בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות אלצהיימר גישות חדשות להמעיט את הדעיכה הקוגניטיבית בגיל המתקדם, חלק א`
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    גישות חדשות להמעיט את הדעיכה הקוגניטיבית בגיל המתקדם, חלק א`

    גישות חדשות להמעיט את הדעיכה הקוגניטיבית בגיל המתקדם, חלק א`
    בריאות בשנת 2012 פרסמה קבוצת חוקרים בראשותו של David Bennett המנהל באוניברסיטת שיקאגו את מכון Rush לחקר אלצהיימר, שני מחקרים מאוד מפורטים על גורמי הסיכון ועוד נתונים אפידמיולוגים מאלפים שבבסיס מחלת אלצהיימר.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית


    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    בשנת 2012 פרסמה קבוצת חוקרים בראשותו של David Bennett המנהל באוניברסיטת שיקאגו את מכון Rush לחקר אלצהיימר, שני מחקרים מאוד מפורטים על גורמי הסיכון ועוד נתונים אפידמיולוגים מאלפים שבבסיס מחלת אלצהיימר.

    שני מחקרים אלה התפרסמו גב-אל-גב בכתב העת Current Alzheimer Research, ושיקפו ממצאים של מה שנקרא Rush Memory and Aging Project וכן Religious Orders Study, שני פרויקטים מסיביים בהם נבדקו 1,200 מוחות של נפטרים, ונלמדו מאפיינים הקשורים לסטאטוס הקוגניטיבי של כמעט 3,000 בני הגיל המתקדם שהיו במעקב כמעט 20 שנה.

    שני מחקרים מקיפים אלה הכילו נתונים כה רבים, עד כי התובנות שניתן היה להפיק מהם הלכו והתבררו באיטיות מסוימת במשך 3 השנים שחלפו מאז התפרסמו.

    אך כעת מתחילות לצוף על פני השטח מספר מסקנות מרתקות של נתוני Bennett וחבריו, ועליהם נתעכב בדברים הבאים. 

    אחד הממצאים המפתיעים בשני המחקרים האמורים, היה שבמוחותיהם של קשישים שהיו לחלוטין נמרצים ונטולי כל סימנים של שיטיון, נמצאו סימנים בולטים של נוירופתולוגיה של תאי מוח כגון גופיפי  Lewy נאו-קורטיקאלים, או סימנים נוספים המזוהים עם מחלת אלצהיימר ומחלת כלי-דם מוחיים. 

    לעומתם, במוחותיהם של אלה עם דעיכה קוגניטיבית משמעותית  בשנותיהם האחרונות, נמצאו רק מעט סימנים המעידים על פתולוגיה בתאי המוח.

    למעשה, המדדים התאיים הגלויים כמו גופיפי Lewy התגלו רק בערך במחצית המקרים של נבדקים עם דעיכה קוגניטיבית, ולכן לא שיקפו בצורה המצופה את הסטאטוס הקוגניטיבי של הנבדקים.  

    אכן, שנה לאחר פרסום שני המחקרים האמורים של Bennett פרסמה קבוצת המחקר שלו ב-Annals in Neurology נתוני מחקר נוספים תחת הכותרת "הרבה מהדעיכה הקוגניטיבית של הגיל המתקדם אינה ניתנת לייחוס  למפגעים נוירופתולוגיים מקובלים". 

    מחקר זה נועד לבחון את השאלה האם המדדים הפתולוגייים של מחלת אלצהיימר, של מחלה קרדיו-וסקולארית ושל מחלת גופיפי Lewy המצטברים במוחותיהם של קשישים עם או בלי שיטיון, קשורים לתהליך הדעיכה הקוגניטיבית.  

    לצורך המחקר התבצעו ב-856 משתתפים בממוצע 7.5 הערכות קוגניטיביות מדי שנה, שכל אחת מהן כללה 17 מבחנים שונים.

    מבחנים נוירופתולוגיים סיפקו נתונים על סמני אלצהיימר, כמות העמילואיד, צפיפות הסבכים (tangles), אוטמים מוחיים מאקרוסקופיים, אוטמים מיקרוסקופיים, וגופיפי Lewy בנאו-קורטקס המוחי.

    כל הסמנים הללו נבחנו בהתייחס לקשר שלהם לתחילת הדעיכה הקוגניטיבית.

    כאשר כל המדדים הללו עברו אנליזה באופן סימולטני, נמצא שהם יכולים להתאים רק ל-41% ממקרי הדעיכה הקוגניטיבית, באופן ש-59% הנותרים נותרו ללא הסבר. נתונים מפתיעים אלה מצביעים כנראה על קיומם של גורמים נוספים שלא זוהו עדיין, הקשורים לתהליכי הדעיכה הקוגניטיבית, ותחילת פאזת השיטיון.  

    לעומת זאת, מספר גורמים התנהגותיים נמצאו ככאלה שיכולים להיות קשורים לדעיכה קוגניטיבית, שיכולים אולי להסביר את אי ההתאמה  בין נוכחות מדדי פגיעה נוירופתולוגית לבין היווצרות תהליכי שיטיון.

    ואמנם, נתונים של קבוצות מחקר אחדות קושרים את הגמישות הקוגניטיבית דווקא למגדירים (modifiers) התנהגותיים כמו פעילות גופנית סדירה, אינטראקציה חברתית, מצפּוּניוּת ותחושה של מטרה ותכלית בחיים.

    לדוגמה, Bennett וחב' פרסמו בשנת 2013 ב-Neurology מחקר שנועד לבחון את הסברה שפעילות קוגניטיבית לאורך החיים קשורה למידת וקצב הדעיכה הקוגניטיבית בגיל המתקדם באופן שאינו קשור למפגעים נוירופתולוגיים מקובלים.

    במהלך מחקר זה נפטרו 294 ממשתתפיו שבהם נערכו לאורך ממוצע של 5.8 שנים מבחני תפקוד קוגניטיבי שנתיים. במשתתפים אלה בוצעו בחינות של אוטמים מיקרוסקופיים כרוניים, זיהוי גופיפי Lewy נאו-קורטיקאליים, ומדידה של β-עמילואיד, וסבכים חיוביים לחלבון tau באזורי מוח אחדים.

    מסקנת מחקר זה היא שפעילות קוגניטיבית יותר פעילה לאורך החיים מביאה להאטה של הדעיכה הקוגניטיבית בגיל המתקדם, באופן בלתי-תלוי בסמנים הנוירופתולוגיים המקובלים.

    על פי Bennett כל הממצאים האלה רומזים לכך שאנו חייבים לחשוב באופן רחב יותר על היעדים הטיפוליים להאטה השיטיון של הגיל המתקדם.

    כיום, רוב המימון המחקרי נועד להתמודד עם מחלת אלצהיימר, אך גם אם היו מפתחים טיפולים מוצלחים להתמודד עם סוג שיטיון זה, יש להכיר בעובדה שרק
    כ-1/3 מהדעיכה הקוגניטיבית בגיל המתקדם קשורה ספציפית למחלה זו. על פיו, דגש צריך להינתן באופן כללי יותר למניעת המנגנון הפוגע ביכולת ההגנה של המוח להתמודד עם מפגעים גורמי שיטיון.

    אכן ה-NIH כמו גם ה-National Institute on Aging התחייבו להענקת 12 מיליון דולר בשנת 2016 למחקר על הגברת גמישות המוח להתמודד עם מצבים אלה.  

    האם יש פתרון חברתי לבעיה? יותר מחקרים מתחילים להופיע מהם משתמע שהתנהגות וגורמים חברתיים אחרים יכולים להפחית את סכנת הדעיכה הקוגניטיבית למרות מציאותם של סימנים פתולוגיים המעודדים דעיכה זו.

    תוצאות חדשות שהופקו מהמחקר המיתולוגי Framingham Heart Study שהוצגו לאחרונה בכינוס, מראים שתמיכה חברתית לקשישים, מגבירה אצלם את רמות החלבון BDNF או brain-derived neurotrophic factor, ומפחיתה אצלם את הסיכון לשיטיון ולשבץ מוחי.

    מחקר של Seshadri וחב' הנוירולוגים מאוניברסיטת בוסטון, הראה שקשר של שיחות עם קשישים משפר אף הוא את הסיכוי שלהם בתחום הדעיכה הקוגניטיבית למרות מאפיינים נוירופתולוגיים שמופיעים אצלם.

    המחקר האחרון של Seshadri שהופיע ב-JAMA Neurology בשנת 2014, מראה שרמות מוגברות של BDNF קשורות למגוון של התנהגויות המגינות על המוח, ובעיקר פעילות גופנית והקפדה על צריכת דיאטה דלת-קלוריות. .

    תמיכה רבה בחשיבותו של BDNF מתקבלת מסקירתם של Park ו-Poo שהתפרסמה בשנת 2013 ב- Nature Reviews on Neuroscience בו נידון תפקידו של נוירוטרופין זה בהתפתחות ובתפקוד של מעגלים "חשמליים" (circuits) במוח.

    סקירה זו מתמקדת ב-BDNF שהוא חבר במשפחה קטנה של חלבונים מופרשים במוח הכוללים גם את NGF או nerve growth factor, ואת neurotrophin 3 וכן את neurotrophin 4, המתבררים כמווסתים חשובים של התפתחות ותפקוד יצירת המעגלים הקושרים נוירונים.

    BDNF משפיע על פעילויות מוחיות רבות כולל התמיינות (דיפרנציאציה) של תאי עצב, שגשוג תאים אלה, יצירת סינפסות ותפקודים קוגניטיביים גבוהים. 

    לפי Park ו-Poo, משתתף BDNF בתהליכי למידה וזיכרון והוא מופרש בתגובה לפעילות עצבית במוח, מה שעשוי להסביר מדוע פעילות חברתית ומדדים התנהגותיים נוספים מעודדים את רמות BDNF. לפי Seshadri לא מסתפק BDNF בהגנה על שלמות תאי העצב, אלא אף מסייע ליצירת סינפסות, או נקודות המפגש של תאים אלה המאפשרים להם לתקשר זה עם זה, ולכן נראה שרמות מוגברות של BDNF חיוניות בהגנה מפני מחלת אלצהיימר או סוגי שיטיון אחרים.

    על פי Seshadri ו-Wolf בסקירתם משנת 2007 ב-Lancet Neurology הסיכון של כל אחד מקוראי מאמר זה לפתח מחלת אלצהיימר במהלך החיים הוא של 20%. הגישה לבחון את משמעות רמת BDNF בהקשר זה, מבוססת על הנתונים ממודלים של בעלי חיים לפיהם BDNF מבוטא באופן בולט במערכת העצבים המרכזית, בעיקר באזורי ההיפוקמפוס ובקליפת המוח (Philips וחב' ב-Science משנת 1990, ו-Wetmore וחב' ב-Experimental Neurology מאותה שנה).

    מחקרים רבים הצביעו על חשיבות BDNF בהישרדות ובתפקוד של ההיפוקמפוס וקליפת המוח, בעיקר השפעתו על נוירונים כולינרגיים ודופאמינרגיים (Ghosh וחב'
    ב-
    Science משנת 1994, וכן Lindholm וחב'  ב-European Journal of Neuroscience משנת 1996, ו-Hyman וחב' ב-Nature משנת 1991).  

    בנוסף, BDNF קריטי לפלסטיות של הסינפסות ולעיבּוד זיכרון במוח המבוגר (Alonso וחב' ב-Hipocampus משנת 2002, ו-Bekinschtein וחב' ב-Neuroscientist משנת 2008).

    מחקר מעניין של Erickson וחב' ב-Journal of Neurosciences משנת 2010 הראה במדגם של בני 59 עד 81 שנה, מתאם טוב בין רמות נמוכות של BDNF בנסיוב לבין נפח קטן יותר של ההיפוקמפוס, מה שקשור למגבלות זיכרון. גם מחקר שנערך בפינלנד בקרב 1,389 גברים ונשים בני 57 עד 79 שנה, הראה מתאם טוב בין רמות BDNF לבין ביצועים קוגניטיביים, אך מעניין שגם מחקר זה מצא שהמתאם החיובי רלוונטי לנשים בלבד (  Komulainen וחב' ב- Neurobiology of Learning & Memory  משנת 2008).

    רמות מופחתות של BDNP נמצאו הן בהיפוקמפוס ובאונת הדופן של המוח (Peng וחב' ב-Journal of  Neurochemistry משנת 2005) כמו גם בנסיוב ובנוזל השדרה (Lee וחב' ב-Psychiary investigation משנת 2009, ו-Laske וחב' ב-Psychiatric Research משנת 2007) של נבדקים עם פגיעה קוגניטיבית ומחלת אלצהיימר בהשוואה לנבדקים עם תפקוד תקין.

    המחקר של Seshasri וחבריה שיתף 2,131 משתתפים בגיל ממוצע של 72.7 שנים ללא שיטיון שנכללו במחקר Framingham והיו במעקב בין השנים 1992-1998. במהלך 10 שנות המעקב, פיתחו 140 ממשתתפיו שיטיון, מתוכם 117 הוגדרו כחולי אלצהיימר.

    התברר שרמות BDNF  בחמישון העליון, היו כרוכות בהפחתה של 51% בסיכון למחלת אלצהיימר או הפחתה של 53% בסיכון לשיטיון אחר בהשוואה לרמות BDNF בחמישון התחתון, אם כי חשוב לציין שהבדלים אלה היו תקפים רק לנשים או למשתתפי המחקר משני המינים בגיל שמעל 80 שנה, או בקרב בוגרי קולג', עם הפחתת הסיכון למחלת אלצהיימר של 35%, 37% או 73%, בהתאמה. 

    הממצא המרתק של מחקר זה הראה השפעה בולטת יותר בנשים בהשוואה לגברים, וכן באלה עם השכלה יותר גבוהה.

    במחקר של Seshadri וחב' נבחנו בנוסף לרמות BDNF גם לפרמטרים הבאים: גיל, לחץ-דם סיסטולי, היסטוריה של סוכרת, , פרפור פרוזדורים, מחלות קרדיו-וסקולאריות ועישון בהווה. כמו כן נלקחו בחשבון רמת ההשכלה, רמת הומוציסטאין, תסמיני דיכאון ופעילות גופנית.  

    הממצא לפיו רמות מוגברות של BDNF היו כרוכות בסיכון מופחת לחלות באלצהיימר אצל נשים באופן מובהק יותר מאשר גברים, מעורר תמיהה והשתאות.

    הרבה דובר דווקא על הבדלים מינוריים במבנה המוח בין 2 המינים, וכיצד מתיישבת עובדה זו עם ההבדל הבולט בתגובת המוח הנשי ל-BDNF בהשוואה לתגובת המוח הגברי דווקא בסאגה הכול כך חשובה של לְקות בשיטיון?

    אך נראה שתוצאות מחקר זה תואמות מחקרים קודמים: מחקר יפאני של Fukumoto וחב' ב-American Journal of Medical Genetics משנת 2010, הראה שפולימורפיות בנקודה Val66Met של הגן ל-BDNF, הייתה קשורה למחלת אלצהיימר בנשים בלבד.

    המחקר הפיני שלKomulainen  שהוזכר למעלה הצביע על כך שרמת BDNF בפלזמה הוא מדד לזיכרון פגום ולפגיעה קוגניטיבית כללית בנשים מזדקנות, אך לא בגברים.

    ממצאים אלה עשויים לתמוך בהשערה שאינטראקציה בין BDNF  לבין אסטרוגנים או הורמוני מין אחרים יכולה להיות קשורה להתפתחות אלצהיימר (Scharfman  ו-MacLusky  ב-Frontiers in Neuroendocrinology משנת 2006).

    הממצאים על הרלוונטיות שלBDNF  למחלת אלצהיימר בגילים המאוד מתקדמים, יכולים להיות מוסברים על ידי הירידה ברמת חלבון זה עם הגיל (Bus וחב' ב- Psychoneuroendocrinology משנת 2011).
    כיוון שבאנשים בגיל צעיר יותר רמת
      BDNFגבוהה יחסית, ייתכן שתהליכי השיטיון/אלצהיימר שלהם נובעים מתהליכים אחרים.
    הממצא השלישי במחקרה המדובר של
    Seshadri וחבריה לפיו הסיכון לשיטיון ומחלת אלצהיימר קשור לרמותBDNF  דווקא באלה עם רמת השכלה גבוהה יותר, יצטרך להמתין להסבר מתקבל על הדעת.

    לסיכום, יש ראיות לכך ש-BDNF  בנסיוב משחק תפקיד בהתפתחות אלצהיימר בעיקר בנשים מבוגרות, שהם אמנם קבוצת האוכלוסייה הפגיעה ביותר למחלה זו.
    זו נקודה מרתקת, שהרי רמות
    BDNF  יכולות להיות מוגברות על ידי שינוי באורח חיים כגון הקפדה על פעילות  גופנית סדירה. בנוסף, ל-BDNF יכולה להיות משמעות טיפולית, על ידי מתן אקסוגני של גורם מוחי זה או על ידי הגברת הביטוי של הקולטנים שלו (Tapia-Arancibia וחב' ב-Brain Research Reviews משנת 2008).

    נמשיך ונדון בגישות מתקדמות למניעת תופעות שיטיון במאמר ההמשך.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    26/12/2015
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    דעיכה הקוגניטיבית

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן