בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות דלקת ומחלת כבד ההתנהלות הרפואית עם אבני כליות, חלק ד`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    ההתנהלות הרפואית עם אבני כליות, חלק ד`.

    בריאות חלק ד` - בערך אחד מכל 10 אנשים סובלים בשלב זה או אחר של חייהם מהופעת אבני כליות ובערך מחצית האנשים המאובחנים עם אבן יאובחנו עם אבן נוספת תוך 5-10 שנים מגילוי האבן הראשונה.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית


    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה,  אוניברסיטת תל-אביב.

    לקריאת חלק ג' לחץ כאן    לקריאת חלק ב' לחץ כאן     לקריאת חלק א' לחץ כאן

    Allopurinal:
    כאמור, ב-15-20% מיוצרי אבני סידן מוצאים רמה גבוהה של uric acid בשתן (Coe ב-Annals of Internal Medicine משנת 1977).
    התכשיר
    allopurinol הוא מעכב של האנזים xanthine oxidase המפחית את רמת uric acid בדם ובשתן, ונמצא במחקרים אקראיים גם כמפחית הישנות שיעור יצירת אבנים באלה עם רמת uric acid גבוהה בשתן, וכן באלה עם רמה נורמאלית של uric acid בשתן, והישנות יצירת אבני סידן-אוקסלאט (Ettinger וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 1986, ו-Smith ב-Journal of Urology משנת 1977).
    את הטיפול ב-
    allopurinol למטרה זו מתחילים כאשר נכשלו כל הצעדים הדיאטתיים להפחתת רמת uric acid בשתן.
    תופעות הלוואי השכיחות ביותר הכרוכות בטיפול ב-
    allopurinol, הן פריחה על העור, שלולה במקרים נדירים להיות אף מסכנת חיים וידועה כתסמונת Stevens-Johnson. בנוסף, allopurinol יכול להעלות את רמת שני אנזימי הטרנס-אמינאזות בכבד.

    ניסוי קליני בהשתתפות 86 משתתפים השווה מעכב חדש יותר של xanthine oxidase שאינו אנלוג של purine, הידוע כ-febuxostat, עם allopurinol ועם פלצבו. בניסוי זה נמצא ש-febuxostat הפחית משמעותית את רמת uric acid בשתן, ביוצרי אבנים עם רמה גבוהה של uric acid בשתן, שטופלו משך 6 חודשים: טיפול יומי במינון של 80 מיליגרם febuxostat, לעומת טיפול יומי של 300 מיליגרם allopurinol, הביא להפחתת רמת uric acid  בשיעור של 58.6%, לעומת ירידה של 36.4% שהושגה עם allopurinol.
    בהשוואה כנגד פלצבו ההפחתה ברמת
    uric acid בשתן שהושגה עם febuxostat הייתה של 12.7% (ע"פ Goldfarb וחב' ב- Clinical Journal of American Society of Nephrology משנת 2013).

    אבנים שלא על בסיס סידן:

    אבני חומצת שתן (uric acid), מהווים בין 6-10% מכלל אבני הכליות.
    רמה נמוכה של
    pH  בשתן הוא גורם סיכון עיקרי ליצירת אבני uric acid, אך רמת uric acid גבוהה בשתן כמובן תורמת ליצירת אבנים אלה. 

    ההתערבות החשובה ביותר למניעת יצירת אבנים אלו, היא טיפול תרופתי בתכשירים בסיסיים (alkali) על מנת להעלות את ה-pH של השתן. ב-pH 6.0-6.5 רוב ה-uric acid יהיה מסיס ביותר ועובר דיסוסיאציה.

    תכשיר דוגמת אשלגן ציטראט, יכול לספק דרישה זו, באופן שהוא גורם להבססה של השתן, ויכול למנוע יצירת אבני uric acid, ואף להמיס אבנים אלה לאחר שכבר נוצרו (Pak וחב' ב-Kidney International משנת 1986). לכן המלצת ה-AUA היא אמנם של טיפול באשלגן ציטראט כטיפול הקו הראשון למניעת יצירת אבני uric acid כאשר היעד הוא להגיע ל-pH 6.0 של השתן. מטופלים הממשיכים ליצר אבני חומצת שתן למרות הבססה של השתן, או אלה שלא ניתן להגיע אצלם ל-pH 6.0 בשתן, טיפול ב-allopurinol יכול להיות לעזרה.

    אבני ציסטין-ציסטינוריה היא מפגע נדיר אוטוזומאלי-רצסיבי העובר בתורשה, המתאפיין על ידי הפרשה מרובה של ציסטין בשתן, כמו גם אורניתין, ליזין וארגינין, כתוצאה מפגם בטרנספורט של חומצות אמינו דו-בסיסיות במעי או באבוביות הכליה (Ng ו-Streem ב-Journal of Endourology משנת 1999, ו-Ng ו-Streem ב-Current Opinion in Urology משנת 2001).

    המסיסות הנמוכה של ציסטין בשתן, מובילה ליצירת אבני כליות. המטרה המרכזית של טיפול באנשים עם ציסטינוריה, היא להפחית את רמת ציסטין בשתן לרמה שמתחת לרף המסיסות של חומצת אמינו זו (שהיא בערך 250 מיליגרם לליטר). שתיית נוזלים מרובה, חיונית להפחתת ריכוז ציסטין בשתן, לכן מעודדים את אלה עם ציסטינוריה לשתות לפחות 3 ליטר של נוזלים ביום.

    הגבלה של צריכת נתרן וחלבון מהחי, תביא אף היא להפחתת ההפרשה של ציסטין בשתן (Jaeger וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 1986, וכן Lindell וחב' ב-Nephron משנת 1995 ו-Rodman וחב' ב-Clinical Nephrology משנת 1984).  

    כל יוצרי אבני כליות, כולל אלה עם ציסטינוריה, מומלצים להפחית את צריכת הנתרן שלהם לפחות מ-2,300 מיליגרם ליום, ומחקרם של Rodman וחב' הראה שכאשר חולי ציסטינוריה צרכו דיאטה דלת חלבון או מרכיב החלבון מהחי לא עלה בה על 50% מהמקובל, צעד זה הביא להפחתה משמעותית של הפרשת ציסטין בשתן (מ-6.13 מילימול' ציסטין ליום, ל-4.89 מילימול' ציסטין ביום, הורדה משמעותית סטטיסטית (0.001p<). במטופלים עם ציסטינוריה הממשיכים לייצר אבנים למרות מגבלות דיאטה ושתייה מרובה של נוזלים, העלאת ה-pH של השתן על ידי מתן אשלגן ציטראט מגבירה את מסיסות ציסטין. היעד  בהבססת השתן הוא להגיע ל- pH 7.0-7.5, למרות ש-pH כזה מגביר את הסיכון של יצירת אבני סידן פוספאט.

    ציסטינוריה חמורה דורשת טיפול בתכשיר הנקשר לשייר ה-thiol של ציסטין (Mattoo ו-Goldfarb ב-Seminars in Nephrology משנת 2008).

    תכשיר מסוג זה כולל את tiopronin (או N-(2-mercaptopropionyl) glycine, את captopril וכן את D-penicillamine, אשר מגבירים את מסיסות ציסטין על ידי המרה של thiol ב-disulfide עם ציסטין היוצר קשר עם ציסטאין,  ליצירת תרכובת דיסולפיד מסיסה מאוד.

    Thiopronin נחשב לתרופת קו-ראשון, עם מינון של 200 מיליגרם פעמיים או שלוש פעמים ביום, כאשר יעד טיפול זה להפחית רמת ציסטין בשתן לפחות מ-250 מיליגרם לליטר. תופעות לוואי של טיפול זה כוללות חום, בעיות מעי, פריחה עורית, כאבי מפרקים, איבוד חוש טעם, אסתניה (חולשה הנובעת מחסר אנרגיה), אנמיה אפלסטית, פרוטאינוריה ושינויים בסטאטוס המנטאלי.

    גם D-penicillamine מפחית רמת ציסטין בשתן, אך יש לו תופעות לוואי חמורות יותר מאשר ל-tiopronin, שכוללות pancytopenia, תסמונת נפרוטית, ודרמטיטיס (DeBerardinis וחב' ב-Journal of Urology משנת 2008).

    המינון האופייני מתחיל עם 250 מיליגרם פעמיים או 3 פעמים ביום. ניסוי של Pak וחב' ב-Journal of Urology משנת 1986, מצא שתופעות לוואי בטיפול ב-D-penicillamine הופיע ב-83.7 מהמטופלים, לעומת תופעות לוואי רק ב-64.7% מהמטופלים עם tiopronin.

    תופעות לוואי חמורות יותר שאילצו הפסקת טיפול, היו גם כן מרובות יותר בטיפול עם D-penicillamine מאשר עם tiopronin עם 69.4% לעומת 30.6%, בהתאמה. לסיום, גם captopril, מעכב של האנזים המהפך אנגיוטנסין (ACE), נוסה לטיפול בציסטינוריה, אך המינון שלו לא הספיק כדי להשפיע על יצירת אבני ציסטין (Michaelakakis וחב' ב-Journal of Inherited Metabolic Diseases משנת 1993).

    אבני struvite: כאשר לשתן pH בסיסי מעל 7.2, בנוכחות מיקרואורגניזמים יוצרי האנזים urease, ושתן רווי מאוד במגנזיום, אמוניום ופוספאט, הם תנאי ליצירת אבני "זיהום" הידועים כ-struvite, הנוצרים לרוב כתוצאה מזיהום חיידקי.

    טיפול אנטיביוטי חיוני להרחקת המיקרואוגניזמים משרי אבנים אלה, שהם בדרך כלל חיידקים מזני Proteus, סטפילוקוקוס אאוראוס, וסטפילוקוקוס אפידרמידיס,  כמו גם klebsiella.

    התכשיר acetohydroxamic acid המעכב את האנזים urease, מפחית את הסיכון ליצירת אבני סטרוויט על ידי מניעה של פעילות urease חיידקי.

    תכשיר אחרון זה מונע יצירת אבני סטרוויט או לפחות מאריך את זמן יצירתם, אך מסתבר ש-22-62% מהמטופלים באופן כרוני עם תכשיר זה, חווים תופעות לוואי קלות יחסית, אם כי 15% מהמטופלים פיתחו פקקת ורידים עמוקים (DVT).
    תופעות לוואי אחרות כוללות רעד, בצקת, פרוטאינוריה, דפיקות לב, פריחה עורית או התקרחות, אי-נוחות של מערכת העיכול, ואף תופעות של תסחיפי פקקת. לאור תופעות לוואי יחסית משמעותיות אלו, הטיפול ב-
    acetohydroxamic acid מוגבל למקרים קיצוניים. 

    טיפולים חדישים הנכנסים לשגרת ההתנהלות עם אבני כליות:

    מאז שנות ה-80 והכנסת אשלגן ציטראט לתפריט הטיפולים, לא אושרו שום תרופות חדשות למניעת אבני כליות. זאת אולי הסיבה להגבלות הדיאטתיות שמנסות להגביל יצירת אבנים ב"אופן מטבולי". בשנת 2014 יצא איגוד האורולוגים האמריקני (AEA) בעדכון של התנהלות עם אבני כליות וניתן להתעדכן בנתונים אלה באתר:

     WWW.auanet.org/common/pdf/education/clinical-guidance/Medical-Management-of-Kidney-Stones.pdf

    לדוגמה, תפריט DASH  שנועד להפחתת לחץ-דם, נכרך גם בהפחתת בסיכון של יצירת אבנים במחקרים במדגם נבדקים גדול (Taylor וחב' ב-Journal of American Society of Nephrology משנת 2009.

    יתרה מכך, ניסוי קליני קטן שעסק ב-57 מטופלים עם הישנות יצירת אבנים מסוג סידן-אוקסלאט, השווה את יעילות דיאטת DASH  לזו הדלה באוקסלאט, ומצא רמת ריווי נמוכה יותר בשתן של סידן-אוקסלאט במטופלים שצרכו דיאטת DASH  )ע"פ Noon וחב' ב-American Journal of Kidney Disease משנת 2014).

    מעניין שדווקא דיאטת DASH, כוללת פריטי מזון עתירי-אוקסלאט, ואם ניתן יהיה להפחית את אחוז פריטי מזון אחרונים אלה, עשויים להפחית את הסיכון ליצירת אבנים.

    בנוסף, נבחנת כעת יעילותו של תכשיר מבטיח חדש במקרה של אנשים עם ציסטינוריה.

    נמצא שמעכבי  התגבשות של אבני ציסטין, L-cystine dimethylester (או L-CDME ) ו-L-cystine-methylester (או L-CME) נמצאו מתחרים עם L-cystine, הצורה הטבעית של cystine, ובכך מפחיתים את צמיחת הגביש (Rimmer וחב' ב-Science משנת 2010).

    יחד עם זאת, יצוין שבמודל עכברים של ציסטינוריה, L-CDME גרם אמנם להפחתת גודל האבנים, אך לעומת זאת נגרמה עלייה במספר האבנים שנוצרו (Sahota וחב' ב-Journal of Inherited Metabolic Diseases משנת 2012).

    ניסויים קליניים באדם עם התכשיר האחרון, עדיין לא החלו.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.           


    04/06/2016
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    אבני כליות

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן