בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית סרטן סרטן הערמונית נמשכות ההתלבטויות סביב PSA, המדד המעבדתי המקובל להערכת סרטן הערמונית, חלק ב`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    נמשכות ההתלבטויות סביב PSA, המדד המעבדתי המקובל להערכת סרטן הערמונית, חלק ב`.

    נמשכות ההתלבטויות סביב PSA, המדד המעבדתי המקובל להערכת סרטן הערמונית, חלק ב`.
    בריאות סרטן הערמונית, מדד רמת PSA בדם, היא אחד הנושאים החשובים בתקופה האחרונה להערכת בריאותם של גברים - סרטן הערמונית, אלם לאחר כל השנים הללו, עדיין המחלוקת סביב מדד זה עדיין בעיצומה.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    לקריאת חלק א' לחץ כאן

     

    המאפיינים של סרטן הערמונית:

    גידול זה שכיח ביותר ועל פי הערכות עדכניות כ-17% מהגברים האמריקנים יאובחנו כלוקים בו במרוצת חייהם. כלומר לכל גבר "מערבי" יש סיכון של אחד מששה ללקות במחלה זו, מה שנשמע בהחלט מפחיד.

     

    הנתונים האפידמיולוגיים הם כדלקמן: 

    בגיל שבין 50 עד 59 שנה, 10 עד-42% מהגברים ילקו במחלה, ואז חלה מעין התמתנות מסוימת בין הגילים 60 עד 69 שנה (בין 17 ל-38% מהגברים ילקו במחלה), ושוב עליה משמעותית בטווח הגילים בין 70 ל-79 שנה בו ילקו בין 25 ל-66% במחלה, והסיכון הגבוה ביותר הוא מעל גיל 80 שנה בו עד 90% מהקשישים עלולים ללקות בסרטן הערמונית.

    נתונים אלה מבוססים על תוצאות של ניתוחים לאחר המוות שהתבצעו בשנות ה-70 וה-80 בתקופה של לפני בדיקות PSA, שהראו גידולים קטנים בערמונית שהיו "שקטים" מבחינה קלינית, שהיו הרבה יותר שכיחים מאשר אובחנו בפועל כמחלה פעילה.

    מסתבר אם כן שהסיכוי של גבר אמריקני ממוצע למות מסרטן הערמונית אינו עולה על 3%, כלומר רק אחד מתוך ששה גברים מאובחנים במחלה זו, ימות בה.

    העובדה היא שרבים מבין סרטני הערמונית, אינם מגיעים לעולם לממדים שיאפשרו את הגילוי הקליני. לסיכום, ניתן לומר שהרבה יותר גברים ימותו מסיבות אחרות "עם סרטן הערמונית" מאשר אלה שימותו "כתוצאה מסרטן הערמונית".

     

    מדידת PSA אינה יכולה אם כן להבדיל בין המקרים הרבים של גידולים בערמונית שהם איטיים, לא-מכאיבים, ובלתי מסוכנים מאלה המעטים יותר שהם אגרסיביים, וקטלניים באופן פוטנציאלי, מה שמגלים בעזרת הדירוג על פי סולם Gleason.

    אם כן, באותם מקרים בהם PSA יאפשר גילוי מוקדם של סרטן ערמונית אגרסיבי, טיפול מציל חיים עשוי להיות יתרון גדול של בדיקת PSA.

    אך כאשר בדיקות סקר (screening) של PSA מגלות גידולי ערמונית שלא היו מגיעים לעולם לידי גרימת נזק או כדי סיכון הנבדק, זאת אנו מגדירים באבחון- -יתר על המידה (over-diagnosis)., וזהו החיסרון הגדול של בדיקותPSA  באוכלוסיה הכללית, שהרי גילוי כזה מוביל בדרך כלל לטיפולים ואלה נושאים בחובם סכנות רבות ותופעות לוואי כגון פגיעה בתפקוד המיני ובתפקוד של דרכי השתן.

     

    שתי האסכולות ביחס למדידת PSA:

    אלפי מאמרים ומאות רבות של מחקרים נכתבו בסוגיה זו של PSA. ויכוח זה פלש וחרג כבר מזמן מהזירה הרפואית לזו של הציבור הרחב. עד כה התחלקות הרופאים לשני מחנות, בעד ונגד המשך בדיקות הסקר של PSA.

     

     א. המצדדים בבדיקה: החברה האמריקנית לסרטן (ACS), ממליצה שהרופא ידון עם כל מטופל מעל גיל 50 שנה שתוחלת חייו הצפויה היא מעל 10 שנים על משמעות מדידה חד שנתית של PSA. כמו כן ממליץ גוף רפואי זה שרופאים ידונו בנושא עם כל גבר מעל גיל 45 שנה, שהוא בדרגת סיכון מוגברת לסרטן בערמונית, על רקע מקרי סרטן אלה במשפחה.

    על פי ה-ACS, אם המטופל אינו יכול להחליט, ראוי שרופאו ימליץ על ביצוע הבדיקה.

    גם איגוד האורולוגים האמריקנים (AUA), ממליץ על מדידות סקר של PSA, ועד שנת 2009 היו להם המלצות דומות לאלה של רופאי ACS, אך לאחרונה הפכה המלצתם גורפת יותר והם מציעים שהיא תתבצע בכל גבר מעל גיל 40 שנה.

    המצדדים בבדיקת הסקר מצביעים על הנתון שיש בה כדי לגלות 80% מהמקרים של סרטן הערמונית, ובלעדי הבדיקה 40% מהמקרים לא מאובחנים, עד שהם כבר הגיעו לשלב מתקדם שאינו ניתן לריפוי.

     

    ב.  המתנגדים לבדיקה: כוח המשימה הקנדי לרפואה מניעתית ואיגוד האורולוגים בקנדה, ממליצים נגד ביצוע מדידות סקר של PSA  בגברים הנראים בריאים.

    כוח המשימה האמריקני ושירותי הבריאות המניעתיים בארה"ב ממליצים לא לבצע מדידת PSA בגברים בגיל 75 שנה ומעלה, כמו גם בגברים עם תוחלת חיים הקצרה מ-10 שנים.

    לגבי אחרים, מדגיש הגוף האמריקני האמור, ש"קל יותר להוכיח את הנזק הפוטנציאלי של מדידות אלה, מאשר למצוא בהם יתרונות".

    המכללה האמריקנית של הרופאים (ACP) והאקדמיה האמריקנית של רופאי-משפחה (AAFP), מסכימים "שגברים ייוועצו ברופאיהם על היתרונות הבלתי וודאיים והחסרונות המוכחים בביצוע בדיקה זו, לפני שהם עוברים אותה".

     

    כדי לסייע לפתור את המחלוקת החריפה בין תומכי ומתנגדי PSA, ניעזר בשני מחקרים וחשובים שהתפרסמו לאחרונה.

    המחקר האמריקני הידוע בשם PLCO או The Prostate, Lung, colorectal & Ovarian Cancer screening Trial, החל ללמוד את משמעות מדידות סקר של PSA בשנת 1993.

    במשך 8 השנים לאחר מכן התנדבו 76,693 גברים בגיל שבין 55 עד 74, להשתתף במחקר שנערך ב-10 מרכזים רפואיים בארה"ב. מחצית המשתתפים עברו מדידות PSA אחת לשנה משך 6 שנים וכן בדיקה רקטאלית דיגיטאלית שנתית משך 4 שנים, כאשר אלה בהם נמדדה רמת PSA  מעל 4 ננוגרם למיליליטר.

     

    משתתפי המחקר בהם נמצאו PSA מעל 4.0 ננוגרם למיליליטר, או שנתגלו בהם סימנים לא תקינים בבדיקה הרקטאלית-דיגיטאלית, קבלו המלצה לבצע ביופסיה של הערמונית.

    הגברים בקבוצת הביקורת המשיכו בשגרת הבדיקות השגרתיות שלהם.

    משתתפי המחקר בכל אחת משתי הקבוצות שאובחנו עם סרטן הערמונית טופלו על ידי רופאיהם האישיים, כאשר שיטות הטיפול היו דומות בין שתי הקבוצות.

    משך 7 שנים היו כל משתתפי מחקר PLCO במעקב צמוד, ונמצא שבקרב הגברים בקבוצה בה בוצעו מדידות שנתיות של PSA, התגלו כצפוי 22% יותר מקרים של סרטן הערמונית. יחד עם זאת, למרות שבדיקות סקר שנתיות של PSA  שפרו את אבחון סרטן הערמונית, השורה התחתונה הייתה שלא היה שיפור בקרב הגברים בקבוצות ה- PSA  מבחינת הישרדותם (survival).

    למעשה, בקבוצת ה- PSA נרשמו במהלך 7 שנות המעקב 50 מקרי מוות מסרטן הערמונית, כאשר בקבוצת הביקורת שלא עברו ניטור שנתי לרמת ה- PSA  נרשמו רק- 44 מקרי מוות מסיבה זו, אם כי העלייה של 13% במקרי המוות בקבוצת ה- PSA לא הייתה משמעותית מבחינה סטטיסטית. ניסוי PLCO נמצא עדיין בעיצומו שכן תוצאות הביניים של מעקב 7 השנים אכן משקפות את הממצאים לתקופה קצרה יחסית, בעוד שהתכנון הוא שהמעקב יימשך עוד 6 שנים, ובסך הכול- 13 שנות מעקב שתאפשרנה הסקת מסקנות לטווח זמן רחוק יותר.

     

    במקביל לניסוי PLCO  האמריקני, החל באירופה בתחילת שנות ה- 90 ניסוי קליני גדול שזכה לכינוי ERSPC או European Randomized Study of screening for Prostate Cancer.

    בסך הכול גויסו לניסוי 162,243 גברים בגיל שבין 55 ו- 69 שנה. כאן נבחרו באקראי מחצית המשתתפים לעבור בדיקות של PSA אחת ל- 4 שנים, והמחצית השנייה נותרה ללא הליך זה.

    הניסוי נערך ב- 7 מדינות וברוב המרכזים הקליניים המשתתפים בניסוי הוחלט שרמת PSA  של 3.0 ננוגרם למיליליטר תביא לביצוע ביופסיה של הערמונית.

    לאחר 9 שנים של מעקב נמצא ש- 214 גברים בקבוצת ה- PSA  נפטרו כתוצאה מסרטן הערמונית, בעוד שבקבוצת הביקורת נפטרו מסיבה זו 326 גברים.

    ממצאים אירופיים אלה אמנם הדגימו הפחתה של 20% במוות מסרטן הערמונית בקבוצת ה- PSA, נתון שהוא על גבול המובהקות הסטטיסטית, אך חסכון זה בחיי אדם לא בא ללא מחיר משמעותי: כדי לחסוך חיי אדם אחד, נאלצו 48 גברים שבדיעבד לא נפטרו מהמחלה לעבור הליך של ביופסיה של הערמונית כדי להיווכח שאין הם לוקים במחלה, וזאת בעקבות תוצאותPSA  הגבוהה מ- 3.0 ננוגרם למיליליטר.

    בדומה ל- PLCO גם ניסוי ERSPC באירופה יימשך עוד שנים אחדות להערכת נתוני תמותה, כמו גם לבחון השפעת הטיפול על איכות החיים של המטופלים. אם לוקחים בחשבון את הנתון לפיו הסיכון של הגבר האמריקני הממוצע למות מסרטן הערמונית הוא של 3% בלבד, הרי שהשיפור של 15-20% בנתוני התמותה של אלה המנוטרים בבדיקתPSA  הנובעים מניסויי PLCO ו- ERSCP , משמעותו שהסיכון של הגבר האמריקני ה"מנוטר" על ידי בדיקת PSA יקטן ל- 2.4%, או ירידה של מוחלטת של 0.6% בסיכון למות מרטן הערמונית. זו בהחלט ירידה צנועה ביותר.

     

    אך טבעם של ניסויים קליניים רחבי היקף מסוג אלה שמגבלותיהם לעתים מאפילים על מסקנותיהם. הדבר כרוך באי-אחידות של ביצוע מדידותPSA  בעשרות המעבדות השונות המשתתפות בניסוי, בעובדה שהניסוי האירופי מתנהל ב- 7 מדינות עם שיטות ביופסיה וטיפולים רפואיים לא אחידים, וכמובן בעובדה שלא תמיד ניתן לערוב למידת ההיענות (compliance) של משתתפי ניסויים אלה, במובן של התייצבות מוקפדת לבדיקות ועוד.

    פרט לכך, תמיד תעלה הטענה שבגלל אופיו המאוד איטי לעתים של סרטן הערמונית, מוטב היה שהמעקב אחרי משתתפי הניסויים יימשך 15-20 שנה, ואין צורך להיחפז למסקנות ביניים כבר לאחר 7 שנות מעקב.

    זו הסיבה שלעולם איננו מסתפקים בניסויים הקיימים, וצופים לעברם של ניסויים נוספים, אולי משופרים יותר באמות-המידה שלהם, וכך ממש בימים אלה מתנהל בארה"ב ניסוי PIVOT, ואילו בבריטניה מתנהל ניסוי בשם PROTECT, אף הם בנושא סקירת PSA ומשמעותה לסרטן הערמונית.

     

    לאחר כל הנתונים הללו, תמה ודאי הקורא מהי השורה התחתונה? האם מוטב שנבצע בדיקות PSA גם בבריאות טובה לכאורה?

    הנתונים האפידמיולוגיים המתוארים, מרמזים לכאורה שבדיקות סקר של PSA תורמות אך מעט לשיפורי נתוני התמותה מסרטן הערמונית. זאת ועוד, ניסויי PLCO ו-ERSPC, מצביעים על כך שתופעות הלוואי הנפשיות והגופניות של "אבחון-יתר" ו"טיפול-יתר"  במקרים של PSA  מוגבר, גורמים לגבר יותר נזק מאשר תועלת.

    אך מדיניות בריאות ציבורית אינה בהכרח מחייבת את ההעדפות האישיות של כל אחד מאיתנו בתחום הרפואה. בייחוד בסוגייתPSA  ההחלטה נתונה בסופו של דבר בידי כל אחד מהגברים המגיעים לנקודת הצומת בשאלה המציקה של הערמונית הסוררת, וזאת לאחר התייעצות עם רופא אחד או אף יותר, וכן עם עצמו, וכמובן עם האישה שלצידו.

     

    ומה הלאה? סרטן הערמונית הוא עדיין הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים בארה"ב כאשר מדי שנה מתגלים 186,000 מחקרים חדשים, ו- 29,000 מתוכם נפטרים ממנו מדי שנה.

    נתונים אלה הופכים את סרטן הערמונית לסוג הסרטן השני במעלה בקטלניות שלו בקרב הגברים האמריקנים.

    כמות עצומה של מאמץ מחשבתי, זמן ומשאבים כספיים, הושקעו עד כה במחקר על הכדאיות של בדיקות הסקר של PSA. ייתכן שאנו צפויים בעתיד לסמן טוב יותר, אולי בדמותו של cGA (chromogranin A). ייתכן שהישועה תגיע דווקא מגילויים על הביולוגיה של סרטן זה והסיבה שגורמת להתרחשותו.

    כך או כך, סרטן הערמונית ימשיך להטריד אותנו שנים רבות, ובכך אין כל הפתעה.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


    15/08/2009
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    סרטן הערמונית -מדד PSA

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן