בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות דלקת ומחלת כבד צמקת הכבד על רקע מחלת צינורות המרה: PBC או primary biliary cirrhosis, מחלה כלל לא נדירה, חלק א`
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    צמקת הכבד על רקע מחלת צינורות המרה: PBC או primary biliary cirrhosis, מחלה כלל לא נדירה, חלק א`

    צמקת הכבד על רקע מחלת צינורות המרה: PBC או primary biliary cirrhosis, מחלה כלל לא נדירה, חלק א`
    בריאות צמקת כבד, מצב זה פוגע הדרגתית בכבד, על ידי הצטלקויות, ותהליך הידוע כלייפת (פיברוזיס) המתפתח מאוחר יותר לצירוזיס
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    בשנה החולפת בצענו סדרת בדיקות מעבדה בשתי נשים בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, שהיו מטופלות במרפאת הכבד שלנו, עם תסמינים אופייניים של צמקת הכבד, שיש המכנים אותה שחמת הכבד. 

    בירור ממושך  בשתי מטופלות אלה העלה בוודאות די גבוהה שמדובר בשני מקרים יחסית לא שכיחים של צמקת שהתפתחה על רקע פגיעה ראשונית בדרכי המרה בכבד. המחלה מוגדרת כ-PBC בה תהליך ה-cirrhosis המתמשך, החל על רקע מחלה אוטו-אימונית שפגעה באופן הדרגתי בצינוריות המרה (bile canaliculi) בתוך הכבד, מה שהביא בהמשך להצטברות מרה בכבד, או לעימדון המרה הידוע ככולסטאזיס.

    מצב זה פוגע הדרגתית בכבד, על ידי הצטלקויות, ותהליך הידוע כלייפת (פיברוזיס) המתפתח מאוחר יותר לצירוזיס. פעם היו סבורים שמדובר במפגע נדיר יחסית, אך כיום עם השיפור באמצעי האבחון, , אנו יודעים שמחלה זו פוגעת ב-1 לכל 3,000 עד 4,000 אישה ואיש, ואכן פגיעתה בנשים שכיחה פי-10 יותר מאשר בגברים. 

     

    מעניין לציין שמחלה זו תוארה לראשונה כבר לפני 250 שנה על ידי הפתולוג האיטלקי Morgagni, שתיאר מחלה עם תסמינים זהים ב-1761, והוא עשה זאת באמצעים הדלים של אז, מיקרוסקופ אור פרימיטיבי.

    מורגאני בחן חתכי כבד של מי שנפטר במחלה, והגדיר בדו"ח שלו שהרקמה שבדק הייתה " קשה, ירוקה ומצומקת", אך הוא לא ידע לקבוע האם הנזק שתיאר ברקמת הכבד, נגרם מחסימה על ידי אבני מרה, או מחסימת דרכי מרה מסיבה אחרת. 

    תשעים שנה לאחר מכן, התפרסם ב-1851 מאמרם של שני הרופאים האנגלים Addison ו-Gull, שתארו אותה כמחלת "צמקת מרתית לא חסימתית", והתסמונת נקראה על שמם. 

    רק בשנות ה-50 של המאה ה-20, היה זה Ed Ahrens חוקר הליפידים הידוע מאוניברסיטת רוקפלר בניו-יורק שקשר את הקצוות, והעניק למחלה את שמה PBC המקובל כיום.  

     

    כיום אנו יודעים שמחלה קשה זו, שעדיין אינה ניתנת לריפוי, היא מחלה אוטו-אימונית, המאופיינת על ידי נוכחות של נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד המיטוכונדריה של התאים, אותם גופיפים בהם מתרחשות ריאקציות המייצרות אנרגיה בצורת מולקולות ATP

    נוגדנים אלה ידועים כ-AMA או anti mitochondrial antibodies. הנוגדנים הללו גורמים לנזק המתקדם בצינוריות המרה שבכבד, מה שגורם לכולסטאזיס, לדלקת  בווריד השער הכבדי, לפיברוזיס, ובהמשך לצמקת הכבד, ובסוף התהליך לכשל מוחלט של הכבד.

    המחלה תוקפת באופן מובהק יותר נשים  בעשור ה-5 וה-6 לחייהן, אם כי גם נשים צעירות יותר תוארו עם המחלה, ואפילו לעתים נדירות גם ילדים. הרס צינורות המרה בכבד, מוביל להשהיה של נוזל מרה דטרגנטי בכבד, הגורם לנזק המתואר. 

    רק ב-1965 תיאר לראשונה Walker את מציאות נוגדני AMA בדגימות נסיוב של מאובחנים עם PBC, ושנתיים לאחר מכן זוהה האנטיגן במיטוכונדריה אליו נקשרים נוגדנים אלה, והתברר שמדובר באנזים המיטוכונדריאלי PDH או pyruvate dehydrogenase, הממוקם על פני הממברנה הפנימית של המיטוכונדריה.   

     

    האפידמיולוגיה של PBC:

    בגלל הנדירות היחסית של המחלה, הנתונים הסטטיסטיים על תפוצת המחלה ושכיחותה לקו שנים רבות בחסר, בעיקר בגלל שיטות האבחון ורמת הרפואה השונה באזורי עולם שונים.

    כך, בשני מאמרים מהשנים 2000 ו-2004 בכתב העת Gastroenterology, נמסרו נתונים מתצפיות שונות על פיהן המחלה פוגעת ב-1 ל-50,000 פרטים לפי גרסא אחת, או פוגעת ב-1 לכל 2,000 פרטים באוכלוסיה לפי גרסא אחרת. נתונים עדכניים מארה"ב ובריטניה נוקבים בשכיחות המחלה של 1 ל-4,000 אישה ואיש. 

    מעניין לציין שכאשר סוקרים את מציאותם של נוגדני AMA בדגימות נסיוב שנלקחו מהאוכלוסייה הכללית, מצאו מעט במפתיע שב-0.5% מהדגימות מוצאים נוגדנים אלה. 

    מבחינת הפיזור הגיאוגרפי, מצאו את השכיחות הגבוהה ביותר של PBC בסקנדינביה, בריטניה, ובחלקים הצפוניים של המערב התיכון (mid-west) בארה"ב. מעניין לציין שבאזור Sabadell שבספרד מוצאים רמה גבוהה במיוחד של PBC, שאינה אופיינית לאזורים אחרים בספרד.  

     

    יש המצביעים על מגמת ה"עליה" בהתרחשות  PBC בעולם:

    כך לדוגמה, נרשמה בעיר שפילד באנגליה עליה בשכיחות המקרים שאובחנו מ-5.8 ל-20.5 לכל מיליון איש במהלך 20 השנים שבין 1980 ל-1999. בדומה, בעיר ניוקסל אובחנו ב-1976 רק 11 מקרים לכל מיליון, בעוד שבשנת 1994 אובחנו בעיר זו 32 מקרים למיליון.

    הכול מסכימים שעליה זו בשכיחות מקרי  PBC אינה משקפת התרחבות בהיקף המחלה, אלא שיפור באמצעי ושיטות הגילוי שלה.

    נתון אחד שנותר קבוע במהלך אותן עשרות שנים, הוא שהגיל הממוצע בו מתגלה המחלה הוא בין 55 ל-60 שנה. 

    אחת השאלות המסקרנות היא מדוע שכיחות המחלה הרבה יותר גבוהה בנשים, בה בשעה שאחוז הנשים באוכלוסיה הנושאות בדמן נוגדני AMA אינו גדול מזה של הגברים הנושאים נוגדנים אלה? 

    אחד הניסיונות להסביר עובדה זו הוא שהמעבר בנשים משלב הסובלנות (tolerance) כלפי האנטי המיטוכונדריאלי לשלב בו הנוגדנים תוקפים אנטיגן זה, מהיר ומוקדם יותר בנשים מאשר בגברים. 

     

    ניתוח אפידמיולוגי של נתוני התרחשות PBC מצביע לכאורה על מספר גורמי סיכון להופעתה: מקרים של סיפור דומה בקרובי משפחה מדור ראשון, עבר של דלקות תכופות בדרכי השתן או בנרתיק, מציאות של מחלות אוטואימוניות אחרות, עישון בעבר או בהווה, ומספר גדול יחסית של הריונות קודמים. 

     

    כדי להבין את הבסיס הפתוגני של PBC צריך לקחת בחשבון שלוש תצפיות שנעשו בהקשר למחלה זו: ראשית, הופעתם של נוגדנים ל-AMA לפני הופעת מחלת הכבד, מרמזת על כך איבוד הסובלנות כלפי האנטיגן המיטוכנדריאלי הרלוונטי והופעת נוגדנים כנגדו, הוא אירוע מוקדם המתרחש ללא קשר למחלת הכבד.

    שנית, למרות שהאנזים PDH נמצא באופן לא יוצא מהכלל בכל התאים המגורענים בגוף, התגובה החיסונית מכוונת אך ורק כנגד תאי האפיתל של צינורות המרה בכבד, ובאופן הרבה פחות מובהק כנגד תאי האפיתל של בלוטות הרוק והדמעות, לדוגמה. 

    שלישית, העובדה שכאשר מבצעים השתלת כבד בחולה עם PBC שהכבד שלו נהרס לחלוטין, לאחר פרק זמן חוזרת ומתגלה המחלה בכבד המושתל, מעידה על כך שבאותו חולה, באים לביטוי באופן קבוע התנאים להתרחשות PBC, כגון כייל גבוה של נוגדנים עצמיים ל-AMA, ולא "מחדל" של הכבד המקורי שגירה והשרה את הפגיעה האוטו-אימונית ביעד האנטיגני בכבד. 

     

    זאת ועוד, התצפיות על כך של-1-6% מאלה עם PBC יש לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה עם מחלה זו, והעובדה בש-63% מבין התאומים הזהים שבשניהם מתרחשת המחלה, לעומת אפס מקרים בהם המחלה מתרחשת בשני תאומים לא זהים, מצביע על רקע גנטי מובהק במחלה זו.

    אכן, שני מחקרים מאוד חשובים באוכלוסייה צפון אמריקאית שהתפרסמו בעקבות המידע המופק מפרויקט "הגנום האנושי", ואשר התפרסמו ב-2009 ב-New England Journal of Medicine ובשנת 2010 ב-Nature Genetics, שני כתבי עת מהיוקרתיים ביותר, העלו קשר משמעותי בין התרחשות PBC, לבין פולימורפיזם של גנים כמו HLA-DQB1, IL12A, IL12RB2, ובמידה פחותה גם STAT4, וקשר גנטי זה הודגם גם באוכלוסיה איטלקית. 

     

    ומה לגבי גורמי סיכון סביבתיים, בעיקר מתחום הפתוגנים המדבקים או חשיפה לכימיקלים?

    צברים של התרחשות "צפופה" של PBC באזורים הסמוכים לאתרי פינוי אשפה ופסולת כימית ליד העיר ניו-יורק, ובערים בצפון אנגליה, נתנו רמז לאפשרות שחשיפה כזאת עלולה לסייע להתפתחות המחלה.

    נתון נוסף שיש בו לרמז לקשר סמוי עם גורם אינפקטיבי היא השכיחות הגבוהה באופן משמעותי של PBC באנשים עם רקע של דלקות חוזרות של דלקת דרכי השתן (UTI).

    נתון מעניין נוסף הוא שנמצא דמיון ברצף החומצות האמיניות על פני איזור ה-E2 של האנזים PDH לבין חלבונים של חיידקים שונים, באופן שנוגדני AMA יכולים לזהות באופן גם את האנזים וגם את החיידק הנושא איזור אנטיגני דומה. ואמנם בגופנו מופיעים מדי פעם חיידקים כגון E coli, הליקובקטר, וגם מיקופלזמה מסוימים שבכולם רצף מסוים הדומה לזה שמוצאים באיזור E2 של האנזים PDH

    יתרה מכך, אנו מכילים בתוכנו חיידק לא -פתוגני גראם שלילי מסוג Novosphingobium aromaticivorans, המכיל בתוכו את הרצף ההומולוגי הנרחב ביותר שקיים בין מיקרואורגניזם כלשהו ומרכיב האנזים E2.      

     

     גורמים סביבתיים אחרים שהועלו כאפשרות להסבר הופעת PBC, הם כימיקלים המסוגלים לחולל שינויים או להיקשר לחלבונים עצמיים, ולחולל שינוי במבנה המולקולארי של חלבונים אלה באופן שיכול להשרות תגובה אוטו-אימונית. 

    דוגמה מעניינת היא של זו של חומצה ליפואית, הנקשרת רק למספר קטן של חלבונים, שאחד מהם הוא האפיטופ E2 של האנזים PDH.

    העובדה שחומצה ליפואית נחשפת בחלק החיצוני של האנזים, הופך אותה לזמינה לשינויים כימיים. אמנם ידוע שהנסיוב של חולים עם PBC מגיב עם חומרים בעלי דמיון מבני לחומצה ליפואית.

     

     חשד ש-PBC היא מחלה אוטואימונית, עלה מוקדם כשהתבררה המובהקוּת הרבה שלו דווקא בנשים, וכאשר התברר שאלה עם PBC לוקים לעתים קרובות במפגעים אוטואימוניים נוספים.

    כידוע הקריטריונים להגדיר מחלה כאוטואימונית נקבעו כבר בשנת 1957 על ידי Ernst Witebsky, והם עברו שדרוג ב-1993 והרי הם:

    1. הוכחה ישירה של מעורבות אוטו-אימונית על ידי היכולת לעשות טרנספר של הנוגדן הפתוגני או תאי T הפתוגניים מחיה אחת לאחרת.

    2. הוכחה בלתי ישירה המבוססת על היכולת להשרות מחלה אוטואימונית בחיות מעבדה.

    3. הוכחה נסיבתית מנתונים קליניים.

     

    מסתבר שלמרות שיש ראיות רבות לכך ש-PBC היא מחלה אוטו-אימונית בה התגובה החיסונית מכוונת כנגד אנטיגנים מיטוכונדריאלים המופיעים על פני תאים אפיתליאליים של דרכי המרה, אין הוכחה ישירה של ממש שהתגובה האוטואימונית אמנם גרמה לנזק.

    יתרה מכך, יש מקרים יש שאנשים אצלם לא מוצאים נוגדנים AMA בסרום, מפגינים סימני מחלה זהים לאלה שמוצאים באנשים עם רמה גבוהה של נוגדני AMA.

    זאת ועוד, אין מתאם טוב בין רמת הנוגדנים ל-AMA לבין חומרת PBC או שלב המחלה, ולא הצליחו להחליש את קצב המחלה על ידי שימוש בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, במטרה להפחית את התגובה החיסונית ל-AMA.

     

    מציאת נוגדנים כנגד AMA הוא מדד מאוד רגיש וספציפי ל-PBC, והם מתגלים בערך ב-95% מהמקרים.

    מעקב אחר נבדקים עם נוגדנים ל-AMA אך ללא סימנים של מחלת כבד, מראה שנוגדנים עצמיים אלה מופיעים שנים אחדות לפני הופעת תסמיני PBC, ויש להם ערך ניבוי גבוה.

    אך מעניין לציין שבנוסף לנוגדנים ל-AMA, זוהו בדם ההיקפי ואף בתוך הכבד עצמו של מאובחנים עם PBC תאי T מסוג CD8+ ו CD4+, המכוונים כנגד מרכיב E2 של האנזים פוספאט דהידרוגנאזה.

    מעניין לציין שב-57% מאלה עם PBC בשלב מתקדם של כשל הכבד מוצאים נוגדנים ל-tTG (טרנסגלוטמינאזה), האופייניים למחלת צליאק.

    מציאות נוגדנים אלה מרמזת לכך שלרגישות לגלוטן יש אולי תפקיד בפתולוגיה של PBC, ואמנם נמצא ש-PBC שכיחה יותר באלה עם רגישות לגלוטן מאשר באנשים ללא רגישות זו.

     

    נמשיך ונדון ב-PBC במאמר ההמשך.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


    09/07/2011
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    צמקת הכבד על רקע מחלת צינורות המרה

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן