד בלתי תקין של הכליות הבא לביטוי במבחני מעבדה של הדם [רמה מוגברת של קראטינין או שתנן (urea)] או במבחני מעבדה של השתן (urinalysis) בהם מתגלים בעזרת מקלונים (dip sticks) רמה מוגברת חלבון בשתן (אלבומינוריה או פרוטאינוריה) או רמה מוגברת של כדוריות דם אדומות בשתן;
    ב. קצב-פינוי-פּקעתי GFR) או glomerular filtration rate) הנמוך מ-60 מ"ל לדקה לשטח גוף של 1.73 מ"ר, הנמשך תקופה של 3 חודשים או יותר. ההגדרה של מחלת כליות סופנית או כשל כלייתי (kidney failure) גם כן כפולה: א. GFR של פחות מ-15 מ"ל לדקה לשטח גוף של 1.73 מ"ר;
    ג. צורך ולטיפול הכולל חלופה לפעילות הכליה או בדיאליזה או בהשתלת כליה. ההתרחשות של מחלת כליות סופנית הכפילה את עצמה מדי 10 שנים החל בשנת 1980, נתון חמור ביותר.

    ככל שהטיפול במחלת כליות כרונית או של סיבוכיה מתחיל מוקדם יותר, הדבר עשוי לדחות או אף למנוע הגעה לשלב מחלת הכליות הסופנית. מסתבר מנתונים אפידמיולוגיים בארה"ב שמקרים רבים בהם אי הקפדה, הזנחה, או אי-התמדה בטיפול נאות בכליות בשלבי המחלה הכרונית, מביאים להגברת נתוני התחלואה הסופנית שם. מסתבר ששיעור הסריקה והגילוי הראשוני של אוכלוסיות עם סיכון ידוע למחלת כליות כרונית, אינו עולה על 20% ממספר הפרטים האמורים להיסקר ולהיבדק. קבוצות אוכלוסייה בסיכון גבוה שיש לבדוק לתפקודי כליות, הם אלה עם סיפור משפחתי של מחלת כליות, חולים עם סוכרת, , אלה עם לחץ-דם מוגבר, פרטים עם דלקות חוזרות של דרכי השתן, אלה עם חסימות בדרכי השתן, או כאלה עם מחלה סיסטמית הידועה ככזו המשפיעה על הכליות.

    מחקר מקיף שהתפרסם ב-JAMA בשנת 2003 הראה שבחינת כל המבוגרים מעל גיל 60 שנה לנוכחות חלבון בשתן (פרוטאינוריה) מוכיחה עצמה מבחינת העלוּת-יעילוּת (cost-effectiveness) שלה, בלי שום קשר לנוכחות גורמי סיכון באותם מבוגרים. במלים אחרות, ההשקעה הכספית בסוג בדיקה זו באוכלוסייה המבוגרת, בהחלט משתלמת בהיבט ארוך הטווח של הוצאות כספיות הנחסכות בגילוי מוקדם של אלה עם מחלת כליות כרונית.

    סוכרת היא הסיבה השכיחה ביותר למחלת כליות, כאשר מ-40 עד 60% מאלה שהגיעו לשלב מחלת הכליות הסופנית הם אלה עם סוכרת, ואילו 15 עד 30% מבין אלה עם מחלת כליות סופנית הם על רקע של יתר לחץ-דם. כ-10% מאלה עם מחלת כליות סופנית הסיבה היא דלקת של פקעיות הכליה (glomerulonephritis), ועוד כ-2 עד 3% על רקע של מחלת כליות ציסטית או רב-ציסטית (cystic kidney) בה יש היווצרות של כיסים בכליות המלאים בנוזל התופסים בהדרגה מסה הולכת וגדלה של נפח הכליה ועלולה בסופו של תהליך להרוס את הכליה.

    השיטות הראשוניות להערכת תפקוד הכליות הן במדידת רמת קראטינין (creatinine) בדם להערכת קצב הפינוי הכלייתי -GFR, וכן בדיקה לנוכחות חלבון בשתן שלעתים נותנת התראה מוקדמת על מחלת כליות כרונית, אף לפני שמתחילה להופיע ירידה בערך GFR. מחקר מקיף בארה"ב שכינויו NHANES III הראה שב-20% מחולי סוכרת וב-43% מבין אלה עם לחץ דם גבוה שרמת GFR בהם הייתה נמוכה מ-30 מ"ל לדקה לשטח פנים של 1.73 מ"ר, לא נמצאה פרוטאינוריה בשתן. לכן מדידת GFR אף עולה בחשיבותה על קביעת רמת חלבון בשתן. באלה עם גורמי סיכון למחלת כליות מומלץ לבצע בדיקת על-שמע (אולטרה-סאונד) של הכליות. בין אלה בקטגוריה האחרונה נכללים אנשים עם חסימות בדרכי השתן, אלה עם דלקות חוזרות בדרכי שתן, עם סיפור משפחתי של כליות רב-ציסטיות, ואלה עם vesico-ureteral reflux דהינו עם פגיעה בשסתומים שבין צינורות השתן המוליכים שתן מהכליות לשלפוחית השתן, באופן שהשתן עלול לחזור ולעלות לכוון הכליות.

    הערכת GFR: מדד חשוב זה של תפקוד הכליות נהוג לסווג לחמש דרגות חומרה של מחלת כליות כרונית: דרגה 1 (הקלה ביותר) בה ה-GFR שווה או גבוה מ-90 מ"ל לדקה לשטח פנים של 1.73 מ"ר; דרגה 2 עם GFR בתחום בין 60 ל-89; דרגה 3 בו GFR בין 30 ל-59; דרגה 4 כש-GFR בין 15 ל-29; דרגה 5 החמורה ביותר בה GFR צונח לפחות מ-15 מ"ל לדקה לשטח פנים של 1.73 מ"ר. המדד למדידת GFR הוא בפינוי של inulin, מולקולה העוברת דרך הכליות בלי שחל בה שינוי. פינוי קראטינין המתבצע על איסוף שתן של 24 שעות, בדרך כלל נותן תוצאות מעט מוגברות באופן כוזב של ערכי GFR כתוצאה מפינוי אקטיבי מדי של קראטיינין בשתן, וכן קראטינין מושפע ומשתנה באופן מובהק מדי על ידי מסת השרירים של הנבדק. לכן לעתים למרות תוצאה "נורמאלית" של קראטינין, יכול להיות בפועל תפקוד לקוי של הכליות, ויתרה מכך, מטופלים עם אותה רמת קראטינין יכולים להיות עם דרגות תפקוד שונות של הכליות.

    לדוגמה, אדם שחור בן 45 שנה עם רמת קראטינין בדם של 1.0 מ"ג לדציליטר, הוא בעל תפקוד כלייתי תקין עם GFR של 130 מ"ל לדקה לשטח פנים של 1.73 מ"ר, כאשר אישה לבנה בגיל 65 שנה, עם אותה רמת קראטינין בדמה, תהיה עם ערך GFR של 59 מ"ל לדקה לשטח 1.73 מ"ר, או בדרגה 3 של מחלת כליות כרונית. בהתבסס על מחקר NHANES III, ב-20% של אנשים עם סוכרת וב-14.2% מאלה עם יתר לחץ-דם ללא סוכרת, נמצא רמת GFR הנמוכה מ-60 מ"ל לדקה לשטח 1.73 מ"ר. השכיחות של ערכי GFR מתחת 60 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר עולה בהדרגה עם הגיל: ל-22.5% מבין אלה בני 80 עד 90 שנה שאינם סובלים מסוכרת או מיתר לחץ דם יהיו בעלי ערכי GFR הנמוכים מ-60 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר.

    לכן הערכות מדויקות יותר של ערכי GFR מתבססות לא רק על ערכי קראטינין אלא גם על התאמה לגיל הנבדק, למינו, ולרקע האתני שלו. ערך GFR של 100 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר נחשב נורמאלי לנשים, וערך של 120 מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר נחשב תקין לגברים. בדרך כלל מקובל שאם ערך של קצב פינוי קראטינין המקובל לגבי גברים, בהכפלה שלו במקדם של 0.85, התוצאה תותאם לנשים. במקרה של גברים שחורים לדוגמה, בחישוב ערך GFR יש להכפיל במקדם של 1.2 בהשוואה לנתונים המתקבלים בגברים לבנים.

    גילוי והערכה של הפרשת חלבון בשתן (פרוטאינוריה): מצב של פרוטאינוריה מזוהה עם התקדמות יותר מהירה של מחלת כליות כרונית, וסיכון גדול יותר להגעה לשלב של מחלת כליות סופנית. לכן אבחון מוקדם ככל האפשר של פרוטאינוריה חיוני לטיפול במחלת הכליות על ידי הפחתת התהליך האמור בעזרת מעכבי האנזים המהפך אנגיוטנסין (ACE) או בעזרת תרופות החוסמות את הקולטן של angiotensin II ובכך מאטות את התקדמות המחלה הכלייתית. אלבומין, החלבון העיקרי בדם מופרש בשתן בסוגים שונים של מחלת כליות, אך גם חלבונים גדולים יותר כמו אימוּנוֹגלוֹבּוּלינים שמשקלם המולקולארי גדול כמעט פי 3 מזה של אלבומין, ובשתן תקין לא אמורים למצאם, מסתננים דרך פקעיות הכליה הפגועה, ומתגלים בשתן. ההנחיה היא לקחת דגימת שתן חד פעמית בשעות הבוקר המוקדמות, ולמדוד בה את רמת החלבון ביחס לרמת קראטינין, וסוג בדיקה כזו משקף את הרמה הממוצעת של הפרשת חלבון משך 24 שעות היממה.

    על החשיבות הרבה של מדידת חלבון בשתן תעיד העובדה שמחקר NHANES III שסקר 14,622 מבוגרים באקראי באוכלוסייה מצא ב-8.3% מתוכם ממצא של מיקרואלבומינוריה (microalbuminuria), דהינו רמת אלבומין של 30 עד 300 מיליגרם אלבומין באיסוף שתן של 24 שעות שהיא רמה המוגברת במעט מהרמה התקינה. אך אולי מפתיעה מכך העובדה שב-1% מאוכלוסיית הנבדקים נמצאה אלבומינוריה של ממש דהינו רמת אלבומין של יותר מ-300 מיליגרם ל-24 שעות, ובאופן יותר ספציפי אלבומינוריה נתגלתה באחד מכל שלושה אנשים עם סוכרת, באחד מכל שבעה אנשים עם יתר לחץ-דם ללא סוכרת, וכן באחד מכל 6 אנשים מעל גיל 60 שנה.
    אם כי מיקרואלבומינוריה נחשבת בדרך כלל כשלב מקדים המבשר את הופעת אלבומינוריה עם התקדמות המחלה בחולי סוכרת, במחקר עדכני בחולי סוכרת מסוג 1 נמצא שבמקרים מסוימים מיקרואלבומינוריה נסוגה למצב התקין, ולאו דווקא התקדמה לאלבומינוריה מלאה. כלומר שלב מיקרואלבומינוריה עדיין יכול להשתפר כתוצאה מטיפול מתאים, ולא להתדרדר להרס מתקדם של הכליות. רמת הרגישות של מקלוני בדיקת השתן הכללית (dip sticks) אינה מספקת ברוב המקרים לזהות את ריכוזי האלבומין האמורים, וכן יש צורך בבדיקות כמותיות במכשיר מדידה מתאים.

    הערכה של מטופלים המאובחנים עם מחלת כליות כרונית: אדם המאובחן עם מחלת כליות כרונית, מנסים לקבוע אצלו את גורם המצב האמור, ואת שלב במחלה. אלה עם מחלת כליות כרונית אמורים להיות במעקב הן בביצוע בדיקות כימיות של הדם והשתן במחזוריות ידועה, וכן בבדיקות הדמיה בפרקי זמן ממושכים יותר. בהערכת המטופלים הללו יש להתחשב בתסמינים קליניים כגון פריחה עורית, דלקת מפרקים, או ממצאים מחשידים בשתן עצמו, וכן סיפור משפחתי של מפגעי כליה. בדיקה גופנית עם דגש על מפגעי עור, מפרקים ומחלה קרדיו-וסקולארית חיונית ביותר. מספר בדיקות יכולות לסייע בהבנת הרקע למחלת הכליות.

    מדידת מקטעי C3 ו-C4 של המַשְלים (complement) מסייעת לגילוי מחלת קולאגן של כלי הדם או לגילוי הפאטיטיס C, ואילו מבדק ANCA לגילוי נוגדנים כנגד מרכיב ציטופלסמי בתאים נויטרופילים יכול לסייע בזיהויvasculitis (דלקת כלי-דם), ואילו בדיקת אלקטרופורזה של חלבוני הפלסמה וכן של חלבוני השתן, יכולה לגלות את המחלה הסרטנית מיאלומה נפוצה (multiple myeloma) שאחד המאפיינים שלה הוא הרס מתקדם של הכליות עד להפרשה מרובה בשתן של מקטע של השרשרת הקלה של אימונוגלובולינים הנוצרים בכמות מרובה על ידי תאי הסרטן, , וכך נגרמת פגיעה לכליות הידועה כ-myeloma nephrosis. מבחן חיוני אחר הוא בדיקת אולטרה-סאונד של הכליות, המאפשרת אפיון של גודלן וצורתן של הכליות. כליות בגודל נורמאלי עדיין ניתנות לטיפול יעיל, בה בשעה שכליות קטנות מצביעות על מחלה בלתי הפיכה, ואילו כליות שאינן סימטריות בגודלן מעידות על מחלת כלי דם של הכליה. נמשיך ונדון בנושא זה בכתבת ההמשך.

    בברכה,
    פרפ` בן עמי סלע
    30/01/2006 08:14:00
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן