בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות כבד עדכונים על הפטיטיס C - מחלת הכבד הקשה ולעתים אף קטלנית, חלק א`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    עדכונים על הפטיטיס C - מחלת הכבד הקשה ולעתים אף קטלנית, חלק א`.

    בריאות הפטיטיס C - נכון להיום כ-180 מיליוני אנשים ברחבי העולם הם נשאים של נגיף זה, משמע נדבקו בו, ומדובר אם כן בכמעט 3% מכלל האנושות, שיעור הדבקה גבוה במיוחד, שמשמעותו האפידמיולוגית, מי ישורנה.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    אחת השאלות בתחום הרפואה שתשובה להן כנראה לא תינתן לעולם, היא השאלה כיצד ייתכן שמחלת הכבד החמורה הנגרמת על ידי הנגיף הפטיטיס C (להלן HCV), פוענחה ככזו הנגרמת על ידי נגיף זה רק בשנת 1989?

    אכן, נכון להיום כ-180 מיליוני אנשים ברחבי העולם הם נשאים של נגיף זה, משמע נדבקו בו, ומדובר אם כן בכמעט 3% מכלל האנושות, שיעור הדבקה גבוה במיוחד, שמשמעותו האפידמיולוגית, מי ישורנה.

    למעשה התחושה שנגיף זה קיים, אם כי לא זוהה עדיין, החלה לפעם כבר בשנת 1974 כאשר Harvey Alter ראש המדור למחלות מדבקות במכוני הבריאות הלאומיים במרילנד, הדגים כיצד ברוב המקרים של הפטיטיס שנגרמת לאחר עירוי דם, לא מדובר היה בנגיפים הפטיטיס A או הפטיטיס B, ולכן הוגדר הנגיף "הוירטואלי" שעדיין לא זוהה כ-NANBH או non-A, non-B hepatitis

    רק בשנת 1987, היו אלה Michael Houghton במעבדות Chiron  ו-Bradley במרכז למניעת מחלות CDC באטלנטה, שהשתמשו בגישה שהייתה אז חדשה של שיבוט מולקולארי לזהות את הנגיף העלוּם, ופיתחו גם ערכת אבחון. .

    בשנת 1988 אישר Alter את זהות נגיף זה על ידי שהוכיח את נוכחותו בדגימות של אלה שהודבקו עם מה שהוגדר NANBH. ואמנם, באפריל 1989 פורסמו בכתב העת Science גב-אל-גב, 2 המאמרים של Alter וחב' ושל Houghton וחב' על HCV, גילוי שהביא לשיפורים משמעותיים באבחון הנגיף, ובמעקב אחרי תוצאות הטיפול נגדו. אכן, שיטות הסריקה לגילוי נגיף זה בדגימות דם, הפחיתו את הסיכון להידבק בנגיף בעת עירוי דם בארה"ב מ-30% בשנת 1970 למעשה לאפס בשנת 2000. 


          הגנום של הנגיף הפטיטיס
    C  והאזורים על פניו המשמשים יעד לטיפול התרופתי.  

     אך גם אם הופחתה באופן כמעט מוחלט צורת ההידבקות על ידי תרומת דם, עדין לא פסו מן העולם דרכי ההידבקות האחרות עם נגיף זה, כולל שימוש רב-פעמי במזרקים בעת הזרקה עצמית של סמים אסורים, מגע מיני, דרך חריטת כתובות קעקע, מעבר הנגיף אנכית מיולדת לעובר או לוולד, שימוש על ידי מספר אנשים של אותם אביזרים כמו סכיני גילוח, מברשות שיניים או אביזרי מניקור או פדיקור, ואפילו הידבקות אנשי צוותים רפואיים על ידי חשיפה לדמם של מטופלים נגועים בנגיף.

    לכן אחוז נשאי HCV בעולם עלה מ-2.3% בשנת 1990 ל-2.8% בשנת 2005 (עפ"י Mohd Hanafiah וחב' ב-Hepatology משנת 2013). אם נפלח את העולם מבחינת הנגיעות בנגיף, נמצא שמרכז ומזרח אסיה, צפון אפריקה והמזרח התיכון, עומדים בראש הרשימה עם שכיחות נשאי נגיף זה של למעלה מ-3.5% כאשר נגיעות מתונה יותר מוצאים במערב ובמזרח אירופה (1.5-3.5%).

    רוב הנדבקים (80-85%) בנגיף באופן חריף, אינם יכולים להשתלט על הנגיף ולפנות אותו, ובהם המחלה הופכת להיות כרונית. אחוז המודבקים בנגיף גבוה יותר באלה שהם גם נשאים של HIV, ונמוך יותר בקרב נשים וילדים.

    התוצאות החמורות של של הדבקה כרונית ב-HCV  הן צמקת הכבד (צירוזיס), יתר לחץ דם שערי, התרופפות הכבד, ואף התפתחות קרצינומה של תאי הכבד, מגוון מפגעים המביאים כל שנה ל-350,000 פטירות (עפ"י Zaltron וחב' ב-BMC Infectious Diseases משנת 2012).

    באזורים אנדמיים לנגיף זה, הוא מהווה הסיבה ליותר מ-50% מהמקרים של צמקת הכבד וקרצינומה של הכבד, אם כי בממוצע הכלל-עולמי HCV הוא הסיבה ל-27% ממקרי צמקת הכבד ול-25% מהמקרים של קרצינומה של הכבד.

    הביולוגיה של הנגיף HCV:

    הנגיף HCV הוא נגיף RNA מעטפתי חד-גדילי ממשפחת ה-Flaviviridae. חלבון בודד גדול של הנגיף המכיל 3,011 חומצות אמינו, מתורגם על RNA זה, ולאחר מכן עובר ביקוע על ידי פרוטאזות של התא המאחסן ושל הנגיף עצמו, ליצירה של 3 חלבונים מבניים (חלבון ליבת הנגיף-core, ושני חלבוני מעטפת E1 ו-E2) ועוד 7 חלבונים לא מבניים: p7 שהוא חלבון ממברנלי הידוע כ-porin, וכן החלבונים NS5A, NS4B, NS4A, NS3, NS2 ו-NS5B.

    החלבונים הלא-מבניים NS5A, NS4B, NS4A, NS3 ו-NS5B  קשורים לתהליך השכפול של גנום הנגיף, ואילו החלבונים p7 ו-NS2 אינם חיוניים לשכפול הנגיף, ואין כל הוכחות לכך שהם מהווים חלק מחלקיק הנגיף.  

    הנגיף עצמו אינו עובר אינטגרציה לתוך הגנום של התא המאחסן, אך הוא בעל משך שכפול מהיר, כאשר הוא מסוגל ליצר טריליון ויריונים מדי יום.

    רצפים דומים של נגיף זה נמצאו גם בכלבים, סוסים, מכרסמים ועטלפים. ישנם שבעה גנוטיפים של HCV שניתן למצוא באזורי עולם שונים, כאשר גנוטיפ 1 הוא הנפוץ ביותר, ואילו גנוטיפים 2 ו-3 נמוכה יותר. גנוטיפים 1, 2, 4 ו-5  אנדמיים באפריקה, ואילו גנוטיפים 3 ו-6 שכיחים בעיקר באסיה.  

    גנוטיפ 4 שכיח בעיקר במצרים, גנוטיפ 5 מופיע בדרום אפריקה, וגנוטיפ 6 בהונג קונג. המדד הרגיש ביותר להדבקה בנגיף הוא הנוכחות של RNA הנגיף.

    איתור RNA זה נעשה באמצעות שיטות מולקולאריות (דוגמת PCR) ובתוך ימים מההדבקה, הרבה לפני הופעת הנוגדנים לנגיף, כאשר לאחר מכן תהיה עליה באמינו-טרסנפראזות בכבד (עליה ב-ALT) ולאחר מכן עליה בנוגדנים לנגיף.

    עם זאת, אצל חולים במחלה כרונית לעתים לא ניתן לאתר נוכחות של RNA.

    במאה הקודמת, התערבויות להכחדת תולעי סכיסטוזומה (הידועים גם כבילהרציה) במצרים, הביאה להגברה עצומה בשגשוג של זני HCV ספציפיים עד ממדי מגיפה, וחלק מזנים אלה התפשטו ברחבי העולם.

    יש לציין שנגיף HCV מפגין רבגוניות גנטית רבה בפונדקאי המודבק, הנובעת מריבוי "משגים" פרי פעילות האנזים פולימראז, כאשר יכולת שכפול מהירה של הנגיף מאפשרת לו הסתגלות מהירה לתגובה החיסונית של הפונדקאי, ואף לתרופות האנטי-ויראליות.

    עד שנת 2005 בה דיווחו Wakita וחב' ב-Nature Medicine לראשונה על האפשרות לגדל בתרבית רקמה זן ספציפי של גנוטיפ 2 של HDV, אפשרות זו לא נחשבה אפילו סבירה. אך ההצלחה בגידול הנגיף בתנאי תרבית מבוקרים, אפשרה לזהות את האינטראקציות בין הנגיף לבין קולטני תאים כגון CD81, SCARB1,OCLN ו-CLDN1.

    אך חשובה מכל הייתה היכולת לנתח שכפול הנגיף בתנאי תרבית, משולבת בניתוח מבני של חלבוני מפתח של HCV כמו הפרוטאז NS3 והפולימראז NS5B, מה שסייע בפיתוח של תכשירי DAAs.

    מסלול התחלואה של הנגיף בגוף:

    כאמור, הדבקה ב-HCV עלולה להוביל להפטיטיס כרונית, ובאופן פוטנציאלי לצמקת הכבד, ולקרצינומה של תאי הכבד. ההתפתחות של לייפת הכבד (פיברוזיס) "שקטה" מבחינה קלינית בשלביה הראשונים ולכן קשה לזהותה בשלבים מוקדמים (Poynard וחב' ב-Lancet  משנת 1997). השכיחות של צמקת כבד המוכחת על ידי ביופסיה, לאחר 20 שנות הדבקה בנגיף, נעה בין 7%-18% במחקרים השונים. הסכנה בהתפתחות צמקת כבד גדולה יותר באלה הצורכים אלכוהול באופן מוגזם, באלה הנדבקים ב-HCV בגיל מבוגר יותר, באלה הסובלים מהשמנת יתר, בגברים יותר מאשר בנשים, באלה עם מערכת חיסון ירודה שהם נשאי HIV, ובאלה עם גילוי חוזר של HCV בדמם לאחר השתלת כבד (Thein וחב' ב-Hepatology משנת 2008).

    מטופלים עם פיברוזיס מינימאלי הם בסיכון נמוך לפתח סיבוכים של מחלת כבד ב-20 השנים הבאות. לעומת זאת, בסיכון גדול יותר נמצאים אלה עם אבחון של פיברוזיס מגשרת (bridging fibrosis), דהיינו מצב בו התהליך הפיברוטי מגשר בין 2 אזורים שעריים בכבד (portal areas) שהם אזורי כבד המכילים מבנים אבוביים בהם ניתן למצוא הסתעפות של צינור מרה, הסתעפות של וריד שערי, והסתעפות של עורק כבדי.

    התקדמות התהליך הפיברוטי יכולה להתגלות רק על ידי ביופסיות חוזרות של רקמת כבד, אך כדי להימנע מפרוצדורה חודרנית זו, ניתן כחלופה יותר מעשית לבצע בדיקות דם (לנוכחות של קריוגלובולינים או אפילו לגלות בספירת דם תהליך של לימפומה טחולית), לבצע צילומי הדמייה של הכבד או לבצע הליך של פיברו-אלסטוגרפיה המודד את קשיון הכבד (Liver Stiffness Measurement – LSM), ונמצא כי זהו מדד חליפי אמין לפיברוזיס של הכבד בכמה מחלות כבד כרוניות (כגון הפטיטיס C).

    נמשיך ונדון בהפטיטיס C במאמר ההמשך.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    17/05/2015
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    הפטיטיס C

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן