בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות כללי נמשכת ההתלבטות בדבר שיטת החיסון האידיאלית נגד נגיף הפוליו הגורם למחלת השיתוק
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    נמשכת ההתלבטות בדבר שיטת החיסון האידיאלית נגד נגיף הפוליו הגורם למחלת השיתוק

    נמשכת ההתלבטות בדבר שיטת החיסון האידיאלית נגד נגיף הפוליו הגורם למחלת השיתוק
    בריאות פוליו - שיתוק ילדים, מטבע הדברים, הדיון התמקד בסוגיה מהי הדרך היעילה ביותר לחסן כנגד נגיף הפוליו, וכדאי לסקור כאן בקצרה את ההיסטוריה של החיסונים כנגד הנגיף מאז תחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    נראה שנגיף הפוליו, כמו מחוללים אחרים של מגפות שפקדו את האנושות משחר ההיסטוריה, תבע את קורבנותיו כבר לפני אלפי שנים. מוכרת מאוד האַסְטֶלָה (מצבת האבן) המצרית מהשושלת ה-18 מלפני כ-3400 שנה, בה נראית בחדות מפתיעה דמותו של איש צעיר הנשען על קנה הליכה כאשר רגלו האחת צמוקה ומדולדלת, והיא תלויה באוויר כאשר אצבעותיה נשרכות על פני הקרקע בחוסר אונים.

    התיאור הרפואי הראשון של מחלת הפוליו ניתן ב-1789 על ידי הרופא הבריטי Michael Underwood, שהתייחס אליה כאל תשישות או רפיון (debility) של הגפיים התחתונות. לפני המאה ה-20, הידבקות בנגיף הפוליו הייתה נדירה בתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים, ורוב הקורבנות היו ילדים בני 6 חודשים עד 4 שנים.

    מטבע הדברים תנאי סניטציה ירודים באותה עת הביאה לחשיפה מתמדת לנגיף שוכן ביבים זה, מה שהגביר את החסינות הטבעית של האוכלוסייה כנגד הנגיף.

     

    דווקא השיפור דרסטי בתנאי הסניטציה במדינות המפותחות המערביות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ושיפור מערכת הביוב העירונית באמצעות מערכות טיהור חשמליות ואספקת מי שתייה נקיים, הביאו לעלייה ניכרת בקרב הילדים והמבוגרים שנחשפו להדבקות בנגיף הפוליו, על ידי היחלשות החשיפה לנגיף בגיל הרך, וירידה ברמת החסינות נגדו.

    כך החלו באירופה ובארה"ב התפרצויות מקומיות של פוליו סביב שנת 1900 ואלה הלכו וגדלו בהיקפן למימדים של מגפות מפושטות במחצית הראשונה של המאה ה-20. בערך בשנת 1950, חל מעבר בארה"ב מאירועי שיתוק בילדים רכים בשנים לילדים מגיל 5 עד 9 שנים, ובהמשך כשליש ממקרי השיתוק נרשמו בצעירים בני 15 שנה ומעלה.

    בשנת 1952 נרשמה התחלואה החריפה ביותר במחלה זו בהיסטוריה האמריקאית, עם כמעט 58,000 מקרים, מתוכם נפטרו כ-3,150 צעירים, ועוד כ-21,300 שנותרו משותקים בדרגות חומרה שונות.

    ראוי לציין שנשיא ארה"ב הדומיננטי והאהוד פרנקלין דילאנו רוזוולט שלקה בשנת 1922 בהיותו בן 42 שנה בשיתוק ממותניו ומטה, ונותר משותק בשארית ימיו, נחשב שנים רבות כמי שלקה בפוליו, ואף הוזכר כמקרה מובהק המדגים שניתן לחלות בשיתוק מפוליו אף בגיל מאוחר יחסית.

     

    רוזוולט אכן התייחס למחלתו כאל מחלת שיתוק פוליו, ונתן את חסותו למפעלי התרמה וצדקה למלחמה במחלה זו, כגון "מצעד הפרוטות" (March of Dimes) שהוא היה מייסדו. רק בדיעבד התברר כנראה שרוזוולט לקה בתסמונת חריפה של מחלת Guillian-Barre, בה נפגע התפקוד של עצבים היקפיים מסיבות שאין להם כל קשר לנגיף הפוליו.

     

    ארגון הבריאות העולמי WHO)) הכריז בשנת 1988 על מלחמת חורמה בנגיף, על מנת להביא להכחדה מוחלטת של המחלה עד שנת 2000. אך בעשור האחרון, נתקלה תוכנית טוטלית זו במספר מכשולים בלתי צפויים, שהביאו להתחדשות הוויכוח האם אמנם הכחדה מוחלטת כזו של המחלה אמנם אפשרית, ואם כן- מה הדרך היעילה ביותר להשיג זאת.

    מטבע הדברים, הדיון התמקד בסוגיה מהי הדרך היעילה ביותר לחסן כנגד נגיף הפוליו, וכדאי לסקור כאן בקצרה את ההיסטוריה של החיסונים כנגד הנגיף מאז תחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת.

    בשנת 1950, היה זה William Hammon מאוניברסיטת פיטסבורג, שבודד מרכיב אימונו-גלובוליני מדמם של קורבנות המחלה, והציע שמרכיב נוגדני זה המכוון כנגד הנגיף יוכל לשמש למניעת המחלה, או לפחות להפחית את חומרתה באלה שכבר נדבקו בנגיף. אמנם הניסויים הקליניים היו מבטיחים במובן שהם היו יעילים במניעת מחלת שיתוק ב-80% מהמחוסנים, ואף הביאו להפחתת חומרת המחלה באלה שכבר פיתחו שיתוק, אך כיוון שהיה קושי להשיג מספיק חומר לשימוש בגישה של חיסון המוני, נזנחה גישתו של Hammon, גם משום שהמדענים החלו אז בפיתוח רכיב כנגד נגיף הפוליו עצמו.

     

    שני תרכיבים שמשו ברחבי העולם להדביר את נגיף הפוליו. שניהם נועדו להביא ליצירת חסינות כנגד הנגיף, ולחסימת ההדבקה של נגיף הבר מאדם לאדם, וכתוצאה מכך הגנה הן על מקבלי החיסון והן על האוכלוסייה הסובבת אותם.

    התרכיב הראשון פותח בשנת 1952 על ידי יונה סאלק, חוקר הנגיפים מאוניברסיטת פיטסבורג שהייתה אז מרכז ידוע למאבק בפוליו. תרכיב סאלק, היה נגיף פוליו מומת , שהיה מבוסס על גידול הנגיף בתרבית תאים של כליית קוף (שורת תאי קוף הידועה כתאי-Vero), ונגיף זה עבר נטרול או inactivation בעזרת טיפול בפורמלין.

    לאחר שני חיסונים של הנגיף המומת שניתנו בהזרקה, 90% או יותר מאלה שחוסנו איתו פיתחו נוגדנים שהגנו עליהם מפני כל שלושת זני הפוליו (serotypes), ואילו 99% מאלה שחוסנו שלוש פעמים עם הנגיף המומת היו מחוסנים כנגד שלושה זני הנגיף.

     

    באותה עת היה Albert Sabin עסוק בפיתוח תרכיב פּוּמי נגד נגיף פוליו, תוך שימוש בנגיף חי אך מוחלש (attenuated) שהושג על ידי העברות חוזרות של נגיף הפוליו בתרבית תאים לא-אנושיים בטמפרטורה נמוכה.

    הניסויים בבני-אדם לבחינת יעילותו של תרכיב Sabin, החלו בשנת 1957, והוא קיבל רישוי בשנת 1962. הנגיף המוחלש המוחדר דרך הפה, מתרבה באופן יעיל במעיים, שהם המקום בו מתרבים נגיפי הפוליו החודרים בהדבקה, אך לעומת זאת הנגיף המוחלש אינו מסוגל להתרבות בתאי מערכת העצבים.

    מנת חיסון פומית אחת בנגיף הפוליו המוחלש, מייצרת חסינות כנגד שלושת זני הנגיף בערך ב-50% מהמתחסנים, ואילו 3 מנות חיסון בנגיף המוחלש מספקות חסינות לכל שלושת זני הנגיף בכ-95% מהמתחסנים.

    כיוון שהחיסון הפומי בנוסח Sabin אינו יקר, קל לחסן ללא צורך בהזרקה, והוא מייצר חסינות מעולה במעיים, מה שמונע את ההדבקות בנגיף הבר באותם אזורים גיאוגרפיים בהם הנגיף אנדמי, הפך התרכיב הפומי לתרכיב השולט במדינות רבות. רק במקרים מאוד נדירים (1 ל-750,000 מתחסנים), הנגיף המוחלש הפך להיות נגיף אלים העלול לגרום לשיתוק. יחד עם זאת. ברוב המדינות המתועשות חלה חזרה לנגיף המומת המוזרק בנוסח Salk, שאינו יכול להפוך לנגיף אלים, ולכן בטיחותו גבוהה יותר. 

     

    כאשר הכריזו ה-WHO, ארגון UNICEF וארגון רוטרי העולמי בשנת 1988 על המבצע למיגור מוחלט של הנגיף והמחלה, ההישגים המיידיים היו מרשימים ביותר.

    מספר מקרי המחלה פחת ב-99% מ-350 אלף מקרים בשנת 1988, לפחות מ-2,000 מקרים בשנת 2006. מדינות אחדות הוכרזו נקיות מפוליו, כאשר מדינות יבשת אמריקה הוכרזו חופשיות מהנגיף בשנת 1994, ואילו ב-36 מדינות במערב האוקיינוס השקט כולל סין ואוסטרליה המחלה הוכחדה רשמית בשנת 2000.

    יבשת אירופה הוכרזה משוחררת מפוליו בשנת 2002, ואף בישראל לא נרשם אף מקרה מחלה מאז 1988. כיום, מחלת הפוליו נותרה אֶנדֶמית ב-4 מדינות בלבד: הודו, ניגריה, פקיסטן ואפגניסטן.

     

    מסתבר שהקשיים להשיג הכחדה (eradication) מלאה של מחלת הפוליו כפי שקרה עם נגיף ה-Variola הגורם למחלת האבעבועות השחורות (smallpox) שהוכרזה כמחלה שהוכחדה בעולם כולו בשנת 1979, קשורים בכישלון החיסון הפומי למנוע את ההדבקות בנגיף הבר של פוליו באזורים צפופי אוכלוסיה בצפון הודו, במחוזות Bihar ו-Uttar Pradesh.

    בשלושת המדינות האחרות שהוזכרו ככאלה שהמחלה לא הוכחדה בהם, ניגריה, פקיסטאן ואפגניסטן, מדובר במדינות הנתונות במלחמות עם מערכת בריאות פרימיטיבית בהן החיסון של חלק גדול מהתינוקות לא התבצע כלל. כמו שמקובל לגבי חיידקים ונגיפים פתוגניים, ב-12 מדינות שכבר הוכרזו כנקיות מהמחלה, והן נמצאות בשכנות ל-4 המדינות הנגועות שהוזכרו, דווח על התפרצויות חדשות של המחלה.

    עדיין לא ברור מדוע בצפון הודו, קטנה יעילות החיסון בתרכיב הפומי ממה שמקובל בשאר אוכלוסיות העולם. מתברר שבצפון הודו מנת חיסון פומי אחת גורמת רק לפחות מ-10% של חסינות כנגד שלושת זני הנגיף, ולכן צריך לחסן שם כל תינוק ביותר מ-15 מנות חיסון פומי בהפרשי זמן וברצף, לוגיסטיקה שאינה מתקבלת על הדעת.

    פרט לכך באזורים צפופי-אוכלוסיה אלה של צפון הודו, ילדים רבים הנותרים לא מחוסנים באופן מוחלט, רגישים לנגיף הפוליו, והם משמשים מאגר להמשך ההתרבות וההדבקות בנגיף האלים. ארגון הבריאות העולמי פועל בצפון הודו להמריץ את ההורים לחסן את ילדיהם אחת לחודש, במטרה להפחית את סכנת העברת הנגיף.

     

    גישה אחרת המומלצת על ידי ה-WHO, היא לחזור לחיסון עם נגיף המומת בשיטת Salk, כיוון שנמצא שהאחרון משרה חסינות טובה יותר במדינות טרופיות.

    אפשרות אחרת היא לשלב חיסון בשתי השיטות. מתברר שלמרות שהחיסון בנגיף המוחלש היה מקובל ללא כל התלבטות מעל 30 שנה, יש אפשרות של תהליכי שחלוף (recombination) או היפוך (reversion) בתכונות הנגיף המוחלש, מה שעלול לגרום להתפרצויות מחודשות של מקרי מחלת שיתוק.

    לכן, באופן תיאורטי העולם לא היה יכול להיות מוכרז כ"נקי ממחלת הפוליו", כל זמן שהחיסון הפומי הוא השולט. הוצעו מספר תרחישים להפסקת החיסון בתרכיב Sabin, כאשר רעיון מוקדם אחד היה להתחיל הפסיק את החיסון הפומי בעולם כולו באופן סינכרוני (מתואם בזמן), באותה נקודת זמן בה לא ניתן היה לגלות יותר את נגיף הפוליו האלים, אך תרחיש כזה היה מותיר אוכלוסיות גדולות בעולם חשופות למחלה, באותם אזורים שלא אמצו את החיסון המסובך יותר לוגיסטית בהזרקה בשיטת Salk, אם וכאשר הנגיף האלים יופיע מחדש. ההתלבטות לכן רבה שכן התפרצויות מחלה מאוד צפויות להתרחש כאשר יופסק החיסון בתרכיב הפומי. 

     

    ההחלטה אם כן, לעבור משיטת חיסון אחת לאחרת, משמעותה לא רק לגבי התפרצות אפשרית של מחלת הפוליו במדינה או באזור גיאוגרפי מסוים, אלא בסכנה הריאלית של מעבר נשאים של נגיף בר אלים ממדינה למדינה, והתפרצות כלל עולמית של מחלה שכבר היינו סבורים שנפטרנו ממנה.

    לדוגמא, ההתפשטות הנוכחית של נגיף אלים מצפון ניגריה למדינות אפריקאיות שכנות, היא מוחשית בהחלט. יהיה ניתן להפחית את הסכנה להתפרצות עולמית מחודשת של המחלה, על ידי מעבר הדרגתי ומתואם בזמן מחיסון פומי לחיסון Salk בהזרקות, על בסיס של מדינה-אחר-מדינה לפחות לתקופת ביניים, עד שיוגדרו טוב יותר גורמי הסיכון. כיום נעשים ניסויים בהכנת תרכיב Salk של נגיף מומת על בסיס של נגיף Sabin מוחלש.

    כאשר שני המדענים היהודים יונה סאלק ואלברט סייבין תרמו לפני חמישים שנה את תרומתם הכבירה לאנושות ביצירת שני סוגי החיסון כנגד מחלה כה קשה, כל אחד מהם בנפרד היה סבור ששיטתו היא היותר יעילה. כעת, חמישים שנה מאוחר יותר, נראה שידו של סאלק על העליונה, אך המעבר משיטת חיסון קיימת לזו שהקדימה אותה, היא מטלה כלל לא פשוטה.

     

       בברכה, פרופ' בן-עמי סלע
    08/06/2008
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    פוליו - שיתוק ילדים.

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן