בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות מעיים ועיכול התרופות למניעת חומציות קיבה, מחקרים לבחינת ההסתברות של תופעות לוואי אפשריות של מעכבי משאבת המימן (PPI)
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    התרופות למניעת חומציות קיבה, מחקרים לבחינת ההסתברות של תופעות לוואי אפשריות של מעכבי משאבת המימן (PPI)

    התרופות למניעת חומציות קיבה, מחקרים לבחינת ההסתברות של תופעות לוואי אפשריות של מעכבי משאבת המימן (PPI)
    בריאות למרות שתרופות PPI נחשבות בטוחות לשימוש, אף לטווח זמן ארוך, התעוררו בשנים האחרונות מספר היסוסים לגבי תופעות לוואי פוטנציאליות
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. 

     

    מעכבי משאבת מימן הידועות בכנוי PPIs או proton pump inhibitors, הן התרופות היעילות ביותר להפחתת הפרשה מוגזמת של חומצה בקיבה, ולהקל על תחושת הבערה האופיינית.

    מאז הכנסתן לשימוש נרחב בסוף שנות ה-80, התרופות הללו תפסו מקום מרכזי בטיפול בחמצת קיבה ובמצבי כיב קיבה העלולים לנבוע בשל כך.

    בשל יעילותן ובטיחותן המוכחת, תרופות אלה נמצאות במקום גבוה ביותר בסולם התרופות הפופולאריות, כאשר בשנת 2006 הוציאו בעולם כולו 24 מיליארדי דולרים על רכישת תרופות PPI. אך למרות שתרופות PPI נחשבות בטוחות לשימוש, אף לטווח זמן ארוך, התעוררו בשנים האחרונות מספר היסוסים לגבי תופעות לוואי פוטנציאליות כגון הגברת הסיכון לדלקות בדרכי הנשימה, הגברת ההידבקות בחיידק המאיים Clostridium difficile , ואפילו יוחסה ל- PPI לאחרונה האפשרות שיש בשימוש ממושך בהן כדי להגביר שברי עצמות.

     

    נלמד תחילה על הפרמאקולוגיה של תרופות PPI, שהם בעלי מבנה כימי בסיסי הידוע כ-benzimidazole, והם מעכבים את משאבת המימן (H+/K+ ATP), בתאים הפרייטאליים בקיבה, שהם התאים שתפקידם לייצר חומצת קיבה שהיא למעשה חומצת מלח (HCl), בתגובה לפעולת היסטאמין הפועל על קולטני H2, או בתגובה לפעולת אצטילכולין הפועל על הקולטן המוסקאריני M3 או אף בתגובה לפעולת ההורמון גאסטרין הפועל על קולטני CCK2.

    הקולטנים להיסטאמין פועלים על ידי הגברת הריכוז התוך תאי של cAMP, בעוד שהקולטנים המוסקאריניים והקולטנים לגאסטרין מגבירים בתאים הפריאטליים את רמת הסידן (Ca++). הן cAMP והן Ca++, פועלים דרך האנזים פרוטאין קינאזה להגביר את הטרנספורט של החומצה HCl לתוך חלל הקיבה.

     

    תרופות PPI  פועלות על ידי שהן מצטברות בתאים הפרייאטליים מפרישי החומצה, ושם תרופות אלה קולטות יוני מימן (עוברות פרוטונציה) והופכות לצורה הפעילה של סולפונאמיד קטיוני.

    בצורתן הפעילה הן נקשרות לשייר סולפהידרילי (SH-( על משאבת המימן וכך מעכבות את הפרשת החומצה לחלל הקיבה.

    הפרשת החומצה מתחדשת רק לאחר שמולקולות משאבת מימן חדשות נוצרות, מה שנותן פרק זמן של 24-48 שעות של הפוגה בהפרשת החומצה. תרופות PPI מתפרקות בהמשך בכבד במערכת הציטוכרום P, והפרשתה דרך הכליה מועטה ביותר. תרופות PPI נמצאות בשימוש במצבים קליניים נרחבים: במחלת GERD או החזר (רפלוּקס) של מיץ קיבה במעלה הוושט, במצבי כיב קיבה, במצבים של השמדת החיידק הקיבתי גורם הכיבים הליקובקטר פילורי, במקרים של מניעת דימום קיבתי כתוצאה משימוש בתרופות כאספירין או אחרות ממשפחת NSAIDs), וכן באלה עם תסמונת זולינגר-אליסון עם ריבוי כיבים במערכת העיכול. 

     

    אחת הדאגות היא מפני שימוש-יתר בתרופות PPI, או אפילו ניצול לרעה שלהם. לפי הערכות שונות ב-50 עד 60% מהמרשמים של תכשירים לדיכוי חומציות קיבה יש בדיעבד שימוש או מינון יתר. אמנם, בדרך כלל נחשבות תרופות אלה מעוטות תופעות לוואי, כאשר השכיחות ביניהן הם כאבי ראש, בחילה, כאבי בטן, עצירות, נפיחות, ושלשולים.

    כל התופעות הללו בדרך כלל מתונות, קצרות מועד,  ואינן חורגות מתגובות המקובלות בטיפולים תרופתיים רבים. יחד עם זאת שימוש ארוך טווח בתכשירי PPI, זכה לאחרונה לתשומת לב בהקשר של תופעות לוואי יותר משמעותיות, ונדון בהן כאן בפרוט. 

     

    1. חסר ויטמין B12: ויטמין זה בדרך מתחיל את העיכול בקיבה בהיותו קשור לחלבונים במזון. חומצת הקיבה נדרשת כדי לסייע להפריד ולשחרר את הוויטמין מתאחיזתו בחלבונים, על ידי שנוזל הקיבה יהיה מספיק חומצי באופן שיסייע לפעולת האנזים מבקע החלבונים פפסין בפעולתו.

    כאשר ויטמין B12 משתחרר בקיבה, הוא נקשר לחלבון R, ואילו בתריסריון הוויטמין משתחרר מחלבון R בשל פעילותם שם אנזימים פרוטאוליטיים מבלוטת הלבלב המפרקים את חלבון R אך לא פוגעים בחלבון אחר אליו נקשר ויטמין B12 לאחר שהוא נפרד מחלבון R, והכוונה ל-IF או intrinsic factor (הגורם הפנימי). הקומפלקס ויטמין B12-IF נקשר אל קולטנים במעי הדק, ובהמשך מגיע הוויטמין הנספג במעי לדם.

    היה ידוע שנים רבות, שהספיגה של הקומפלקס חלבון-B12 נחלשת במי שמטופל על ידי תרופה החוסמת קולטן H2. אכן באחד הניסויים באלה שטופלו בתרופת PPI דוגמת omeprazole. (שמות מותג Losec וכן Prilosec) נמצא שנטילה יומית ממושכת של omeprazole  במינון יומי של 20  מ"ג הביאה לירידת שיעור הספיגה של ויטמין B12 מ-3.2% ל-0.9%.

     

    בדומה, ניסוי אחר בו השתתפו 131 מטופלים שטופלו או ב-omeprazole  (111 מטופלים) או בעזרת מעכבים לקולטן H2 (20 מטופלים), ונמצא שרמת ויטמין B12 בדם הייתה נמוכה משמעותית בהשוואה ללא מטופלים. הטיפול הממוצע ב-omeprazole  נמשך 4.5 שנים. בדומה, חסר ויטמין B12 מופיע לאחר טיפול ממושך ב- PPI, נמצא ב-31% מהמטופלים, כפי שדווח במאמר מ-2008 ב-Ailment Pharmacological Therapy. יחד עם זאת יש לציין שבמספר ניסויים אחרים לא נמצא כל קשר בין טיפול ממושך ב- PPI לירידה ברמתB12  בדם, ונצטרך להמתין לנתונים ממדגמים גדולים יותר עד שנוכל להפיק מסקנה מחייבת.

     

    2. חסר ברזל: הברזל מגיע ממקורות מזון כברזל שהוא חלק מהמוגלובין במקרה של מזון מהחי, או כברזל (non-heme) כאשר המקורות אחדים. הספיגה של הברזל ה-"לא הֶמי" משתפרת פלאים, בנוכחות חומצת קיבה.
    מספר מחקרים קליניים מוקדמים הציעו שהפחתה בהפרשת חומצת קיבה, במיוחד לאורך תקופה ממושכת, כתוצאה מניתוחים לכריתה חלקית של הקיבה, או כתוצאה ממצב בידוע בקרב קשישים הידוע כ-
    atrophic gastritis, עלולה להביא לירידה משמעותית בספיגת ברזל "לא-הֶמי" במעי.
    מחקר שבחן את מאגרי הברזל בגוף והאפשרות להיווצרות של אנמיה על רקע חסר-ברזל ב-109 אנשים עם תסמונת זולינגר-אליסון (ריבוי כיבים במערכת העיכול) המטופלים לטווח ארוך עם תרופות למניעת חומציות קיבה, כגון
    omeprazole. נמצא שטיפול בתרופה זו משך 6 שנים לא הפחית מאגרי הברזל בגוף. מסקנת מחקר זה שאמנם חסר משני של ברזל על רקע הפרשה פחותה של חומצת קיבה היא אפשרות תיאורטית, אך לא מוכחת קלינית. יחד עם זאת, צריך להדגיש שתסמונת זולינגר-אליסון היא נדירה, ותוצאות המחקר האחרון לא בהכרח מקיפות גם את המשתמש הממוצע בתכשירי PPI להפחת חומציות הקיבה במקרים של מחלת GERD עם חומציות רבה במעלה מערכת העיכול. 

     

    3. חסר בסידן וסכנה מוגברת לאוסטיאופורוזיס - המסיסות של סידן נחשבת כגורם חשוב ביכולת הספיגה של מינראל זה במעי. לכן סביבה חומצית בצינור העיכול, מסייעת לשחרור סידן יוני מתוך מלחי הסידן הבלתי מסיסים.

    אנשים קשישים הנוטים ל-hypochloridia (תת חומציות של הקיבה), יכולים תיאורטית לסבול מספיגה מופחתת של סידן במעי.

    ניסויים בחיות בסוף שנות ה-90 הצביעו על כל שטיפול ב- PPI, עלול להפחית ספיגת סידן וממילא להפחית צפיפות עצם. מחקר שהתפרסם ב-2005 ב-American Journal of Medicine, בחן נשים בגיל שמעל 65 שנה, ומצא שלמעשה טיפול יומי ב-20 מיליגרם omeprazole למשך שבוע אחד, הפחית משמעותית ספיגת סידן במעי.

    מחקר גדול יותר בהיקפו שנערך בדנמרק אשר התפרסם ב-2006 ב-Calcified Tissue International, הראה ש- PPI  שהיה בשימוש לאורך השנה האחרונה, הגביר את הסיכון לשברי-עצם ב-45%, אם כי השימוש בתרופות חוסמות הקולטן H2 הקטין דווקא את הסיכון הזה ב-31%.

    מחקר אחר שהתפרסם ב-2006 ב-JAMA, הראה הגדלת הסיכון לשברי צוואר הירך בקרב אלה שטופלו ב- PPI למשך יותר משנה, במיוחד אם אלה נטלו PPI יותר מפעם אחת ביום.

    הסיכון לשברי צוואר הירך במקרה זה עלה ב-44%, ואילו אלה עם המינון המוגבר של PPI, אף היו בסיכון מוגבר של 165% לשברי צוואר הירך. יחד עם זאת, מספר המחקרים המצוטטים בנושא זה עדיין נמוך, והמסקנה על קשר מנגנוני בין שימוש ממושך ב- PPI וירידה בצפיפות עצם, או ריבוי מובהק של שברי עצמות עדיין לא השיג  הכרה רשמית, כך שכרגע אף לא מומלץ שמי שנוטל בקביעות תרופות ממשפחת PPI, יבצע בדיקות עונתיות תכופות למדידת צפיפות העצם. 

     

    4. סכנה של נטייה מוגברת להדבקות בקטריאליות-מקובל שחומציות הקיבה משמשת כעין מנגנון הגנה מפני פתוגנים הנבלעים, שכן אלה אינם ברובם אינם שורדים תנאי חומציות הקיימת בקיבה.

    כבר ב-1996 התפרסם ב-Gut שטיפול ב-omeprazole עלול להגביר נוכחות חיידקים שלא מוצאים בדרך כלל בחלק העליון הסטרילי של צינור העיכול.

    בשנים האחרונות עם ההתעוררות הרבה סביב החיידק הבעייתי הגורם לשלשולים Clostridium difficile, יש המייחסים לשימוש בתרופות PPI את הגברת הנוכחות של חיידק זה, כמו גם של דלקות בדרכי הנשימה.

    ייאמר שמחקרים מתחילת העשור האחרון לא מצאו כל קשר בין השימוש בתרופות מדכאות חומצה והידבקות בחיידק קלוסטרידיום דיפיסיל. לעומת זאת מחקרים עדכניים יותר כגון זה שפורסם ב-JAMA ב-2005 אמנם תומכים בקשר בין שימוש ב- PPI והידבקות מוגברת בחיידק האחרון, וניסוי קליני במדגם גדול הראה שיעור הדבקה הגדול פי 2.9 בצורכי PPI. גם מחקר מ-2007 ב-American Journal of Gastroenterology מראה שהסיכון להדבקה בקלוסטרידיום גדול משמעותית בקרב צרכני PPI וצנוע יותר בין אלה המשתמשים בתרופות הנוגדות את הקולטן H2.

     

    אכן כאשר טבע Hurst את המושג ה"מחסום הממית חיידקים של הקיבה" עוד בשנת 1934, הוא התייחס כמו שמקובל גם היום, שהגורם המסייע בהשמדת חיידקים הנוזל הקיבה אינו אחר מאשר ה-pH הנמוך של תכולת הקיבה בשל הפרשת HCl על ידי התאים הפרייאטליים בקיבה.

    Hurst מצא כבר בשנות ה-20 המאוחרות שמקרי דיזנטריה והרעלות מעי אחרות, היו שכיחות יותר באנשים עם חומציות מופחתת של הקיבה. עוד מחקרים עדכניים הראו עלייה גדולה פי-2.4 בחיידק הסלמונלה בשימוש בחוסמי H2, עלייה פי 10.5 בהידבקות בחיידק campylobacter הגורם לדלקות קיבה ומעי בצורכי PPI, וכך הלאה. מעניין לציין, שממצאים אלה יכולים להיות רלבנטיים גם לאוכלוסיית ילדים הנמצאים בסיכון מוגבר פי-3.58 לדלקת קיבה חריפה, ובסיכון מוגבר פי-6.39 לדלקת ריאות אם הם מטופלים בתרופות להפחתת חומציות הקיבה, על פי מחקר משנת 2006 המתפרסם ב-Pediatrics.

     

    5. התפתחות דלקת ריאות - דיכוי יצירת חומצת קיבה עם חוסמי H2 או עם PPI, היא שגרה טיפולית ביחידות טיפול נמרץ כטיפול מונע מפני כיבים הנוצרים כתוצאה מעקה פיסיולוגית במצבים מורכבים (stress ulcers), במיוחד על ידי שימוש בחוסמי H2. במצבים כאלה תמיד הייתה תחושה של הופעה מעט מוגברת של דלקת ריאות. בהמשך נמצא שאכן דיכוי של עודף חומציות קיבה כרוך בהגברה קלה של מקרי דלקת ריאות. האפשרות ששימוש ב- PPI מגביר את התרחשות דלקת ריאות נבחנה בניסוי קליני גדול שהתפרסם ב-JAMA ב-2004, בהשתתפות למעלה מ-300,000 איש. נמצא שהסיכון היחסי המתואם להתרחשות פנאומוניה בקרב משתמשים ב- PPI בהווה, בהשוואה לאלה שחדלו להשתמש בתרופות אל  הוא 1.89.

     

    יחד עם זאת, יש להדגיש שרובם של הניסויים הקליניים בנושא זה היו מוגבלים במספר המשתתפים בהם, ובמשך המעקב אחריהם.

    למרות שדיכוי הפרשת חומצת קיבה הועלתה כאפשרות להגברת מקרי ההידבקויות הבקטריאליות כתוצאה מסביבה "ידידותית" יותר לחיידקים ב-pH פחות חומצי, צריך להדגיש שאף טיפול ב- PPI אינו מעלה את ה-pH של הקיבה מעל pH של 4.0 לכל שעות היממה. למעשה, כל תכשירי PPI המקובלים כיום, שנוטלים אותם אחת ליום שומרים על pH גבוה מ-4.0 לפרקי זמן ממוצעים של 9-15 שעות ביממה. משמעות הדבר היא שבערך במחצית שעות היממה חומציות הקיבה חוזרת לערכיה המקובלים, מה שמאפשר לגוף להכות באוכלוסיית החיידקים המצויים בחלל הקיבה חלק ניכר משעות היממה. מסקנת הביניים היא שבנקודת זמן זו, עד שלא יתפרסמו מחקרים פרוספקטיביים רחבי-היקף, הסכנה של הידבקויות שונות בעיקר של C. dificile, הידבקויות בחיידקי מעי אחרים, ואף דלקת ריאות בגין שימוש ב- PPI אינה יכולה להיחשב כמוכחת באופן ודאי.  

     

    6. אפשרות לקשר בין צריכת PPI להופעת פוליפים בקרקעית הקיבה (fundus) וכן גידולים סרטניים בקיבה - הופעה של פוליפים בקרקעית הקיבה היא השכיחה ביותר בין הפוליפים של הקיבה.

    פוליפים כאלה מופיעים ב-1.9% מהאוכלוסייה הכללית, וב-84% מהמטופלים עם מה שידוע כ-FAP או familial adenomatous polyposis.

    בדרך כלל הפוליפים של קרקעית הקיבה נחשבים כנגעים שפירים, ולכל היותר יש ביניהם כאלה עם נגיעוּת (dysplasia) בדרגה נמוכה. דיספלזיה היא גדילה לא נורמאלית של רקמת תאים המאפיינת רקמה קדם סרטנית (או pre-neoplastic). הגידול הלא נורמאלי מוגבל לשכבה ממנה נוצר (בדרך כלל האפיתל) ואינו חודר לרקמה עמוקה יותר. לעיתים, גידולים דיספלסטיים נסוגים ללא התערבות, במקרה שאין נסיגה ספונטאנית ניתן להסיר את הגידול בניתוח, בצריבה או בהקפאה. הסרת הרקמה הדיספלסטית מונעת התפתחותה של הדיספלזיה לגידול סרטני מלא- ניאופלזיה.

     

    יחד עם זאת, היו דיווחים על פוליפים של קרקעית הקיבה היוו בסיב לאדנו-קרצינומה של הקיבה, בעיקר במקרים של AFP.

    האפשרות שפוליפים בקרקעית הקיבה כרוכים בשימוש ב- PPI, הועלתה כבר בתחילת שנות ה-90.

    מעקב של 18 שנה אחרי מטופלים עםFAP   שהתפרסם ב-2002 ב-American Journal of Gastroenterology, העלה שהגברה בשיעור המקרים של דיספלזיות עם פוטנציאל לממאירות, באלה המטופלים ב- PPI, העלה את האפשרות של ניטור תקופתי לפוליפים דיספלסטיים במטופלים ב- PPI.

    מחקר נוסף שהתפרסם ב-2006 ב-Ailment & Pharmacological Therapy, הראה עליה של פי-2.2 בסיכון להופעת פוליפים בקרקעית הקיבה, בצורכי PPI למעלה משנה. יחד עם זאת, שינויים דיספלסטיים בפוליפים של קרקעית הקיבה המתרחשים בעת צריכת PPI הם נדירים, ודווחו רק במקרים בודדים, ולעומת זאת מספר המשתמשים ב- PPI בעולם הוא גדול מאד.

     

    בשנים האחרונות, העניין שינה כיוון לקשר בין צריכת PPI והשינויים בנוסח gastritis, החלים במבוגרים עם ירידה ב חומציות הקיבה.

    באנשים עם חומציות תקינה של הקיבה, החיידק הליקובקטר פילורי יוצר מושבות בעיקר בחלק הקיבה העליון (antrum). מצב דלקת ברירית הקיבה העליונה, מגרה יצירה של ההורמון גסטרין, מה ששומר על יצירה נורמאלית עד גבוהה של חומצת קיבה, וכך נשמר מצב תקין בקיבה. לעומת זאת, באנשים עם יצירה פחותה של חומצת קיבה, גם בגלל שימוש ב- PPI, החיידק הליקובקטר פילורי, מתיישב ויוצר מושבות בחלק הקיבה המרכזי, ואז הוא משבש עוד יותר את הפרשת החומצה, למרות הגברה בהפרשת ההורמון גסטרין כתוצאה מדלקת ב-antrum של הקיבה. הופעת גסטריטיס, עם ליקוי בהפרשת חומצה על ידי תאים פריאטליים, מגבירה את דיכוי הפרשת החומצה בהשפעת PPI.

     

    מחקרים רבים לא העלו מסקנה חד-משמעית האם יש קשר כלשהו בין שימוש ממושך ב- PPI, והופעת סרטן הקיבה. המקור הגדול היחיד בהקשר זה הוא מאגר הנתונים ההולנדי שהכיל נתוני מחשב על למעלה מחצי מיליונים הולנדים החל משנת 1992. בין כל אלה היו 27,328 הולנדים שטופלו ב- PPI, ובמשך מעקב של 8 שנים 45 מתוכם (0.16%), לעומת 358,000 הולנדים שלא צרכו PPI ובהם אובחנו 22 (0.01%) עם סרטן קיבה. נתונים אלה ואחרים, הביאו בשנת 2005 להחלטה בכינוס בעיר Maastricht  בהולנד, על פיה במטופלים לטווח ארוך ב- PPI , יש לשקול טיפול להשמדת חיידקי הליקובקטר פילורי, כדי למנוע השפעה משותפת שלילית של החיידק והטיפול ב- PPI על הקיבה.

     

    7. אפשרות לקשר בין טיפול ממושך ב- PPI והיווצרות סרטן המעי הגס-מצבים של חסר בחומציות קיבה (hypochlorhydia) מביאים להפרשה מוגברת של ההורמון גסטרין מה-antrum של הקיבה, כלומר מגוף הקיבה בחלקה התחתון. לגסטרין של השפעות טרופיות על רקמות מרוחקות לאורך צינור העיכול.

    רמות גבוהות של גסטרין כרוכות עם שגשוג של תאי סרטן קיבה בתרבית תאים. יחד עם זאת, מחקר משנת 2007 ב-Gastroenterology, לא מצא סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס בקרב נוטלי PPI, ומחקר עוד יותר עדכני משנת 2008 המתפרסם ב-American Journal of Gastroenterology, ואשר בחן 470,000 איש, לא מצא עלייה במקרי קרצינומה של המעי הגס בקרב נוטלי PPI. 

     

    לסיכום, למרות מספר מחקרים מוקדמים המוגבלים במספר המשתתפים בהם, ורמזים תיאורטיים לכאורה להשפעה שלילית של נטילת PPI להפחתת חומציות הקיבה על פרמטרים שונים ומגוונים של הביולוגיה של גופנו, לא נוצר קונצנזוס אמיתי על נזק משמעותי אם בכלל של PPI.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


    10/04/2010
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    התרופות למניעת חומציות קיבה

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן