בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית סרטן סרטן כללי סרטן - כיצד מגייסים את מערכת החיסון להשמיד תאי סרטן בצורה יעילה? חלק א`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    סרטן - כיצד מגייסים את מערכת החיסון להשמיד תאי סרטן בצורה יעילה? חלק א`.

    בריאות סרטן - אני מבקש לפתוח מאמר זה בהתנבאות שהביולוג James Allison מהמרכז לחקר הסרטן MD Anderson בטקסס, יזכה במהלך 5 השנים הקרובות בפרס נובל לרפואה, זאת לאחר שזכה בשנת 2014 בפרס Lasker, פרס הרווי של הטכניון, פרס 3 מיליוני הדולר על פריצת דרך ברפואה על מחקריו במנגנון הפעולה של תאי- T ציטוטוקסיים, בהגנה על הגוף מפני תאים סרטניים.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה; פקולטה לרפואה סאקלר, ואוניברסיטת תל-אביב. 

    אני מבקש לפתוח מאמר זה בהתנבאות שהביולוג James Allison מהמרכז לחקר הסרטן MD Anderson בטקסס, יזכה במהלך 5 השנים הקרובות בפרס נובל לרפואה, זאת לאחר שזכה בשנת 2014 בפרס Lasker, פרס הרווי של הטכניון, פרס 3 מיליוני הדולר על פריצת דרך ברפואה ועוד שלושה פרסים פחות ידועים, כל אלה על מחקריו במנגנון הפעולה של תאי- T ציטוטוקסיים, בהגנה על הגוף מפני תאים סרטניים.

    אך כשעוקבים אחרי פרסומיו של Allison למעלה מ-30 שנה, משתכנעים שחוקר זה בהחלט ראוי לשפע הפרסים היוקרתיים שנחתו עליו במהלך השנה הקודמת, ולאלה שיבואו אחריהם. בשנת 1983 פרסם Allison ב-Cell את מאמר הבסיס שלו על מנגנון ההכרה, הוויסות והתפקוד של הקולטן של תאי T בעכברים. 

    בשנת 1992 הופיע ב-Nature מאמר פורץ-דרך נוסף שך Allison בו דיווח על קולטן הממוקם על פני תאי  Tוהידוע כ-CD28  דרכו עובר לתוך תאים אלה אות (signal) המגרה אותם לפעילות, ומונע את "תרדמתם" ואת חוסר פעילותם (anergy) כתאים מרכזיים של מנגנון החיסון. חלפו עוד 4 שנים עד למאמרו המכונן של Allison ב-Science משנת 1994, בו תאר לראשונה את המושג של חסימת קולטנים מסוג CTLA-4 על פני תאי T ועל ידי כך הגברת התהליך החיסוני כנגד תאי סרטן.

    כדאי לעצור כאן קמעה ולהסביר מעט יותר על 2 הקולטנים CD28 ו-CTLA-4, כדי שקוראינו יבינו היטב את ההתרחשות של פעילות תאיT  כנגד תאי סרטן. CD28  ו-CTLA-4 (הידוע גם כ Cytotoxic T lymphocyte antigen-4  וגם כ-CD152) הם חלבונים טרנס-ממברנליים המופיעים על פני תאיT  .
    אך קיים הבדל מספרי ניכר בין שניהם: כמות קולטני
    CD28  המופיעים על פני תאיT  גדולה בהרבה מזו של קולטני CTLA-4, אך מספר הקולטנים מסוג CTLA-4 עולה בתלילות על פני תאיT  שעברו שפעול (אקטיבציה).
    בדומה לקולטן
    CD28 כן גם הקולטן CLTA-4 נקשרים בזיקה גבוהה  למולקולות ממשפחת חלבוני B7 הכוללת 10 חלבונים שונים, אשר 2 מתוכם, B7-1 (הידוע כ-CD80) ו-B7-2 (הידוע כ-CD86), רלוונטיים לסיפורנו. ובכן, 2 חלבוני B7 אלה, מופיעים על פני תאים-מציגי-אנטיגן או APC  כקיצור ל-antigen presenting cells, הידועים גם כתאים דנדריטים, המציגים לתאיT  את קומפלקס MHC  או major histocompatibility antigen, הקובע את זהותם האנטיגנית של תאים אלה כאשר קומפלקס  MHC נקשר על פני תאיT  לקולטן TCR  אוT cell receptor.

    אך הקישור של MHC כשלעצמו ל-TCR אינו מספיק לייצר תגובה של תאי T, ובהעדר אותות מגרים נוספים ייכנסו תאיT  לשלב של חוסר פעילות. לכן העזרה לגירוי מערכת האיתות התוך-תאי מגיעה אמנם מחלבוני B7 הנקשרים לקולטניהם על תאי T

    לאמיתו של דבר, יש עוד סיגנלים משפעלים המשחקים תפקיד בתגובות מערכת החיסון. לדוגמה, קיים על פני תאיT  חלבון הידוע כ-4-1BB (הידוע גם כ-CD137) הנקשר לקולטן שלו, הידוע כ-4-1BBL על פני תאי APC.

    לחלבוני B7 יכולה להיות השפעה משפעלת או מעכבת על תאי T, וזאת בתלות בסוג הקולטנים אליהם הם נקשרים: כאשר B7 נקשר לקולטן CD28 הוא משפעל את תאי T, ואילו כאשר B7 נקשר לקולטני CTLA-4, הוא מעכב את פעילותם של תאיT  והופך תאים אלה לאׇנרגיים (ראו התמונה למטה).
    אמנם התפקיד של
    CTLA-4 בהיקשרו ל-B7 הוא תפקיד "חיובי" על מנת למנוע תגובת-יתר של המערכת החיסונית ועל ידי כך למנוע מחלות אוטואימוניות או תופעות אלרגיות. אך לפעולה זו של קולטני CTLA-4 יש גם מחיר בכך שהיא מעכבת את פעילות מערכת החיסון נגד התאים הסרטניים, וממילא מחישה את שגשוגם של התאים הסרטניים.

    מחקריו החלוציים של Allison בעכברים בתחילת שנות ה- 90הדגישו את החשיבות של CLTA-4 כנקודת בקרה חיסונית (check point) החיונית לפעילות תאי T.
    מחקריו של
    Allison הראו שבתהליך השפעול של תאי T, רמת הקולטנים מסוג CTLA-4 עולה באופן ניכר על פני תאים אלה, וכן מצא Allison שהזיקה (affinity) של CTLA-4 ל-B7 הרבה יותר חזקה מזו של CD28, ולכן  נוצר קשר מועדף בין CTLA-4 ו-B7, מה שגורם לשיגור אותות מעכבים אל תוך תא T, וממילא מפחית את רמת האותות המשפעלים שמעביר בדרך כלל הקולטן CD28 לתוך תאי T, זאת כיוון שרמת הקשירה של CD28 ו-B7 קטנה. אז כבר הבין Allison שכדי להשיג תגובה יעילה יותר של תאי T  כנגד תאים סרטניים, יש צורך לחסום את CTLA-4.

    כהמשך טבעי לתיאוריה זו, הכין Allison נוגדנים חד-שבטיים כנגד CLTA-4 ובחן אותם במודל של עכברים, תוך שהוא הדגים שנוגדן זה חוסם אמנם את הקולטן CTLA-4 וניתן היה לגרום לצמצום שגשוגם של גידולים במודלים של מלנומה, וסרטני הערמונית והמעי הגז בעכברים.
    גישה זו של מודולציה של מערכת החיסון, והגברת פעילותה כנגד שאתות סרטניות שכנעה את החברה הפרמצבטית
    Medarex להירתם לנושא, על ידי הכנת נוגדן חד-שבטי כנגד CTLA-4, נוגדן שכונה בתחילה MDX-010 שהכיח עצמו בניסויים בקופים, ובהמשך שונה של הנוגדן ל-ipilimumab.
    אמנם, נמצא שנוגדן זה חסם את
    CTLA-4 וגרם לכך שיותר קוטני CD28 נקשרו ל-B7, מה שהביא לשפעול של תאי T במספר ניסויים בחיות ולאחר מכן באדם, והוכח כיעיל בסוגי סרטן שונים באדם (ראה תמונה).   

    Ipilimumab או בשם המותג שלו Yervoy, אושר לשימוש על ידי ה- FDAבמרס 2011 לטיפול במלנומה בשלביה המתקדמים, כאשר היא מפושטת ואינה ניתנת להסרה בניתוח. בפברואר 2012 ניתן אישור דומה בקנדה, ובנובמבר אותה שנה הצטרף למאשרים את הטיפול בנוגדן זה לאותה מטרה ה-EU  האירופי. בשנת 2013, ההערכה הייתה שמחזור טיפולים ב-Yervoy עלותו כ-120,000 דולר, בהחלט טיפול יקר.  Allison זכה בשנת 2015 בפרס Lasker על פיתוח תכשיר זה. 

    תוצאות  ביניים של ניסויים קליניים עם ipilimumab: החל מתחילת העשור בקודם נערכה סדרת ניסויים מקדימים עם נוגדן זה במטופלים עם מלנומה, קרצינומה של הכליה, סרטן הערמונית, קרצינומה של מערכת השתן וסרטן שחלות.
    תוצאות הביניים, כפי שניתן לשער בשלב מוקדם של לימוד השימוש בתרופה חדשה מבחינת המינונים וכו' לכל היותר מבטיחות אם כי בפירוש לא מרגשות.
    בדצמבר 2007 הודיעו חברות
    Medarex וחברת Bristol-Myers Squibb שרכשה את זכויות ייצור התכשיר ושיווקו, על תוצאות של 3 ניסויים קליניים שבחנו את השפעות התרופה בסך של 487 מטופלים עם מלנומה בשלב מתקדם. אחד משלושת הניסויים הללו נכשל ביעד הראשוני שלו, דהיינו לגרום לכיווץ הגידול בלפחות 10% מבין 155 משתתפיו.

    בשנת 2010 הוצגו תוצאות ניסוי אחר בו הושגה הישרדות ממוצעת של 10 חודשים במטופלים עם מלנומה מתקדמת שטופלו בתכשיר, לעומת הישרדות של 4 חודשים בתכשיר ניסיוני אחר (gp100), כאשר ההישרדות למשך שנה אחת הושגה ב-46% מהמטופלים עם ipilimumab ורק 25% מהמטופלים עם gp100.
    גם לגבי סרטן הערמונית היו הודעות מוקדמות משנת 2009 של חברת
    Medarex יצרנית התרופה על תוצאות ניסוי phase I/II במטופלים עם סרטן ערמונית גרורתי שלא הגיב לטיפולים הורמונליים. אחדים מהמטופלים דווח על כיווץ דרמטי בממדי השאת. בשנת 2009 הודיע המרכז הרפואי Mayo Clinic על 2 מטופלים עם סרטן ערמונית  בשלב מתקדם שהתרופה הביאה לכיווץ ניכר בשאת שלהם, אך הביקורות על הודעה זו היו כמתבקש נוקבות, בטענה שמהדגם של 2 מטופלים הוא כה קטן שאין להסיק ממנו מסקנות.
    אחת הביקורות על תכשיר זה היא שתופעות הלוואי שלו עלולות להיות משמעותיות והרות-אסון, שהרי מדובר כאן בתרופה שמעודדת אמנם את מערכת החיסון לפגוע בתאים סרטניים, אך אין אפשרות להעריך מה תהיה ההשפעה הזו על יכולתם של תאי
    T  לגרום לתופעות לא רצויות של אוטו-אימוניות כנגד תאי הגוף הבריאים.

    נמשיך ונדון במנגנוני הגיוס של מערכת החיסון למלחמה בתאי סרטן במאמר ההמשך.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע


    19/12/2015
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    סרטן

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן