בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות כללי מחלת אדיסון: גילוי מוקדם ועקרונות הטיפול, חלק א`
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    מחלת אדיסון: גילוי מוקדם ועקרונות הטיפול, חלק א`

    מחלת אדיסון: גילוי מוקדם ועקרונות הטיפול, חלק א`
    בריאות מחלת אדיסון ידועה גם כאי-ספיקה ראשונית כרונית של האדרנל, כדי להבדילה ממצב של אי-ספיקה ראשונית חריפה של הבלוטה המזוהה עם תסמונת Waterhouse-Friderichsen.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

     

    בשנת 1849 תאר הרופא הבריטי תומאס אדיסון לראשונה קבוצה של 6 מטופלים עם אנמיה, ומחלה של בלוטת האדרנל שהתגלתה בניתוחים שלאחר המוות, מחלה שידועה כיום כאי-ספיקה ראשונית כרונית של האדרנל או כ-hypoadrenalism.

    זו מחלה נדירה יחסית, עם מפגע כרוני של המערכת האנדוקרינית, בו האדרנל אינו מייצר מספיק הורמונים סטרואידים, ובכך נגרמים שיבושים מטבוליים רבים.  

     

    השכיחות של מחלת אדיסון נמוכה יחסית ועל פי הערכות שונות בארצות העולם המערבי כמו ארה"ב ובריטניה מדובר על מקרה אחד לכל 16,600 עד 25,000 אלף איש באוכלוסייה, מכאן שבישראל לכאורה יש רק 400 איש הלוקים במחלה.

    יחד עם זאת יש סבורים שהערכות אפידמיולוגיות אלה צנועות יתר על המידה, שכן המוּדעוּת של הרופאים למחלה נמוכה, ונראה שאבחנתם של מקרים לא מעטים מוחמצת, ומותם של חולים רבים במחלה זו מקדים את אבחונה.

    המחלה תוקפת באופן דומה גברים ונשים בכל גיל אם כי תסמיניה בדרך כלל מתגלים בגיל שבין 30 ו-50 שנה. אין למחלה העדפה אתנית.

     

    הסיבה העיקרית לאי-ספיקה ראשונית של האדרנל, נגרמת מפגיעה אוטו-אימונית של מערכת החיסון של הגוף, הגורמת למה שמוגדר כ-autoimmune adrenalitis.

    אך יתכנו גם גורמים אחרים למחלת אדיסון, כמו זיהומים מסוימים, שטפי דם, שאתות גרורתיות, השפעות רעלניות של תרופות שונות, והמחלה הקטלנית ADL או adrenoleukodystrophy.

    תרחיש של autoimmune adrenalitis הוא מצב בו חל הרס של קליפת הבלוטה
    (cortex) שמתבטא באובדן של יצירת גלוקו-קורטיקו-סטרואידים, ההורמונים האנדרוגנים של הבלוטה וכן הורמונים מינרלו-קורטיקואידים כגון אלדוסטרון. 

     

    יש להדגיש שמחלת אדיסון ידועה גם כאי-ספיקה ראשונית כרונית של האדרנל, כדי להבדילה ממצב של אי-ספיקה ראשונית חריפה של הבלוטה המזוהה עם תסמונת Waterhouse-Friderichsen.

    יש גם להבדיל בין מחלת אדיסון לבין אי-ספיקה שניונית או אף שלישונית של הבלוטה, הנגרמות בגין חסר בהורמון ACTH המיוצר בהיפופיזה, או ההורמון CRH המיוצר בהיפותלמוס 

     

    מבחני הדמיה:

    רדיוגרפיה אף היא עשויה לסייע בבירור הסיבה למחלת אדיסון, אך היא אינה ספציפית במטופלים עם הרס אוטו-אימוני של הבלוטה, כאשר ב-CT ניתן להדגים בלוטות אדרנל קטנות מהרגיל. כאשר המחלה נגרמת מסיבות אחרות, מבחן CT יכול להדגים דימום בבלוטה, הסתיידות הכרוכה בזיהום עם חיידקי שחפת, או מסות קטנות בתוך הבלוטה. יחד עם זאת CT אינו נחוץ לאבחון של אי-ספיקה של הבלוטה.

     

    מבחנים אימונולוגיים:

    מדידה של רמות נוגדן כנגד האנזים hydroxylase-21 עשויה לסייע באבחון מחלת אדיסון. אנזים נחוץ לסינתזה של קורטיזול בקליפת האדרנל, ונוגדנים עצמיים כנגד אנזים זה הם ספציפיים לתרחיש של אדרנליטיס אוטו-אימונית, וניתן לגלותם בפלזמה עוד לפני הופעת התסמינים הראשונים.

     

    אבחון המחלה:

    מבחנים מטבוליים: מטרת בדיקות המעבדה היא לתעד רמות נמוכות של קורטיזול, כדי להחליט האם אי-ספיקת האדרנל היא ראשונית או שניונית.

    רמות נמוכות של קורטיזול בשעה 8 בבוקר, דהינו פחות מ-3 מיקרוגרם לדציליטר, מרמזות על אי-ספיקה של האדרנל, כמו גם רמות נמוכות של נתרן ורמות גבוהות של אשלגן. היפונתרמיה יכולה להיגרם מחסר של קורטיזול ושל אלדוסטרון, ואילו היפרקלמיה מיוחסת באופן בלעדי לחסר אלדוסטרון.

     

    היפונתרמיה נגרמת כתוצאה מאי היכולת של הכליות להפריש די מים בחסר של קורטיזול, וכן כתוצאה מפעילות ההורמון CRH או corticotropin releasing hormone, המעודד הפרשת הורמון אחר-ADH או anti diuretic hormone המקטין את הפרשת השתן.

    היפו-נתרמיה יכולה להופיע גם באי-ספיקה שניונית של האדרנל, כתוצאה ממחלה של בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח), בה אין כל קשר לחסר של אלדוסטרון, מה שמדגיש שהיפונתרמיה במחלת אדיסון אינה נובעת מחסר אלדוסטרון. לעומת זאת היפרקלמיה אמנם נובעת מחסר בייצור אלדוסטרון.  

     

    כיוון שייצור ההורמונים הקליפתיים של האדרנל הולך ומתמעט בהדרגה לאורך שנים אחדות ולעתים לאורך עשרות שנים במחלת אדיסון, יש הבדל ניכר ברמותיהם בלוקים במחלה.

    אחת האינדיקציות הראשונות שיש תפקוד לקוי של קליפת האדרנל, היא הופעה של רמה מוגברת של ההורמון renin בפלזמה.

    גם עלייה ברמת ההורמון ACTH, מופיעה במקביל לחסר של הורמוני האדרנל. כאשר מנטרים אחת לשנה את רמות ACTH בחשודים למחלת אדיסון, רמות שמעל 50 פיקוגרם למ"ל, הגבוהות מסף הנורמה העליון, הן אינדיקציה לחסר קורטיזול.

     

    כאשר מתגלה בבדיקות מעבדה חמצת (acidosis) מטבולית, היא גם כן עלולה להתרחש כתוצאה מחסר באלדוסטרון, שכן הספיגה מחדש של נתרן באבוביות הכליה כרוכה בהפרשת יוני מימן בשתן.

    רמות נמוכות של אלדוסטרון, מחלישות את פעולת הספיגה מחדש באבוביות, מה שגורם לאיבוד נתרן בשתן ואצירת יוני מימן בדם מה שמביא לחמצת. במחלת אדיסון ניתן למצוא בדרך כלל היפרקלצמיה.

    בדיקות מעבדה אחרות הן ספירת דם כללית בה ניתן למצוא אאוזינופיליה ולימפוציטוזיס, דהיינו אחוז גבוה מהנורמאלי של לימפוציטים ואאוזינופילים.

     

    עוד נתון מעניין הוא שבמחלת adrenoleukodystrophy או ADL, נמצא גם כן

    אי-ספיקה של האדרנל עם תסמינים נוירולוגיים.

    מחלה זו מוערכת כגורם לאי-ספיקת האדרנל ב-35% בערך מהגברים המאובחנים עם מחלת אדיסון, ולכן צריך לקחת אפשרות של ADL באבחנה מבדלת של כל גבר עם

    אי-ספיקה של האדרנל. האבחון נעשה על ידי בדיקת דם בה מודדים את הרמה של very long chain fatty acids.

     

    מבחן הקו-הראשון הוא מדידה של רמת הורמוני האדרנל לאחר אִתגוּר (challenge) עם ההורמון ACTH. מבחן זה ידוע כ-Synacthen test וכן כ-cosyntropin stimulation test: מודדים את הרמות בנסיוב של קורטיזול, ואת הרמה בפלזמה של ACTH ושל renin, לפני הזרקה תוך-שרירית או עירוי לווריד של 250 מיקרוגרם ACTH סינטתי הידוע
    כ-tetracosactide.

    לאחר 30 דקות ו-60 דקות מהזרקת ACTH, מודדים שוב רמות קורטיזול. תגובה נורמאלית מתרחשת עם רמות שיא של קורטיזול הגבוהות מ-20 מיקרוגרם לדציליטר, ולעומת זאת רמות קורטיזול נמוכות יותר או חסר מוחלט של קורטיזול מרמזים לאי-ספיקה של האדרנל.

     

    למעשה מבחן זה מורכב מ-2 שלבים: השלב הקצר , בו כאמור נבחנות רמות קורטיזול תוך 60 דקות מהזרקת ACTH, ואם התוצאה של רמת הורמון זה הנמדדת אינה תקינה, עוברים לשלב המבחן הארוך: במבחן זה מזריקים לתוך השריר 1 מיליגרם של tetracosactide, ונוטלים דגימות דם לאחר שעה אחת, 4 שעות, 8 שעות ו-24 שעות.

    רמות תקינות של קורטיזול אמורות להגיע לאחר 4 שעות לכ-20 מיקרוגרם לדציליטר. במחלת אדיסון ראשונית, רמת קורטיזול הנמדדת נמוכה בכל הזמנים הנקובים, אך לעומת זאת במחלת אדיסון שניונית נמצאת רמת קורטיזול נמוכה בזמנים הקצרים, אך הופכת לנורמאלית מאוחר יותר.

     

    תסמינים קליניים של מחלת אדיסון:

     סימנים מוקדמים של המחלה יכולים להיות קלים ביותר ובלתי ספציפיים, ולכן אבחונה מתעכב בדרך כלל.

    הלוקים במחלה יכולים לחוות עייפות וחלשה (ב-100% מהמקרים), איבוד משקל ותסמיני מערכת העיכול כבחילות, הקאות, כאבי בטן, עצירות ושלשולים (ב-93% מהמקרים).

    התסמינים מחמירים בהדרגה ועלולים להתפתח משך שנים ובכך להקשות על האבחון.

    מחלת אדיסון מאובחנת בדרך כלל לאחר תרחיש של עקה (stress) משמעותי, או לאחר מחלה בה מתגלים החסרים בקורטיזול ובאלדוסטרון, מה שעלול להתבטא בהלם, או בלחץ דם סיסטולי נמוך מ-110 מ"מ כספית ב-90% מהמקרים, מה שמוגדר כ"משבר אדיסוני".

    התרחשות משבר כזה סבירה יותר במחלת אדיסון ראשונית.

    נמשיך ונדון במחלת אדיסון במאמר ההמשך.

     

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    25/10/2014
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    מחלת אדיסון

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן