בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית הורמונים ובלוטות בלוטת התריס על TSH בהערכת מצב של תת-תירואידיזם תת-קלינית
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    על TSH בהערכת מצב של תת-תירואידיזם תת-קלינית

    על TSH בהערכת מצב של תת-תירואידיזם תת-קלינית
    בריאות מדידת רמת ההורמון המעודד את בלוטת התריס (TSH), היא הבדיקה ההתחלתית המתבצעת במסגרת ברור מעבדתי של תפקוד לקוי של בלוטת התריס
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    פרשת המקרה:
    אישה בת 62 שנה מתלוננת שבתקופת 6 החודשים האחרונים היא סובלת מנשירת שיער, גרד בקרקפת, ותחושה של קור. היא אינה מתלוננת על חולשה, דיכאון, , בעיות של איבוד זיכרון, עור יבש, או עצירוּת.
    לנבדקת יש היפר-ליפידמיה בה היא מטפלת בצריכת שמן דגים, ותמצית של אורז שמרים אדום (המשמש ברפואה הסינית להפחתת כולסטרול).
    קצב ליבה היה 80 פעימות לדקה, ומדד מסת הגוף שלה (
    BMI) הוא 31 ק"ג/מ2, ובדיקה גופנית הראתה שבלוטת התריס שלה היא בגודל ובמרקם תקינים ללא נוכחות של קשרירים (nodules).
    הרפלקסים של גידים עמוקים נמצא תקינים, ותוצאות בדיקות המעבדה שלה מופיעות בטבלה: 

    מדידת רמת ההורמון המעודד את בלוטת התריס (TSH), היא הבדיקה ההתחלתית המתבצעת במסגרת ברור מעבדתי של תפקוד לקוי של בלוטת התריס (להלן תירואיד).
    TSH הוא גליקופרוטאין המיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) והשפעתו על התירואיד להפרשת הורמוני בלוטה זו T3 ו-T4 שתפקידם מרכזי במטבוליזם של רקמות רבות.
    מדידת רמות
    TSH עברה כברת דרך בעשרות השנים האחרונות, וכיום מדובר על שיטות מדידה של הדור השלישי, ויש להן סף-רגישות של 0.01mIU/L, זאת בהשוואה למדידות TSH של הדור הראשון עם סף רגישות של 1.0mIU/L, או של הדור השני עם סף רגישות של 0.1-0.2mIU/L (על פי Owen וחב' ב-Clinica Chimica Acta משנת 2011).

    מדידת רמת TSH בנסיוב אמינה ויעילה לנבדקים במרפאות-חוץ והיא יותר רגישה וספציפית מאשר מדידת רמת תירוקסין חופשי (free T4) לאבחון פעילות לקויה של הבלוטה.
    מדידת רמת
    T4 חופשי יכולה להתווסף אם רמת TSH בנסיוב מתקבלת בלתי-נורמאלית. כאשר קיים חשד של היפו-תירואידיזם שניוני, מדידת TSH אינה מתאימה לאבחון, ויש לבצע את 2 המדידות של TSH וכן T4 חופשי.
    כמו כן, מדידת
    TSH בנסיוב אינה אמינה לאבחון תפקוד לקוי של הבלוטה בחולים מאושפזים עם מחלות חמורות שאינן קשורות לתירואיד.
    מדידת
    TSH נותרה הבדיקה המועדפת במהלך הריון, , ובמצבים המשפיעים על חלבונים אליהם נקשרים 2 הורמוני הבלוטה.

    רמת TSH בנסיוב שמעל סף הנורמה העליון, אך עם רמה נורמאלית של T4 חופשי, מצביעה על תרחיש של היפו-תירואידיזם תת-קליני, שיש לו שכיחות של 4.3-8.5% באוכלוסייה (Surks ו-Hollowell ב-Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism משנת 2007).
    תנודות קלות ברמת
    TSH יכולות להימצא בנבדקים ללא מחלת תירואיד, ותנודות אלה עשויות להיעלם בהמשך. האבחון של היפו-תירואידיזם תת-קליני ניתן להתבצע רק כאשר פעילות הבלוטה התייצבה למשך תקופה של חודש, כאשר הציר היפותלאמוס-היפופיזה-תירואיד נורמאלי, ואין מתרחשת מחלה חמורה בהווה או בתקופה הקודמת הקרובה (Garber וחב' ב-Endocrinology Practice משנת 2012).

    משמעות תוצאות המעבדה לגבי מטופלת זו:

    בעת הצגתה, לאישה זו נמדדה רמה מוגברת במקצת של TSH. נשירת השיער, תחושת קור ורמה מוגברת של LDL ושל סך-כולסטרול.
    תסמינים אלה אינם ספציפיים להיפו-תירואידיזם, והקשר שלהם לסטאטוס התירואיד שלה אינו ברור. אך הרמה המוגברת במקצת של
    TSH מצביעה על היפותירואידיזם תת-קליני, המתרחשת בערך ב-15% מהמבוגרים מעל גיל 65 שנה.
    למרות שרמת
    T4 חופשי לא נמדדה אצל מטופלת זו, רמת TSH נמוכה מדי מכדי שתצביע על היפו-תירואידיזם גלוי,  בו היה צפוי רמת TSH הגבוהה מ-mIU/L10.0.
    רמות מוגברות מתונות אינן משקפות אי-תפקוד של התירואיד, ויכולות לבטא נתון המקובל לגיל המתקדם.
    קיימת מחלוקת על ההתאמה של מדידות מעבדה לצורך אבחון וטיפול של היפו-תירואידיזם תת-קליני (
    Cooper ו-Biondi ב-Lancet משנת 2012).

    מהן גישות אבחוניות חלופיות במקרה של חשד להיפותירואידיזם תת-קליני?
    מסתבר שאין גישות חלופיות אבחוניות למטרה זו, אך נראה שתוצאת מדידה חד-פעמית של TSH בנסיוב אינה אמינה בגלל שקיימות סטיות חולפות ברמת מדד זה (Somwaru וחב' ב-Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism משנת 2012).  

    כיצד ניתן לפרש את מצבה של אישה זו? מוצגות כאן 4 אפשרויות אבחוניות וטיפוליות:

    1. היא סובלת מהיפו-תירואידיזם גלוי.

    2. לאישה יש היפר-תירואידיזם תת-קליני, והיא אינה זקוקה לבצע מדידה חוזרת של רמת TSH.

    3. לאישה יש היפו-תירואידיזם תת-קליני, והיא אינה זקוקה לבצע מדידה חוזרת של רמת TSH.

    4. לאישה יש היפו-תירואידיזם תת-קליני, והיא חייבת לעבור בדיקת TSH חוזרת תוך 1-3  חודשים.

    כיוון שכך, יש לחזור על בדיקת TSH בנסיוב תוך פרק זמן של 1-3 חודשים. לפני ביצוע בדיקת TSH היו נוהגים להשתמד בבדיקות לא-ספציפיות לאבחון היפו-תירואידיזם שכללו את המדדים הבאים:

    א. basal metabolic rate או הקצב המטאבולי הבסיסי, שהוא מדד המייצג את כמות האנרגיה שהגוף שורף במצב מנוחה מוחלטת. כלומר, כמות האנרגיה הנחוצה לשם שמירה על תפקודים גופניים הכרחיים בלבד, כגון: הכפלת תאים, הפעלת שרירי הנשימה, שריר הלב ושרירים חלקים, העברת גירויים עצביים והעברה פעילה דרך קרומי תאים.
    קיים מחשבון בעזרתו ניתן לחשב את הקצב המטבולי הבסיסי: לדוגמה גבר בן 72 שנה שמשקל גופו 80 ק"ג וגובהו 1.72 מ' שורף ביום בממוצע 1,540 קלוריות. .

    ב. מדידת קצב הלב בשינה: קצב הלב במבוגרים בריאים הוא כ-70 פעימות לדקה, בעוד שאצל ספורטאים מאומנים היטב קצב הלב במנוחה עומד על כ-50 פעימות לדקה בלבד. בזמן שינה קצב הלב פוחת בכ-20-10 פעימות בדקה.

    ג. מדידת רפלקס הקרסול או רפלקס גיד אכילס, שהוא החזר גידי המתרחש בעקבות מתיחה מהירה של שריר הסובך השלוש-ראשי, כאשר גיד אכילס נע כתוצאה של כיווץ השריר, כשכף הרגל במנח התחלתי של כפיפה גבית (לכיוון החלק הגבי של כף הרגל). רפלקס חיובי משמעו הפקת תגובה תנועת כף הרגל לכפיפה כפית (לכיוון החלק של כף הרגל שדורך על הרצפה).

    רפלקס הקרסול בודק את תקינות שורשי העצבים S1,S2, עצב השת (סכיאטי) היוצא מהם ועצב השוקה ההמשכי לו.
    בדיקת הרפלקס מהווה חלק מן הבדיקה המוטורית בתוך
    בדיקה נוירולוגית סטנדרטית. רפלקס הקרסול יכול להיות ירוד במצב של תת פעילות של בלוטת התריס או נוירופתיה פריפרית ועשוי להעלם כליל אצל זקנים ובמקרים של פריצת דיסק ברמת החוליות
    L5-S1

    נוכחות של נוגדנים ל-TPO או thyroid peroxidase מרמזת על מחלה אוטו-אימונית של הבלוטה. לכן בדיקה לנוכחות נוגדנים אלה יכולה לשפר במעט את יכולת הניבוי של התקדמות ממצב תת-קליני למצב של היפו-תירואידיזם גלוי, כאשר הקצב השנתי של התקדמות זו הוא 4.3% כאשר יש רמה מוגברת של נוגדנים כנגד TPO, והקצב השנתי של התקדמות להיפו-תירואידיזם גלוי ממצב תת-קליני כאשר רמת הנוגדנים כנגד TPO תקינה הוא 2.6% (על פי Vanderpump וחב' ב-Clinical Endocrinology משנת 1995).

    תוצאות הטיפול במקרה שלפנינו:
    כיוון שלא נמדדה באישה זו רמת T4 חופשי בהערכה ההתחלתית שלה, התחילו במתן 25 מיקרוגרם של levo-thyroxine. גרד הקרקפת שלה השתפר, ומתן הצואה שלה הפך סדיר. בתסמינים האחרים שלה לא נרשם שינוי.
    אחרי טיפול של 3 חודשים ב-
    levo-thyroxine, רמת ה-TSH שלה נמדדה כ-2.75mIU/L שהיא בתחום הנורמה, אך הרכב הליפידים שלה נותר ללא שינוי: סך כולסטרול נמדד אצלה כ-250 מיליגרם/ד"ל, טריגליצרידים נמצאו ברמה של 53 מיליגרם/ד"ל, רמת HDL הייתה 90 מיליגרם/ד"ל, ורמת LDL הייתה 149 מיליגרם/ד"ל.
    באישה זו נמצאה רמת תקינה של נוגדנים כנגד
    TPO (פחות מ-20IU/ml). בשלב זה הופסק הטיפול ב-levo-thyroxine, שכן ניסויים קליניים מבוקרים כנגד פלצבו מראים שטיפול זה לא משפר את התסמינים (Villar וחב' ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2007, ו-Rugge וחב' ב-Annals Internal Medicine משנת 2015).
    למרות שהיפו-תירואידיזם תת-קליני כרוך במקרים רבים בפרופיל ליפידים בלתי תקין, הטיפול בתירוקסין לא נמצא משפר משמעותית פרופיל זה, והמשמעות הקלינית של טיפול זה אף היא לא עקבית.

    האישה שלפנינו ממשיכה להיות במעקב ללא טיפול בתירוקסין, ומרבית תסמיניה חלפו מעצמם. ידוע שהתפוגגות ספונטנית של של היפו-תיראודיזם תת-קלינית שכיחה, ומתרחשת ב-46% מאלה בהם נמדדות רמות TSH של mIU/L4.5-7.0.
    רמות
    TSH שנמדדו אצלה 4 חודשים לאחר הפסקת הטיפול בתירוקסין, ובהמשך המעקב, נעו אצלה בין 2.75-5.14mIU/L.

    היפו-תירואידיזם תת-קליני היה ונותר תרחיש גבולי ומעורר תהיות בנוסח "האם יש לטפל בו או להסתפק במעקב? יחד עם זאת לא ניתן להתעלם משני מחקרים גדולים שתייחסו לסכנות הנשקפות לאלה עם התרחיש האמור. המחקר הראשון שהתפרסם בשנת 2012 ב-Journal of American College of Cardiology על ידי Tseng וחב' ונערך בטאיוואן כדי לקבועה אם יש קשר בין היפו-תירואידיזם תת-קליני לבין תמותה מסיבה כלשהי או ממחלה קרדיו-וסקולארית, שכן מקובל שתרחיש זה קשור להיפר-כולסטרולמיה. המחקר כלל 115,746 משתתפים ללא היסטוריה של מחלת בלוטת התריס, בגיל שמעל 20 שנה, שהיו במעקב באורך ממוצע של 10 שנים. היפו-תירואידיזם תת-קליני הוגדר כמצב בו רמת TSH בנסיוב היא בין 5.0-19.96 מילי יחידות בינלאומיות לליטר, עם רמות סך תירוקסין תקינות. תפקוד תקין של הבלוטה הוא זה זו רמת TSH נמוכה מ-5.0 מילי יחידות בינלאומיות לליטר. 

    במדגם גדול זה, התרחשו 3,669 מקרי מוות בתקופת המעקב, כאשר 680 מתוכם היו עקב מחלה קרדיו-וסקולארית. לאחר התאמה לגיל, מגדר, BMI, סוכרת, , יתר לחץ-דם, דיסליפידמיה עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, רמת הכנסה והשכלה, נמצא שהסיכוי למות מסיבה כלשהי בקבוצת אלה עם היפו-תירואידיזם תת-קליני היה גדול ב-30% מאלה עם תפקוד בלוטה תקין, ואילו בקטגוריה של פטירה ממחלה קרדיו-וסקולארית לאלה עם התרחיש התירואידי התת-קליני היה סיכון מוגבר ב-68% למות מתחלואה קרדיו-וסקולארית (תמונה למטה).  

    המחקר השני שדן באותה שאלה, התפרסמה ב-JAMA בשנת 2010 מטה אנליזה של Rodondi ו-21 חבריו, שבחנו 11 מחקרים שנערכו במרוצת השנים בארה"ב, אירופה, אוסטרליה, ברזיל ויפן, וכללו במקובץ 55,287 משתתפים מתוכם ב-3,450 אובחנה תת-תריסיות תת-קלינית, כאשר בשאר המשתתפים (51,837) הייתה פעילות תירואיד תקינה. במהלך 35 שנות המעקב (1972-2007), נפטרו 9,664 משתתפים במעקב, מתוכם 2,168 ממחלת לב כלילית, ואילו 4,470 מהמשתתפים סבלו מאירועי לב. 

    כמו בניסוי הקודם שתואר כאן, ערכי TSH בין 5.0-19.96 מילי יחידות בינלאומיות לליטר מוגדרים כתרחיש של היפו-תירואידיזם תת-קליני כאשר רמות T4 תקינות. 

    תוצאות מטה אנליזה זו היו כדלקמן:
    לאחר התאמה לגיל ולמגדר, נמצא שהסיכון למחלת לב והסיכון לתמותה ממחלת לב גדל באופן ליניארי עם רמת TSH.
    ברמת
    TSH  של 4.5-6.9mIU/L הסיכון למחלת לב לא היה מוגבר כלל (RR=1.00), והסיכון לתמותה ממחלת לב עלה ב-9%; ברמת TSH של 7.0-9.9mIU/L , הסיכון למחלת לב גדל ב-17% והסיכון לתמותה מסיבה לבבית גדל ב-42%, וברמות TSH בין 10.0-19.9mIU/L הסיכון למחלת לב גדל ב-89%, והסיכון לתמותה גדל ב-58%.
    מסקנות מטה-אנליזה נרחבת זו הם שהיפו-תירואידיזם תת-קליני כרוך בהגברת הסיכון למחלת לב ולתמותה בעטיה, ובעיקר כאשר רמת
    TSH גבוהה מ-10 מילי יחידות בינלאומיות לליטר.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    17/12/2016
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    על TSH בהערכת מצב של תת-תירואידיזם תת-קלינית

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן