בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית התמכרויות האם אמנם מוטציה מסוימת אחראית לסרטן הריאות באלה שאינם מעשנים?
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    האם אמנם מוטציה מסוימת אחראית לסרטן הריאות באלה שאינם מעשנים?

    האם אמנם מוטציה מסוימת אחראית לסרטן הריאות באלה שאינם מעשנים?
    בריאות שנים רבות משתמשות חברות הטבק והיחצנים שלהן, בטיעון שאין ראיות חותכות לקשר בין עישון וסרטן הריאות: יש גם כאלה שלא עישנו מעולם, ואף על פי כן לקו במחלה זו
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    שנים רבות משתמשות חברות הטבק והיחצ"נים שלהן, בטיעון שאין ראיות חותכות לקשר בין עישון וסרטן הריאות: "יש גם כאלה שלא עישנו מעולם, ואף על פי כן לקו במחלה זו".

    טיעון זה נשמע באופן תדיר בבתי משפט, בתיקים בהם נתבעות חברות הטבק לפיצויים בגין תחלואה בסרטן ריאות או מוות ממחלה זו, על ידי קורבנות המחלה או שאריהם, והשופטים המלומדים אכן מתחבטים לא מעט בבואם לפסוק דין.

    אכן, ניתן להבין את "ההיגיון המשפטי" של שופט המתבסס על "ראיות חותכות" למציאת האשם במחלה זו, ולכן ההתלבטות האם העישון אמנם גרם למחלתם של ראובן או שמעון שחטאו בעישון. אך אנו מחויבים בהצגת הנתונים הרפואיים-ביולוגיים ללא כחל ושרק, וכך נעשה גם הפעם.

     

    מבין מחלות הסרטן השונות, סרטן ריאות היא סיבה מרכזית לתמותה בעולם, והוא גובה נכון להיום מדי שנה את חייהם של 1.1 מיליון אנשים. בארה"ב בה הסטטיסטיקות הן הזמינות ביותר, ואורח החיים המערבי שם מתאים למדינות מתועשות רבות כולל ישראל, ההערכה היא ש-10 עד 12% מבין החולים בסרטן הריאות אמנם לא עישנו מעולם.

    הנתונים האפידמיולוגיים הגלובאליים מצביעים על כך ש-15% מכלל מקרי סרטן ריאות בקרב גברים, ואף יותר מכך-53% מבין מקרי סרטן ריאות בקרב נשים, לא מתרחשים בקרב מעשנים פעילים, ובסך הכול כ-25% מכלל חולי סרטן הריאות בעולם לא היו מעשנים פעילים.

    אך עדיין כדאי להדגיש כדי שהדברים יהיו ברורים: ב-75% מכלל מקרי סרטן ריאות בעולם עישון פעיל הוא הגורם המובהק למחלה, כאשר על פי הערכות עד 5% מכלל התחלואה בסרטן הריאות (בעיקר בקרב נשים) נגרמה מעישון מיד שנייה או מה שנוהגים כיום לכנות "עישון כפוי".

    כלומר ניתן לראות בעישון ככלל, אם הוא פעיל או כפוי, אחראי ל-3 מכל 4 מקרי סרטן ריאות בעולם כולו.

    באופן גלובאלי, סרטן ריאות באלה שמעולם לא עישנו בעצמם, מתרחש באופן מובהק יותר בקרב נשים, ובאופן בולט במיוחד בקרב נשים אסייתיות.

    אם ניקח בחשבון את העובדה שבמדינות עתירות אוכלוסיה בדרום מזרח אסיה העישון בין הגברים מגיע לעתים עד 30 או 40 אחוז באוכלוסיית הבוגרים, לעומת אחוז זעום של כ-5% ומטה בקרב נשים, וכן נתייחס לצפיפות המגורים במדינות אלה, נבין את האחוז הגבוה יחסית של נשים שאינן מעשנות באסיה הלוקות בסרטן ריאות.

     

    הנושא של  סרטן ריאות בקרב אלה שאינם מעשנים תופס עניין הולך וגדל, והוא קשור קשר אמיץ להבנת התחלואה מעישון בקרב מעשנים.

    עד אמצע שנות ה-90 נהגו הקלינאים להתייחס ואף לטפל בסרטן ריאות בקרב לא-מעשנים (להלן סרל"מ) באותה דרך כפי שנהגו במחלה זו בקרב מעשנים. יתרה מכך, סרל"מ לא היה פופולארי כנושא מחקר כשלעצמו, ומעט מאוד היה ידוע, אם בכלל, על הביולוגיה המולקולארית של סרל"מ.

    אך המפנה בהתייחסות לתת קבוצה זו של חולי סרטן ריאות חל באופן מעט מפתיע. הוא החל בד בבד עם הכנסת התרופות החדשות gefitinib (המוכרת כ-Iressa) וכן erlotinib (המוכרת כ-Tarceva) לטיפול בסוג סרטן הריאות הידוע כ-NSCLC או non small cell lung cancer המהווה כ-80% מכלל מקרי סרטן הריאות.

    שתי תרופות אלה מעכבות את האנזים  טירוזין קינאזה (TK) המהווה חלק מהקולטן ל-ERF או ה-epidermal growth factor . מסתבר שמציאותן של מוטציות באנזים TK, קובעת את מידת התגובה הקלינית לטיפול בשתי התרופות האחרונות, ויתרה מכך, התברר ששכיחותן של מוטציות אלה דווקא בחולים עם סרל"מ ובאסייתים

    היא בערך פי-10 רבה יותר מאשר בין אלה החולים בסרטן ריאות כתוצאה מעישון.

     

    בשנת 2007 עשתה קבוצת חוקרים יפאניים כותרות במאמר שפרסמה בכתב העת החשוב Nature, ובו גילתה ש"היפוך" של חומר גנטי על פני כרומוזום מספר 2, גרמה לאיחוי (fusion) של שני גנים לכאורה לא קשורים אחד למשנהו, EML4 ו-ALK, באופן שנוצר מעין גן כלאיים EML4-ALK.

    אך המרתק בממצא זה היה שגן כלאיים זה אותר באופן בלעדי ב-6.7% מחולי סרטן מסוג  NSCLC שמעולם לא עישנו, אם כי אחוז קטן יחסית זה נראה בתחילה לכאורה לא מרשים במיוחד. אך בהמשך התברר ששני המסלולים המולקולאריים בהם משחקים תפקיד שני הגנים EML4 ו-ALK, דומיננטיים דווקא ב-40 עד 50% מהמקרים של סרטן ריאות בלא מעשנים.

    אך השאלה העיקרית נותרה: מה גורם לסרטן ריאות באלה שלא רק שלא עישנו בעצמם אלא אף לא נחשפו באופן מובהק לעשן סיגריות?

    זו כמובן עדיין שאלה פתוחה, ומעבר לגורמים גנטיים בלתי מזוהים עדיין שהם רלבנטיים לכלל מחלות הסרטן הקובעים מי מאיתנו בסיכון גבוה יותר לחלות בהן, דווקא בתחום סרטן הריאות ישנה הנטייה הטבעית להאשים חומרים רעילים ומסרטנים אותם אנו נושמים ואשר מגיעים לריאותינו, החל מאדי ארסן דרך עשן מכוניות ותעשייה, וכלה כמובן בעישון כפוי מיד שנייה.

     

    אך מה שמרתק במיוחד בדמוגרפיה של סרל"מ הוא שבניגוד לסרטן ריאות של מעשנים, כשני שלישים מאלה שלא עישנו מעולם וחלו בסרטן ריאות, הן נשים.

    עובדה מרשימה נוספת היא שאחוז גבוה של סרל"מ הוא מסוג אדנוקרצינומה, אותו סוג סרטן ריאות שהיה נדיר יחסית מאז ומתמיד, שהחל להתבלט בדור האחרון כנראה

    בהקשר לשינוי בהרגלי העישון עם הורדת אחוז העטרן (tar) והניקוטין בסיגריות.

    נתון אחר שיש להתייחס אליו הוא שסרל"מ אינו בעל מאפיינים תורשתיים במובן המסורתי של המושג "תורשתי". לא ניתן לשלול את האפשרות שגם לאלה הלוקים בסרל"מ הייתה חשיפה מוקדמת לאיזה שהוא קרצינוגן סביבתי, ואולי אף חשיפה לרעלן או תופעות לוואי רעלניות של טיפולים תרופתיים ממושכים, לדוגמה.

     

    עד לפני עשור נראתה הזויה המחשבה שניתן לצוד במכלול הגנטי העצום של האדם, את אותן נקודות של שוֹנוּת גנטית בין שני פרטים שאחד מהם צפוי ללקות בסרטן הריאה למרות שלא עישן מימיו, כאשר חברו המעשן הכבד לא ילקה במחלה ויסיים חייו בשיבה טובה.

    אך כאשר פרויקט הגֶנום האנושי הושלם בשנת 2003, וכל 22 אלף הגנים שלנו נחשפו אחד לאחד, היה ברור שמהפכה של ממש בהבנת הקשר בין גנים ומחלות עומדת בפתח. כאן נולד המושג GWAS או genome-wide association study, העוסק בבחינת השוֹנוּת (variation) הגנטית על פני הגנום, שנועדה לזהות כיצד נכרכות מחלות או נטייה למחלה עם הנתונים הצרובים בגנום.

    הגישה הבסיסית היא לגייס שתי קבוצות של אנשים: אלה הלוקים במחלה מסוימת, וכנגדם אנשים בריאים.

    המחקר המכוון לבניית מאגר נתונים של כלל השונות הגנטית בין בני האדם, מתמקד באופן מיוחד בשוני הנובע מהבדלים בנוקליאוטידים בודדים של DNA, מה שידוע כ-"פולימורפיזם של נוקליאוטיד בודד" או SNP (single nucleotide polymorphism). בגנום האנושי השלם יש כ-3 מיליארד נוקליאוטידים, ובממוצע בני האדם נבדלים אחד מרעהו באחד מכול 300 עד 1,000 נוקליאוטידים בגנום. לכן ההערכה היא שבגנום המלא שלנו יש בין שלושה לעשרה מיליוני SNPs.

     

    אחרי שלומדים את הפרופיל הגנטי של כל משתתף במחקר (genotyping), מזינים את הסמנים כגון ה-SNPs למחשבי-על, ומשתמשים בכל המאגר הגנטי העצום הנכלל כיום במושג ביואינפורמטיקה, לבחון את השוֹנוּת הגנטית (SNP) בין משתתפי החקר, החולים והבריאים.

    אם מוצאים שהשונות הגנטית גדולה יותר בקרב אלה עם מחלה מסוימת, כאשר שונות זאת לא מופיעה באנשים בריאים, מייחסים אותה לאותה מחלה.

    כצפוי, ה-GWAS החל מניב תוצאות מרתקות המתפרסמות מדי פעם בייחוס של מחלה מסוימת לSNP מסוים או לאחדים. בשנת 2005 דווחו חוקרים על פריצת דרך ראשונה בהבנה לכאורה של הקשר בין גן המקודד ל-CFH או complement factor H, ומחלת ניוון הכתם הצהוב (מקולה) בעין (AMD) העלולה לגרום לעיוורון בקשישים. בקצרה, על פני כרומוזום מספר 1 ממוקם גן המקודד לחלבון CHF, ומוטציה נקודתית בגן זה גרמה לכך שבחלבון גדול זה חומצת האמינו טירוזין בעמדה 402 ברצף חומצות האמינו הוחלפה בחומצת האמינו היסטידין.

    אמנם זהו רק שינוי זעיר של חומצת אמינו בודדה בחלבון המכיל למעלה מ-1,200 חומצות אמינו, אך מסתבר שעמדה 402 ברצף החלבוני ממוקמת באזור של החלבון הקריטי לקישור של הפארין ושל CRP, מה שפוגע בתפקוד החלבון "גורם משלים H" הקשור לשפעול משפחת חלבוני המשלים (complement activation) ומתרחשת פעילות דלקתית המחמירה את ניוון המקולה.

     

    מסתבר שחלבון CFH הפגום מגביר את הסיכון למחלת AMD, בכך שהוא נכשל להיקשר לקולטנים הנמצאים על פני תאים ברשתית ובדמית (choroids) שהיא שכבת גלגל העין בין הרשתית ולובן העין. פגיעה ביכולת קישור זו, מונעת מה-CFH לעכב את התרחשות הדלקת שתפגע ברשתית ובכלי הדם הסמוכים.

    התברר שאנשים עם ואריאנט גנטי זה של CHF הם בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת AMD, ונראה שהגן הואריאנט של CHF, אחראי לכמחצית מ-15 מיליון מקרי  AMD בארה"ב. במלים אחרות, מי שיש לו את הגן הואריאנט הזה, הוא בסיכון הגדול פי-2.5 עד פי-5.5 ללקות במחלה. זיהוי הואריאנט בגן ל-CFH, עשויה לשמש בעתיד לזיהוי אנשים עם סיכון גבוה לפתח בהמשך AMD.

     

    בשנת 2007 התפרסם ב-Nature פרויקט GWAS רחב היקף, שמטרתו הייתה לאתר גנים ואריאנטים הקשורים לסוכרת type 2. מחקר זה סקר לא פחות מ-392,935 SNPs, וזיהה מספר הקשרים לשני גנים הידועים כ-TCF7L2 ו-SLC30A8.

    באותה שנה פרסמה חברת התרופות Wellcome על פרויקט  GWAS גדול שנועד למצוא הֶקשרים (associations) למחלת לב כלילית, לסוכרת על שני סוגיה, לדלקת

    פרקים שגרונתית (rheumatoid arthritis), למחלת קרוהן, , למחלת הנפש הדו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), וללחץ דם. . פרויקט חובק עולם לכל הדעות, הסוקר כמה מהתחלואות הקשות והשכיחות כל כך. פרויקט זה זיהה מספר גנים פגומים שעשויים לשמש בעתיד לזיהוי מוקדם של סיכון גבוה יותר ללקות במחלות אלה, עם הסיכוי להקדים רפואה למכה.

     

    כעת כשהתוודענו כבר ל-SNPs, ולאפשרות שפולימורפיות של נוקלאוטיד בודד יכולה להיות קשורה למחלה מסוימת, הבה נחזור לעניין שאנו מגלים בסרטן הריאות בקרב אלה שאינם מעשנים בעצמם.

    באפריל 2010 התפרסם ב-Lancet Oncology מאמר מפתיע של צוות חוקרים גדול בראשות Ping Yang  מ-Clinic  Mayo היוקרתי במינסוטה, שחקר שינויים (variations) גנטיים באלה עם סרטן ריאות שלא עישנו מעודם.

    לצורך המחקר בחנו Yang  ואנשיו את הגנום של 2,272 משתתפים שלא עישנו מעולם, כאשר 900 מביניהם אובחנו עם סרטן ריאות.

    המחקר החל בבחינה של דגימות DNA ואנליזה של 331,918 SNPs של 754 לא-מעשנים-מעודם, כאשר 377 מתוכם חלו במחלה ו-377 משתתפים שהיו בריאים, על מנת למצוא  את אותם שינויים גנטיים שיש להם סבירות גדולה ביותר להיות קשורים להופעת המחלה.

    סקר ראשוני זה גילה 44 SNPs שהיו בעלי סיכוי כזה, בעיקר בשל היותם שונים בחולי הסרטן בהשוואה לבריאים.

    כאשר החוקרים התחשבו גם בהיסטוריה של מחלתCOPD  (מחלה כרונית חסימתית של הריאות), בחשיפה לעשן כפוי מיד שנייה, או לרקע של מחלת סרטן ריאות בבני משפחה מדרגה ראשונה, וניפו חלק גדול מאותם 44 SNPs, הם נותרו עם שני SNPs בלבד, rs235208 ו-rs235209, שהיו שכנים על פני אותו גן, שהחוקרים זיהו כואריאנט של הגן GPC5.

     

    גן זה הממוקם על כרומוזום מספר 13 שייך למשפחת הגנים ה-glypican, והוא מקודד לחלבון glypican 5 שהוא אחד ממשפחת חלבונים המקובעים בממברנות של תאים ומייחסים להם תפקיד בוויסות חלוקת תאים וגדילתם.

    כאשר Yang ואנשיו קבעו את 44 ה-SNPs במיון הראשוני, הם החליטו לשתף במחקר 2 קבוצות מחקר בעלות מוניטין בארה"ב: האחת ממרכז הסרטן MD Anderson ביוסטון, והאחרת מאוניברסיטת הרווארד בבוסטון, על מנת שאלה יבחנו SNPs  אלה בקרב נבדקים שלהן, כולם לא מעשנים, ואף על פי כן חלקם חולי סרטן ריאות, וחלקם בריאים.

    גם שתי קבוצות מחקר בלתי תלויות אלו, זיהו את 2 ה-SNPs עליהם הצביעו Yang וקבוצתו, rs235208 ו-rs235209, כייחודיים לסרטן ריאות בלא מעשנים.

    מחקרים אלה מציעים ש-10% מסרטן ריאות בל-מעשנים ניתן לייחסו לשניSNPs  אלה המשפיעים על ביטוי הגן GPC5, ואכן גן זה היה פחות פעיל בחולי סרטן ריאות אלה. באופן ספציפי יותר, ראוי לציין שהגן GPC5 היה פי-2 פחות פעיל בתאי אדנוקרצינומה, ואולי זו הסיבה לשכיחות  הגדולה יותר של סוג סרטן זה דווקא בלא מעשנים.

     

    ממצאים אלה על קשר אפשרי בין SNPs ספציפיים לבין סרל"מ הם ראשוניים ועוד הדרך ארוכה לפני שהם יוכלו להבהיר את התמונה כולה. יהיו שיתמהו מדוע צריך להשקיע כל כך דווקא בסוג סרטן שהוא שכיח פחות מזה הנגרם על ידי עישון?

    תמיד צריך לזכור שבמחקר הביולוגי והרפואי לדורותיו, הישגים גדולים ופורצי-דרך החלו דרכם במחקרים ובממצאים שלא תמיד זכו בתחילתם להערכה ולתשומת הלב הראויה. אך דווקא בתחום הכול כך קריטי כמו סרטן הריאות, שהוא כה קטלני ונוגע לכל כך הרבה אנשים, בעיקר מעשנים, אם נבין טוב יותר כיצד הוא מופיע דווקא בלא מעשנים, ניטיב להבין את פגיעתו בריאותיהם של המעשנים.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


    25/02/2011
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    סרטן ריאות - מחקרים וגילויים חדשים

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן