בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות כבד כבד - ההערכה של תוצאות בלתי סדירות של בדיקות כבד, חלק א`
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    כבד - ההערכה של תוצאות בלתי סדירות של בדיקות כבד, חלק א`

    כבד - ההערכה של תוצאות בלתי סדירות של בדיקות כבד, חלק א`
    בריאות כבד, האיבר הפנימי הגדול ביותר בגופנו, לא תפח לממדיו המרשימים במהלך ההתפתחות האבולוציונית של האדם, ללא סיבה. הכבד הוא לכאורה האיבר בו נעשות רוב הפעילויות הפיזיולוגיות החשובות בגוף, מייצורם של רוב חלבוני הגוף והאנזימים שלו, דרך השתתפותו הפעילה במסלול הכולסטרול, תפקידו בייצורם של גורמי קרישה, ועוד ועוד.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית
    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, פקולטה לרפואה,  אוניברסיטת תל-אביב

    כבד, האיבר הפנימי הגדול ביותר בגופנו, לא תפח לממדיו המרשימים במהלך ההתפתחות האבולוציונית של האדם, ללא סיבה. 
    הכבד הוא לכאורה האיבר בו נעשות רוב הפעילויות הפיזיולוגיות החשובות בגוף, מייצורם של רוב חלבוני הגוף והאנזימים שלו, דרך השתתפותו הפעילה במסלול הכולסטרול, תפקידו בייצורם של גורמי קרישה, ועוד ועוד. 
    בתור שכזה, אין מפליא הדבר שרופאים מדיסציפלינות שונות לחלוטין מתעניינים בתוצאות של בדיקות תפקודי הכבד, ובמיוחד בתוצאות החורגות מהנורמה, לצורך הבנת מפגעים פתולוגיים של מטופליהם. 
    לא כל אלה עם תוצאות חריגות של בדיקות כבד, אמנם לוקים במחלת כבד ראשונית, כאשר בחלקם תוצאות חריגות אלה נובעות מהשפעות טוקסיות של תרופות שונות, או מסיבות ראשוניות אחרות.  

    אכן המושג "בדיקות תפקודי כבד" הנמצא בשימוש קונבנציונלי הוא שם "לא הולם", שהרי הבדיקות המתבצעות במסגרת תפקודי כבד, אינן מודדות למעשה את תפקודי הכבד. 
    בדיקות כמו ALT או alanine aminotransferase, וכן AST או aspartate aminotransferase, כמו גם ALP או alkaline phosphatase ו-GGT או gamma glutamyl transferase, מהוות סמנים ביוכימיים של פגיעה בכבד או במערכת המרה. אפילו בדיקת בילירובין בנסיוב, מדד לפעילות מטבולית בכבד וליכולת ההפרשה שלו, אינו ממש מדד של תפקוד הכבד, שכן יצירת בילירובין והפרשתו מושפעים ממספר גורמים שאינם שייכים לכבד. 
    בדיקות מקובלות נוספות כוללות בדיקת רמת אלבומין להערכת היכולת הסינתטית של הכבד, או בדיקת PT או זמן פרותומבין להערכת  INR בשאלה של נושא קרישת הדם. 

    בנוסף, ניתן לבצע בדיקות כמותיות נוספות של תפקוד הכבד כולל יכולת ההרחקה של גלקטוזה (GEC), מבחן indocyanine green clearance test  או ICG, כושר ההפיכה של לידוקאין ל-monoethylglycinexylidide או MEGX, ו-aminopyrine breath test לאבחון צמקת הכבד (cirrhosis). 
    אך כל אחד מהמבחנים האחרונים לכימות היבט מסוים של תפקוד הכבד, אינו זמין ברוב המעבדות הקליניות ומתבצע בעיקר במעבדות מחקר. טסטים אחרונים אלה מתבצעים להעריך באופן לא-חודרני את שארית הכושר התפקודי של הכבד לפני ניתוחים בהם נאלצים לכרות חלק מהכבד, כגון CTP או Child-Pugh-Turcotte score או MELD או Model for End Stage Liver Disease score שהם סמנים להערכת חומרת מחלת כבד והפרוגנוזה שלה. 

    מבחנים ביוכימיים של הכבד: 
    מבחני תפקודי כבד מהווים בדרך כלל חלק בלתי נפרד מפרופיל הבדיקות הביוכימיות של כל מטופל, אך צריך להינתן דגש בעיקר לאלה האלכוהוליסטים, אלה שנמצאים בסיכון גבוה להידבק בנגיף הפאטיטיס כמו אלה המזריקים לעצמם סמים אסורים, אלה המנהלים יחסי מין בלתי מוגנים עם בני זוג מרובים, הומוסקסואלים, אלה המרבים לקעקע את עורם, אלה המרבים ב-piercing בתנאים לא סטריליים, תושבי מדינות מתפתחות, ואלה המרבים לקבל עירויי דם מסיבות שונות. 
    כמו כן נמצאים בדרגת סיכון צרכנים של תרופות צמחיות או אלטרנטיביות הנרכשות ללא מרשם, ואלה הנחשפים מבחינה תעסוקתית לטוקסינים שונים. 

    מצבים אחרים כמו סוכרת, , השמנת-יתר והיפר-ליפידמיה במחלת כבד שומני לא אלכוהולית, וסיפור משפחתי של מחלת Wilson, הָמוכרומטוזיס או מחלה אוטו-אימונית יכולים לספק רמזים לאטיולוגיה או לגורמי סיכון של מחלת כבד. 
    ברוב המקרים, גישה סיסטמתית יכולה לסייע באבחון מבדיל בין מחלת כבד על רקע עימָדון המרה (cholestasis) בעיקר על ידי עלייה ברמת ALT, לבין מחלה הפאטו-צלולרית, הנובעת מפגיעה בכבד. 
    מחלת כד על רקע הסננה של תאים אל תוך הכבד דומה במאפיינים רבים שלה למחלת כבד כולסטאטית.

    בילירובין: 
    פיגמנט זה נוצר על ידי פירוק של גרעין ה-heme של המוגלובין, אשר משתחרר בתהליך מותם של תאי דם אדומים. 
    בילירובין משתחרר במצב שאינו מצומד (unconjugated) ובלתי מסיס במים, והוא נקשר מיד לאלבומין ומועבר לכבד שם הוא נצמד (עובר קוניוגציה) עם חומצה גלוקורונית בתאי ההפאטוציטים על ידי האנזים UDPG או uridine diphosphate glucuronosyl transferase. 
    בילירובין מצומד מסיס במים ומופרש למעי דרך מיץ המרה. 
    במעי, בילירובין מצומד מתפרק על ידי פלורת חיידקי המעי ליצירת urobilinogen שיכול להיות מופרש בצואה כ-stercobilinogen, נספג מחדש לדם ומופרש בשתן דרך הכליה, או חוזר שוב למערכת הכבד ומופרש מחדש במעי. 
    באופן נורמאלי השתן מכיל רק urobilinogen, כאשר בילירובין בלתי-מצומד לעולם לא מופיע בשתן, ואילו בילירובין-מצומד נכנס לשתן רק במחלת כבד המגבילה את הפרשת בילירובין לתוך מיץ המרה. 
    באופן נורמאלי, פחות מ-10% מסך הבילירובין בדם הוא מצומד. 

    הצעד הקובע את קצב המטבוליזם של בילירובין הוא הפרשת בילירובין-מצומד מתאים הפאטוציטים של הכבד, ולאו דווקא הקוניוגציה שלו. לכן,  רמה מוגברת של בילירובין-מצומד אינה מהווה רק סמן של מצב של כולסטאזיס, אלא גם של מחלת תאים הפאטוציטים, ואינה יכולה לשמש להבדלה בין השניים. 
    רמות מוגברות של בילירובין-מצומד בדם אינן מופיעות עד שלמעלה מ-50% של יכולת ההפרשה של הכבד נפגעת. לכן, רמות  בילירובין משמשות כסמן לחומרת מחלת הכבד והן נכללות כמעט בכל חישובי הפרוגנוזה של המחלה, כגון  CTP ו-MELD. כיוון שבילירובין-מצומד יכול להיות מופרש על ידי הכליות, סך-רמות בילירובין בשתן במחלת כבד אינו עובר את הסף של 510 מיקרומול' לליטר, במקרים בהם אין אי ספיקת כליות או המוליזה מסיבית של כדוריות דם.

    רמות מוגברות של בילירובין בדם יכולות להיות של בילירובין-מצומד (המהווה למעלה מ-50% מסך הבילירובין), או של בילירובין בלתי-מצומד (המהווה למעלה מ-85% מסך הבילירובין). 
    מצב מבודד של היפר-בילירובינמיה מהסוג המצומד יכולה להיות תוצאה של פגמים גנטיים בתפקוד הפרשת הכבד כמו בתסמונות Dubin-Johnson ו-Rotor. מצב מבודד של היפר-בילירובינמיה של בילירובין בלתי-מצומד יכולה להיות משנית ליצירה מוגברת של בילירובין כתוצאה מהמוליזה, מאריתרופויאזה לא יעילה, מספיגה של הִמאטומה או כתוצאה מעירוי דם או נזק לשריר, או כתוצאה מפגמים ביכולת הספיגה של בילירובין על ידי הכבד או בתהליך הקוניוגציה של בילירובין, שיכולים להיות מולדים-גנטיים או נרכשים.

    בין המפגעים הגנטיים שיכולים לגרום לרמה מוגברת של בילירובין בלתי-מצומד בדם ניתן לציין אתG6PD , תלסמיה, אנמיה חרמשית (sickle cell anemia), וספרוציטוזה. בין המצבים הנרכשים ניתן להזכיר את hypersplenism (טחול פעיל ביתר), השפעת תרופות כגון rifampicin או probenecid המקטינות יכולת קליטת בילירובין בכבד, או גם בהשפעת טוקסינים,  הדבקות על ידי טפילים, הופעת דם בשתן באופן התקפי בשעות הלילה (paroxysmal nocturnal hemoglobinuria), המוליזה מיקרואנגיופטית  בה יש הרס תאי-דם אדומים בכלי-דם קטנים, או תרחישים הקשורים לתגובה חיסונית. 
    בילירובינמיה של בילירובין בלתי-מצומד יכולה להיגרם בגין חסכים תזונתיים כמו חסר בחומצה פולית או בוויטמין B12, במצב של צהבת פיזיולוגית של היילוד. 
    פגיעה גנטית-מולדת בתהליך הקוניוגציה תופיע בתסמונות כגון Gilbert או  Crigler-Najar הנגרמות  כתוצאה ממוטציות הגורמות לחסכים חלקיים בפעילות האנזים UDPG transferase. 

    תסמונת Gilbert מתונה יותר ושכיחה יותר מבין השתיים, והיא מתגלה לעתים באופן מקרי כאשר באנשים בריאים מוצאים בנסיוב רמה מוגברת של בילירובין בלתי-מצומד שיכול להגיע לרמות של 34-68 מיקרומול לליטר, או אך גבוהות יותר, בעיקר לאחר צום או לאחר מחלה בה יש הופעה של צהבת. תכשיר כמו phenobarbital המעודד פעילות האנזים UDPG transferase, עשוי להפחית את רמת הבילירובין בדם, אך בדרך כלל אין צורך להשתמש בו כי התרחיש האמור הוא תרחיש שפיר, שאינו דורש כל טיפול. מצב של היפרבילירובינמיה של בילירובין בלתי מצומד מוצאים גם בהתדרדרות של מחלת Wilson, ומעניין לציין ש-ALP דווקא מתקבל תקין במצב זה. 
    ההמוליזה של תאי דם אדומים במחלת Wilson נובעת משחרור נחושת לזרם הדם.

    מבחנים לקביעת נזק לתאי הכבד:
    AST  ו-ALT  הם אמינו-טרנספראזות המשתתפים במסלול הגלוקונאוגנזה בכבד. האנזיםAST   נמצא הן בציטופלזמה ובמיטוכונדריה של תאי הפאטוציטים, ואילו ALT  נמצא רק בציטופלזמה של תאים אלה. 
    שני אנזימים אלה דולפים לדם כל אימת שיש נזק לתאי הכבד, והם יכולים להיות מוגברים במגוון רחב של תרחישים המשפיעים על הפארנכימה של הכבד כמו צריכת תרופות או טוקסינים (כגון אלכוהול), נגיפים, אי-ספיקת כבד, או נזק לכבד במצבים אוטו-אימוניים. 
    כן תתקבל עלייה ברמת 2 אנזימים אלה בדם במצבי דלקת, במחלת Wilson, בהמוכרומאטוזיס ובמחלת כבד שומני ללא אלכוהול (NAFLD). 
    אך AST  אינו ספציפי לכבד בלבד, ומוצאים אותו בשרירי השלד והלב, בכליות, במוח, בבלוטת הלבלב, בריאות בלויקוציטים ובתאי דם אדומים (Pratt ו-Kaplan ב-New England Journal of Medicine משנת 2000). לכן, יש לקחת בחשבון ש-AST  עשוי להיות מוגבר במגוון מפגעים שאינם קשורים לכבד. 

    תחום הערכים הנורמאליים המקובלים של ALT  ו-AST הוא 0-45 יחידות לליטר, ו-0-35 יחידות לליטר, בהתאמה. לנשים יש ערכי ALT מעט נמוכים יותר (Ruhl ו-Everhart ב-Hepatology משנת 2012). 
    להלן גורמים לרמות מוגברות של ALT  ו-AST: 
    א) גורמים כרוניים תוך כבדיים-הפאטיטיס כרונית; מחלת כבד אלכוהולית; הפאטיטיס אוטו-אימונית; מחלת כבד שומני לא-אלכוהולית; מחלת Wilson; המוכרומאטוזיס; חסר באנזים α1-antitrypsin, מחלת אגירת גליקוגן. 
    ב) גורמים כרוניים חוץ-כבדיים-מחלת צליאק; היפר-תירואידיזם; היפו-תירואידיזם; מחלות שריר; המוליזה; Macro-aspartate transaminase; פעילות גופנית בעצימות גבוהה. 
    ג) השפעה כרונית של תרופות-סטאטינים; תרופות ממשפחת אספירין; אנטיביוטיקות שונות ותכשירים נגד פטריות; תכשירים אנטי-אפילפטיים; תרופות נגד שחפת; תרופות צמחיות; סמים אסורים. 
    ד) גורמים חריפים כבדיים-חסימה חריפה של דרכי המרה; פאזה "דוהרת" של מחלת Wilson; הפאטיטיס אוטו-אימונית חריפה; הפאטיטיס נגיפית חריפה; הפאטיטיס כתוצאה מאי-ספיקת כבד; השפעה חריפה של תרופות וסמים; תסמונת Budd-Chiari חריפה. 
    ה) גורמים חריפים חוץ-כבדיים-רבדומיוליזה חריפה. 

    הערכה קלינית של רמת אמינו-טרנספראזות מוגברות: 
    רק כאשר רמת ALT/AST מוגברת באופן עקבי, יש להתייחס אליה בתשומת-לב, כמו גם אם המטופל סימפטומטי, אם רמת 2 אנזימים אלה גבוהה פי-1.5 מסף הנורמה העליון, אם זמן פרותרומבין (PT) חריג, ואם יש היפר-בילירובינמיה או היפו-אלבומינמיה. 
    רמות אבסולוטיות של שתי הטרנס-אמינאזות אינן בהכרת יכולות לנבא את חומרת מחלת הכבד, והן יכולות להיות נורמאליות במטופלים עם צמקת הכבד, או לחילופין מאוד גבוהות באלה עם הפטיטיס נגיפים מאוד מתונה. 
    יחד עם זאת, רמות הטרנס-אמינאזות יכול לשמש מפתח להבנת האטיולוגיה, כאשר רמותALT   הן הגבוהות ביותר בנזק לכבד הנגרם מתרופות או מסמים או באי ספיקה של הכבד, ויכולות להגיע אפילו לרמה של 10,000 יחידות לליטר או אף למעלה מכך. רמת הטרנס-אמינאזות הגבוהה למעלה מפי-10 מעל סף הנורמה העליון, מוצאים גם בהפאטיטיס נגיפית חריפה. 
    בהפאטיטיס אלכוהולי, או בחסימה מרתית, רמת הטרנס-אמינאזות היא בדרך כלל נמוכה מ-300 יחידות לליטר. אך במצב של חסימה מרתית חריפה, רמות AST או ALT יכולות להגיע באופן זמני לרמה שמעל 1,000 יחידות לליטר. במטופלים עם מחלת כבד כרונית, מוצאים רמות הנמוכות מפי-5 מהסף העליון של רמת הנורמה. 

    היחס AST:ALT שימושי לפירוש העלייה ברמת 2 אנזימים אלה. 
    יחס AST/ALT הנמוך מ-1.0 קשור בדרך כלל במחלת כבד חריפה או במחלת כבד כרונית ללא לייפת (fibrosis) מתקדמת. 
    יחס AST/ALT גבוה מ-1.0 מוצאים בנבדקים עם צמקת הכבד מכל סיבה, עם מחלת כבד אלכוהולית, עם מחלת Wilson, או עם סיבות חוץ-כבדיות כגון פגיעה בשריר או המוליזה. 
    יחס AST/ALT הגבוה מ-3:1, מרמז על מחלת כבד אלכוהולית (Cohen ו-Kaplan ב-digestive Disease Science משנת 1979). 
    רמות ALT  נמוכות בנבדקים אלה הן כתוצאה מחסר ויטמין B6 (פירידוקסין), וסטאטוס תזונתי נמוך. ויטמין B6 הוא קו-פקטור של 2 האנזימים הללו, אם כי חסר שלו פוגע יותר ב-ALT. כמו כן, נזק למיטוכונדריה על ידי אלכוהול, גורם לזליגה גדולה יותר של    AST מהתאים, יחס AST/ALT הגבוה מ-2.2 בנבדק עם אי-ספיקת כבד חריפה, מרמזת לכיוון של מחלת  Wilson בשלב דוהר, עם רגישות בדיקה של 94% וספציפיות של 86% (על פי Koman וחב' ב-Hepatology משנת (2008). 

    נמשיך ונדון בבדיקות לתפקודי כבד במאמר ההמשך. 

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.

    23/04/2016
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    כבד - בדיקות כבד

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן