בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית דלקות ופטריות דלקות ומחלות דרכי השתן דלקת בקטריאלית חריפה של בלוטת הערמונית (prostatitis): אבחון והתנהלות, חלק א`
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    דלקת בקטריאלית חריפה של בלוטת הערמונית (prostatitis): אבחון והתנהלות, חלק א`

    דלקת  בקטריאלית חריפה של בלוטת הערמונית (prostatitis): אבחון והתנהלות, חלק א`
    בריאות פרוסטטיטיס חיידקית חריפה היא זיהום חריף הגורם לתסמינים של מערכת השתן וכאבי אגן בגברים. ההערכה שתרחיש זה מהווה כ-10% מכלל האבחונים של דלקת הערמונית, והשכיחות שלה מגיעה לשיאה בקבוצת הגיל שבין 20-40 שנה או בגברים בגיל שלמעלה מ-70 שנה.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית


    פרופ' בן-עמי סלע המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    פרוסטטיטיס חיידקית חריפה היא זיהום חריף הגורם לתסמינים של מערכת השתן וכאבי אגן בגברים. (Krieger וחב' ב-JAMA משנת 1999). 

    קיימת הערכה שתרחיש זה מהווה כ-10% מכלל האבחונים של דלקת הערמונית, והשכיחות שלה מגיעה לשיאה בקבוצת הגיל שבין 20-40 שנה או בגברים בגיל שלמעלה מ-70 שנה (Roberts וחב' ב-Urology משנת 1998).
    רוב המקרים ניתנים לאבחון על פי אירועים דומים בעברו של הנבדק, כמו גם בבדיקה גופנית (
    Etienne וחב' ב-BMC Infectious Diseases משנת 2008). למרות שלדלקת חריפה של הערמונית יש היארעות של 8.2% בגברים, אין הערכה מדויקת על שכיחות המקרים של דלקת חריפה של הבלוטה (Krieger וחב' ב-International Journal of Antimicrobial Agents משנת 2008). 

    פתוגניות: 

    רוב המקרים של פרוסטטיטיס חריפה נובעים על ידי זיהומים של צינור השתן (urethra) העולה, או על ידי רפלוקס בתוך הבלוטה (או החזר שתן אל תוך הבלוטה בו חיידקים משתן מזוהם עלולים לחדור לערמונית).
    אלה הם 2 גורמי סיכון חשובים, אך לאלה יש להוסיף גורמי סיכון נוספים: שגשוג (היפרטרופיה) שפיר של בלוטת הערמונית, זיהומים של אברי המין כגון 
    epididymitis (דלקת יותרת האשך), orchitis (דלקת האשך), urethritis (דלקת ציר השופכה), היצרות של השופכה או זיהום כללי של מערכת הובלת השתן.
    סיבות נוספות שעלולות לגרום לדלקת חריפה של הערמונית הן קיום יחסי מין בסיכון גבוה, היסטוריה של מחלות מין, מערכת חיסון פגועה, פימוזיס (
    phimosis) או עורלה צרה או הדוקה מדי, מניפולציות חודרניות בערמונית כגון ציסטוסקופיה, ביופסיה טרנס-רקטאלית של הבלוטה, ניתוח טרנס-אורטראלי, החדרת צנתר לשופכן, או בדיקות אורו-דינאמיות (Kim וחב' ב-Journal of infection & chemotherapy משנת  2014).
    יחד עם זאת פתוגן מזהם מתגלה רק ב-5-10% מהמקרים. רמות
    IgG ו-IgA מוגברות בפרוסטטיטיס חריפה וחוזרות לרמותיהן הנורמאליות לאחר טיפול, מה שמרמז לתפקיד של מערכת החיסון באבולוציה של התרחיש. ראוי לציין ש-IgG ו-IgA אינם מוגברים בפרוסטטיטיס בקטריאלית כרונית.  

    המיקרוביולוגיה של פרוסטטיטיס חריפה: 

    תרחיש זה נגרם באופן השכיח ביותר על ידי החיידק   E. coli (מעל 50% מכלל המקרים), כאשר החיידק השני בשכיחותו הוא Pseudomonas aeruginosa ואחרים בשכיחות יורדת החיידקים קלבסיאלה, אנטרוקוקוס, אנטרובקטר, פרוטאוס, וחיידק ה- Serratia (ע"פ Nagy ו-Kubej ב-Urology International משנת 2012).
    בגברים פעילים מינית, מוצאים מעורבות של
    Neisseria gonorrhoeae ו-Chlamydia trachomatis (ע"פ Brede ו-Shoskes ב-Nature Reviews in Urology משנת 2011).
    גברים עם
    AIDS ומערכת חיסון פגועה חשופים יותר ללקות בפרוסטטיטיס חריפה כתוצאה מהידבקות בסלמונלה, בקנדידה או בחידקים ממשפחת cryptococcus.

    פתוגנים פחות שכיחים העלולים לתרום חלקם לפנקראטיטיס חריפה הם: פטריות כמו אספרגילוס, או היסטופלזמה), מיקובקטריום טוברקולוזיס, מיקופלזמה גניטליום,  סטפילוקוקוס, סטרפטוקוקוס, טריכומונס וגינליס ו-ureaplasma ueralyticum

    הזיהומים הנגרמים על ידי מניפולציה טרנס-אורטראלית מקורם בחיידקי פסאודומונס בדרך כלל, כחיידקים בעלי עמידות רבה יותר לאנטיביוטיקה מסוג cephalosporin ו-carbapenem.
    אחת הסיבות השכיחות לזיהומים שבבסיס פרוסטטיטיס חריפה הוא התהליך של ביופסיה טרנס-רקטאלית של בלוטת הערמונית. אמנם טיפול אנטיביוטי לפני פרוצדורה זו במהלכה ואחריה הפחיתה את שיעורי פרוסטטיטיס פוסט-אופרטיבי לרמה של 0.67-2.10%, בכלל המקרים, אך יחד עם זאת הגדילה את השכיחות של פרוסטטיטיס הנגרמת על ידי חיידקים עמידים ל-
    fluoroquinolone כמו גם לחיידקי E.Coli מייצרי beta-lactamase, ואכן מספר ניכר של מחקרים הוקדשו לנושא זה (Ozden וחב' ב-Urology משנת 2009, ו-Song וחב' ב-Urology משנת 2014)

    ההתבטאות הקלינית: 

    אלה עם פרוסטטיטיס חריפה עלולים עם תסמיני התרוקנות שתן שעלולים להיות מציקים כמו מתן זעום של שתן, מתן תכוף ודחוף של שתן, או עם תסמינים פוגעניים וגורמי נזק כמו התרוקנות בלתי מלאה של שתן, הצורך לנקוט במאמץ כדי להביא להפרשת שתן או זרם שתן חלש.אלה עם פרוסטטיטיס חריפה עלולים להתלונן על כאבי רקטאליים,  באזור עצם החיק (suprapubic) או באזור הפריניאלי שמתחת לערמונית (Millan-Rodriguez וחב' ב-World Journal of Urology משנת 2006). כמו כן עלולים להופיע כאבים בפליטת זרע, שפכת זרע דמי, וכאבים במתן צואה (Ludwig ב-Andrologia משנת 2008).  

    תסמינים סיסטמיים כמו חום גבוה, צמרמורות, בחילה, צואה שחורה, וחולשה, מופיעים בדרך כלל, ונוכחותם מחייבת את הרופא המטפל לבדוק בדחיפות האם מדובר בספסיס. 

    בחינה גופנית צריכה לכלול בחינת בטן לבחון האם אין שלפוחית שתן תפוחה, האם קיימת רגישות בזווית הקוסטו-ורטבראלית, שהיא הזווית החדה הנוצרת בין הצלע ה-12 לבין החוליה הרלוונטית בעמוד השדרה. 
    כן מתבצעת בדיקת איברי המין ובחינה רקטאלית דיגיטאלית שצריכה להתבצע בעינות שכן עיסוי נמרץ של הערמונית עלול להשרות בקטרמיה ובעקבותיה ספסיס (
    Touma ו-Nickel ב-Medical Clinical North America משנת 2011).
    בנבדק עם פרוסטטיטיס חריפה, הבלוטה תהיה תמיד רגישה ומוגדלת. אם קיים חשד בנבדק עם פרוסטטיטיס חריפה להתרוקנות חסומה של שתן, ניתן למדוד את נפחי השתן השארי שלפוחית השתן בעזרת  אולטרה-סאונד. 

    קיימים מספר תרחישים עם תסמינים הדומים לאלה של פרוסטטיטיס חריפה, וצריך לבצע אבחנה מבדלת בינם לבין פרוסטטיטיס: 

    א) סרטן הערמונית-נוכחות של מאפיינים ייחודים כגון נוכחות של קשריות (nodules) בשלפוחית;
    ב)
    Orchitis-נפיחות, כאבים, ו/או רגישות למישוש של אחד או של שני האשכים;
    ג)
    Cystitis (דלקת שלפוחית השתן)-תסמינים מציקים במתן שתן, עם ממצאים נורמאליים בבחינת העמונית;
    ד) שגשוג שפיר של בלוטת הערמונית (
    BPH)-תסמינים של חסימה בהתרוקנות שלפוחית השתן, תרבית שתן שלילית, ערמונית מוגדלת אך לא רגישה למישוש;
    ה) פרוסטטיטיס בקטריאלית כרונית-תסמינים נשנים של פרוסטטיטיס לתקופה של 3 חודשים לפחות, תרבית שתן חיובית בכל אפיזודה;
    ו)
    Proctitis דלקת של רירית החלחולת (הרקטום), מופיעה כדימום רקטאלי, תחושת מלאות ברקטום, צואה רירית, tenesmus- טחירה (טנזמוס) שהיא תחושה תכופה או מתמשכת של צורך להטיל צואה, ללא תוצאות משמעותיות;
    ז) תסמונת של כאבים כרוניים באגן (
    pelvis)-כאב המיוחס לערמונית אך ללא ראיות של זיהום הבלוטה;
    ח)
    Epididymitis-תסמיני התרוקנות שתן, רגישות למישוש של יותרת האשך;
    ט)
    Diverticulitis-מחלה דלקתית של סעיפים הנוצרים במעי הגס המתבטאת בחום, לויקוציטוזיס וכאב ברביע (quadrant) השמאלי התחתון של הבטן כתוצאה מהמעורבות של חלק המעי הגס הנקרא סיגמא, ואשר מעורב ברוב המקרים.
    במחלת הסעיף שינויים בולטים בהתנהגות המעי הגס, ורגישות בולטת למישוש ברביע השמאלי התחתון של הבטן.

    הערכת התרחיש: 

    בדרך כלל תיאור היסטורי משכנע ובדיקה גופנית מספיקים לאבחון של פרוסטטיטיס בקטריאלית חריפה. הרופא המטפל אמור לבצע בדיקת שתן כללית (urinalysis) ותרבית שתן של דגימת midstream לפני שהוא מתחיל בטיפול אנטיביוטי (Ramakrishnan ו-Salinas ב-Primary Care משנת 2010).
    תרביות דם צריכות להתבצע לפני התחלת הטיפול האנטיביוטי במטופלים עם טמפרטורת גוף העולה על 38.6 מעלות צלסיוס, שכן הופעת חיידקים בדם יכולה להיות גורם המאטוגני לזיהום הערמונית: לדוגמה בתרחיש אנדוקרדיטיס עם 
    Staphylococcus aureus, במקרי אלח דם (ספסיס), או באלה עם מערכת חיסון פגועה (Etienne וחב' ב-Journal of Clinical Microbiology משנת 2019).
    למרות שתרביות דם ושתו עשויות לסייע באבחון ובהתנהלות של פרוסטטיטיס חריפה, נמצא שעד 35% ממקרים מתקבלת תוצאה שלילית של בדיקות תרבית אלו.

    בגברים הצעירים מגיל 35 שנה הפעילים מינית, ובגברים מעל גיל 35 שנה המעורבים בשגרת יחסי-מין בסיכון גבוה, ניתן להיעזר במטוש (swab) מהשופכן, בתרבית של הפרשה מהשופכן או בשיטת PCR להגברת DNA כדי להעריך נוכחות אפשרית של חיידקים כ-Neisseria gonorrhoeae או Chlamydia trachomatis (ע"פ Sharp וחב' ב-American Family Physician משנת 2010). 

    בדיקת השתן לפני ואחרי עיסוי בלוטת הערמונית (הידועה כמבחן Meares-Stamey 2-glass or 4-glass), מועילה לאבחון מפגעים כרוניים של הערמונית או של האגן, אך לא מומלץ לבצע בדיקה זו בחשודים לפרוסטטיטיס חריפה, שכן עיסוי הבלוטה עלול להגביר את הסיכון לבקטרמיה ולספסיס. 

    גורמים פרוגנוסטיים: 

    מחקר של Yazawa וחב' משנת 2013 ב-J Urology של מטופלים עם פרוסטטיטיס בקטריאלית חריפה, זיהה גיל מעל 65 שנה, טמפרטורת גוף מעל 38 מעלות צלסיוס, שגשוג שפיר של הערמונית (BPH), אצירת שתן וצנתור טרנס-אורטראלי, כגורמים הכרוכים בתוצאים פרוגנוסטיים פחות טובים שיכלו לכלול הלם ספטי, תרבית דם חיובית, ומורסה בערמונית. במטופלים עם כל אחד מהגורמים הללו, הרופא המטפל צריך לשקול הזמנת בדיקה של ספירת דם מלאה (CBC), כמו גם פאנל של בדיקות מטבוליות בסיסיות.
    באותו מחקר, ספירת כדוריות דם לבנות שמעל 18,000 תאים לממ"ק, ורמת שתנן (
    urea) בדם שמעל 41 מיליגרם/דציליטר, היו כרוכים באופן בלתי תלוי בתרחישים חמורים של פרוסטטיטיס בקטריאלית חריפה. סמני דלקת כמו שקיעת דם מוחשת או C-reactive protein יהיו מוגברים בסבירות גבוהה, אך ל-2 בדיקות אלו שימושיות מוגבלת .

    גם בדיקת הסמן הנפוץ לאבחון סרטן הערמונית PSA, אינה מומלצת בעיבוד האבחוני של פרוסטטיטיס חריפה. ל-70% מהגברים תימצא רמת PSA מוגברת כתוצאה מהרס המבנה הארכיטקטוני של הערמונית כתוצאה מהתהליך הדלקתי של פרוסטטיטיס, ורמות מוגברות אלה של PSA עלולות להיוותר גבוהות עד 1-2 חודשים לאחר הטיפול. יחד עם זאת אם רמת PSA נותרת גבוהה למעלה מחודשיים לאחר הטיפול בפרוסטטיטיס אין לשלול אפשרות של סרטן הבלוטה, שכן ב-20% מהמקרים של הגברה עיקשת של PSA אכן אובחנה ממאירות בבלוטה. 

    בדיקות הדמיה: 

    בשלבים הראשונים של הערכת פרוסטטיטיס צילומי הדמיה בדרך כלל אינם נחוצים, אך הם יכולים להועיל כאשר האבחון נותר בלתי ברור או כאשר המטופל אינו מגיב לטיפול האנטיביוטי המקובל.
    מטופלים הנותרים עם חום גוף גבוה ותסמיני הבלוטה שאינם משתפרים גם 36 שעות מתחילת הטיפול האנטיביוטי, אמורים לעבור בדיקת אולטרה-סאונד טרנס-רקטאלית, כדי לגלות אפשרות של תהליך מורסתי (
    abscess) בבלוטה.
    באופן חלופי, ניתן לבצע בדיקת
    CT ללא חומר תנגודת, או בדיקת MRI של האגן. אין לבצע ביופסיה של הערמונית מחשש של ספטיסמיה. 

    נמשיך לדון בפרוסטטיטיס בקטריאלית חריפה במאמר ההמשך.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    20/08/2016
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    דלקת בקטריאלית חריפה של בלוטת הערמונית

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן