בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות פרקינסון על הפגיעה הקוגניטיבית במחלת פרקינסון, חלק ב`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    על הפגיעה הקוגניטיבית במחלת פרקינסון, חלק ב`.

    בריאות חלק ב` - פרקינסון, בניגוד לאלצהיימר, אינה בהכרח מחלתם של זקנים: 50% ממאובחני במחלה זו הם מעל גיל 60 שנה, אך המחצית האחרת מתרחשת מתחת לגיל 60, והיא אף עלולה לתקוף בני -50 שנה ומטה.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    לקריאת חלק א' לחץ כאן

    אפידמיולוגיה:

    סקירת הספרות הרפואית העלתה שמתוך בערך 1,000 חולי פארקינסון, כ-26.7% סבלו משמ"פ. אנליזה נוספת של מחקר רב-מוסדי, העלתה שמתוך למעלה מ-1,300 חולי פארקינסון, 25.8% מתוכם סבלו משמ"פ (Aarsland וחב' ב-Neurology משנת 2010). קנה המידה לקביעה זו היה אם הנבדק סבל מפגיעה באחד או יותר מתוך ארבעת התחומים הקוגניטיביים (זיכרון, התנהלות ויזואו-ספציאלית או תפקוד אקזקוטיבי/ תשומת-לב).

    בשני מחקרים אלה נמצא ששמ"פ היה שכיח יותר כאשר רק אחד מארבעת התחומים שפורטו היה פגוע, ופחות שכיח עם מספר תחומים קוגניטיביים פגומים.

    ראוי לציין שבעוד שבמחלת אלצהיימר שולט התחום של זיכרון פגוע (Albert וחב' ב-Alzheimers Dementia משנת 2011, בחולי פארקינסון עם תסמיני שמ"פ מתונים, דווקא בולטים יותר 3 התחומים האחרים שהוזכרו.

    לאחרונה התפרסמו 2 מחקרים שרמזו על כך שפגיעה מתונה בקוגניציה של חולי פארקינסון הייתה בעלת שכיחות משמעותית של 35% עד 42.5% בעת אבחון מחלה זו (Broeders וחב' ב-Neurology משנת 2013).

    באוסטרליה התקיים מחקר הידוע כ-Sydney Multicenter Study של מחלת פארקינסון, שעקב אחר 136 חולים לאורך תקופה של 20 שנה ומעלה, כאשר במהלך תקופה זו 83% מאלה ששרדו את המחלה, פיתחו שיטיון. מחקר שנערך בבריטניה במחוז Cambridgeshire שעקב אף הוא אחר חולי פארקינסון בין השנים 2000 ו-2002, העלה ש-46% מחולי פארקינסון פיתחו שיטיון.

    מחקר צרפתי שעקב משך 15 שנה אחר חולי פארקונסון בגיל 65 שנה ומעלה, מצא ש-50% מבין שורדי המחלה פיתחו שיטיון, בממוצע 8 שנים לאחר אבחון המחלה (Perez וחב' משנת 2012 ב-Alzheimers Dementia).

    מחקר שנערך בסין ועקב אחר חולי פארקינסון העלה ש-49% מתוכם לקו בשיטיון לאחר פרק זמן ממוצע של 11.3 שנות מעקב (Auyeung וחב' משנת 2012 ב-Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatr). מחקר של Marder וחב'

    ב-Archives of Neurology משנת 1995 קבע שהסיכון של חולה פארקינסון ללקות בשיטיון גדול פי-1.7 מסיכונו של מי שאינו חולה פארקינסון, ואילו Hobson ו-Miara במאמרם משנת 2004 ב-Movement Disorders קבעו שסיכון זה גדול פי-5.1 (!!).

    גורמי סיכון:

    מחקר משנת 2006 של Janvin וחב' ב-Movement Disorders, השתמש בדגם של  רגרסיה לוגיסטית, המאפשר לתאר את ההסתברות למחלה תוך התייחסות בו-זמנית למספר משתנים מסבירים.

    בדגם של Janvin בו נכללו גורמים כמו גיל, שלב מחלת פארקינסון, רמת השכלה ומגדר, ונמצא שדרגת הסיכון להופעת שיטיון מלא בחולי פארקינסון גדול פי -5.1 באותם מקרים בהם אובחנה גם הפרעה קוגניטיבית מתונה בשלבי המחלה המוקדמים.

    מחקרם של Pedersen וחב' משנת 2013 הפיק תוצאות עוד יותר פסקניות: מחקר של מעקב בן 3 שנים מצא שהסיכון היחסי לפתח שיטיון בפארקינסון, היה פי 39.2 (!!) גדול יותר באלה עם תסמינים מתונים של שיטיון בתחילת המחלה, בהשוואה לאלה שבבסיס המלה נמצאו בדרגת קוגניטיביות נורמאלית. 

    אולי מעט במפתיע נמצא במחקר האחרון של Pedersen ש-22% מבין אלה עם שיטיון מתון בבסיס המחלה, חזרו לקוגניציה מלאה, מה שמראה שהתהליך של הפרעות קוגניטיביות מתונות עשוי להיות הפיך במקרים מסוימים, אם כי ממצא מפתיע זה דורש מחקר יותר מעמיק במדגם גדול יותר ועם תקופת מעקב ממושכת יותר.   

    גיל הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לגבי התפתחות שמ"פ, ונראה שמדובר בגיל האקטואלי, ולאו דווקא בגיל בו אובחנה מחלת פארקינסון, הקובע את הסיכון המוגבר לשמ"פ (Aarsland וחב' ב-Journal of Neurology משנת 2007).

    במסגרת מחקר Sydney מצאו Reid וחב' במאמרם משנת 2011 ב-Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry שאלה בהם התחילה מחלת פארקינסון בגיל צעיר יותר זוכים לזמן חסד ארוך יותר מבחינת הופעת שמ"פ, בהשוואה לאלה בהם אובחן פארקינסון בגיל מאוחר יותר. 

    מחקר בקרב 129 מאובחנים ודאיים עם פארקינסון רמז לכך ש-4 מאפיינים קליניים-שמ"פ, נפילות, הזיות והצורך לעבור למסגרת מגוננת, הם מאפיינים שכיחים של מחלת פארקינסון בשלביה המתקדמים, ומסמנים את אותו שלב טרמינאלי של הדעיכה, כאשר המוות מתרחש בערך 5 שנים לאחר הופעת "מראות הזויים" (visual hallucinations) על פי Kempster וחב' ב-Brain משנת 2010.

    במחלת פארקינסון אנו מבדילים בין 2 פנוטיפים מוטוריים עיקריים: 

    א. רעד בלתי רצוני במנוחה ובשעת לחץ;  
    ב.האטה וירידה ‏בתנועה, נוקשות שרירים, הפרעות בשיווי משקל וחוסר יציבות בעמידה ובהליכה (
    Stebbins וחב' ב-Movement Disorders משנת 2013).

    צורת המחלה השנייה ‏מתאפיינת בדעיכה קוגניטיבית מהירה יותר מאשר זו המופיעה בפנוטיפ המחלה המתבטא ברעד, והחולים בצורת פארקינסון השנייה הם בסבירות גבוהה יותר לגלות כמה תסמינים מתונים של הפרעה קוגניטיבית בעת אבחון מחלתם, מאר אלה עם צורת הרעד של המחלה (Poletti וחב' ב-Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry משנת 2012).

    עד כה זוהו 4 גורמי הסיכון הגנטיים העיקריים הכרוכים בהופעת שמ"פ: אי-סדירות באנזים COMT או Catechol-O-methyltransferase, חלבון טאו הקשור למיקרוטובולים, נשיאת האלל ל-apolipoprotein E וכן מוטציה באנזים glucocerebrosidase.

    הבה נפרט: 

    א. snp או single nucleotide polymorphism, מביא לשינוי בפעילות האנזים COMT, כאשר הגברת יעילות האנזים מפחיתה את זמינות דופאמין, מה שפוגע בתפקוד האקזקוטיבי של פגועי פארקינסון (Chen וחב' ב-American Journal of Human Genetics  משנת 2004). 
    ב. מספר חוקרים (אם כי לא כולם) סבורים שנוכחות חלבון טאו במבני השלד של התא (
    microtubules) מגבירה פי 10 ומעלה את תהליכי השיטיון בחולי פארקינסון (Ezquerra וחב' ב-Neuroscince Letters משנת 2008).
    ג. מטה אנליזה מצביעה על עליה של 74% בממוצע, בתהליכי שיטיון בחולי פארקינסון הנושאים את האלל 
    APOE ε4 (עפ"י Huang וחב' ב-Archives in Neurology משנת 2006). ד. מוטציה באנזים glucocerebrosidase מגבירה את הופעת שיטיון בחולי פארקינסון (Chahine וחב' ב-AMA Neurology משנת 2013).

    גורמי סיכון אחרים לשמ"פ הם רמת השכלה נמוכה יותר (Elgh ןחב' ב-European Journal of Neurology משנת 2009), מגדר זכרי (Aarsland וחב' ב-Neurology משנת 2010), ורמת החומרה של הפגיעה המוטורית (Williams-Gray וחב' ב-Brain משנת 2007). לא ברור עדיין האם אותם 17% של חולי פארקינסון במחקר Sydney שנותרו ללא שמ"פ אף 20 שנה לאחר אבחונם כחולי פארקינסון, לקו בוואריאנט אחר לא מזוהה עדיין של פארקינסון. שאלה זו נבחנת כעת במחקרים בינלאומיים רחבי היקף, כגון זה הידוע כ-Parkinson Progression Marker Initiative כפי שמופיע ב-Progress in Neurobiology משנת 2011.

    הקשר בין שינויים בנוירו-טרנסמיטורים והפגיעה הקוגניטיבית בחולי פארקינסון:

    התפקוד האקזקוטיבי, דהיינו יכולת ההתנהלות ופתרון בעיות, והיכולת שלו להגיב למצבים משתנים, תלוי בתפקוד קליפת המוח הקדם-מצחית (prefrontal cortex) עפ"י Elliott  ב-British Medical Bulletin משנת 2003.

    פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי בפארקינסון מיוחסת בעיקר לפגיעה במסלולים הדופאמינרגיים בין קליפת המוח לשכבת הסטריאטום, שהוא החלק התת-קורטיקאלי של המוח, המהווה חלק מגרעיני הבסיס, שתפקידו חיוני בתכנון ושליטה במסלולי תנועה, אולם הוא מעורב גם במגוון תהליכים קוגניטיביים אחרים (Owen וחב' ב-Brain משנת 1992).

    הקשר בין תפקוד אקזקוטיבי ורמות דופאמין בחולי פארקינסון מסובך ומורכב, בגלל ההרס הבלתי פוסק של נוירונים יוצרי דופאמין ב-Substantia nigra. לכן גם לא פשוט להעריך את מידת היעילות של טיפול ב-L-  dopa או כל גירוי דופאמינרגי, לשיפור התפקוד האקזקוטיבי. בעייתיות זו מבוטאת בהיפותזה של “dopamine overdose”, שהוצעה לראשונה על ידי Gotham  וחב' ב-1988 ב-Brain. על פי תיאוריה לא ניתן לצפות מראש את יעלות הטיפול לעידוד דופאמין, כאשר יש כאלה שיגיבו באופן חיובי, ולעומתם אחרים עלולים להגיב באופן לא רצוי. 

    גם גורמים גנטיים הם בעלי משמעות באופן בו ישפיע דופאמין על התפקוד האקזקוטיבי, על בסיס הפולימורפיות בגן לאנזים COMT, והיכולת להרחיק עודף דופאמין.

     גם אצטילכולין נמצא ברחבי המוח ומתגברות הראיות שיש לו תפקיד בקוגניציה של מחלת פארקינסון, וחשיבותו בעיקר בוויסות כושר ההקשבה והערנות, בעיקר עם מעורבות של הקליפה הקדם-קדמית הדורזו-לטראלית של המוח  (Bloem וחב' ב-Frontal Neural Circuits  משנת 2014).

    ניסויי הדמיה עם PET או טומוגרפיה על ידי פליטת פוזיטרונים, יכלו לסייע בבירור הפחתת הרמה של אצטילכולין באזור קליפתי זה.

    ראיות תומכות נוספות שהפחתת רמת אצטילכולין כרוכה בדעיכה קוגניטיבית במחלת פארקינסון, מגיעות מניסויים עם תרופות המשנות את רמת אצטילכולין במוח.

    מעכבי האנזים כולינאסטראזה שיכולים להעלות את הזמינות של אצטילכולין, יכולות לשפר תפקוד קוגניטיבי במטופלים עם שמ"פ (Wang וחב' ב-Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry משנת 2015, ו-Rolinski ןחב' ב-Cochrane Database Systematic Review משנת 2012).

    לעומת זאת, תרופות עם פעילות אנטיכולינרגית כמו amitriptyline, גורמות לדעיכה קוגניטיבית מהירה יותר בחולי פארקינסון (Ehrt וחב' משנת 2010 ב- Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry). 

    נמשיך ונדון בפגיעה הקוגניטיבית בחולי פארקינסון במאמר ההמשך.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


    20/06/2015
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    פרקינסון

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן