בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות כללי טנטון - טנטון (tinnitus) חלק ב`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    טנטון - טנטון (tinnitus) חלק ב`.

    בריאות חלק ב` - טנטון היא שמיעה של קול או חִישָׁה שאין לה מקור חיצוני אמיתי. התחוּשָׁה מתוארת בדרך כלל כצלצולים באוזן, אך קול הטנטון יכול להיקלט בתוך או מחוץ לראש לרוב באוזן אחת ולעתים בשתיהן.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
    תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה,      פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    לקריאת חלק א' לחץ כאן

    התנהלות:
    סקרים באוכלוסייה מראים שרוב האנשים עם טנטון מוטרדים באופן מינימלי מהמטרד הזה (
    Gopinath וחב' ב-Ear Hear משנת 2010).
    אלה המחפשים מזור למצב לרוב מביעים חשש שמא הטנטון הוא תסמין של מחלה חמורה בהרבה, כגון איבוד שמיעה הדרגתי שעלול להסתיים בחרשוּת (
    Stouffer ו-Tyler ב-Journal of Speech & Hearing Disorders משנת 1990).
    מרכיב חשוב בהתנהלות עם טנטון כולל את חינוכם של המטופלים על הגורמים לטנטון ועל ההיסטוריה האישית של התרחיש, כולל ההסבר שהוא עשוי להיחלש בחומרתו עם הזמן. קיימות גם עמותות וקבוצות תמיכה של לוקים בטנטון כמו גם חומרי  קריאה להתמודדות עצמית עם טנטון.

    תרופות ותוספים:
    מגוון רחב של תרופות מסוגים שונים נבחנו בלוקים בטנטון, כולל תרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון, , סמים מפחיתי דאגה, תכשירים מרחיבי כלי-דם, תכשירים אנטי-אפילפטיים, וחומרים מאלחשים.
    סקירות סיסטמתיות גדולות הגיעו למסקנה שהראיות ליעילותם של כל התכשירים הללו אינן מספקות (
    Hoekstra וחב' ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2011).
    לדוגמה,
    Baldo וחב' בסקירה ב- Cochrane Database Systemic Review משנת 2012 מצאו שאין כל יעילות לשימוש בנוגדי-דיכאון להקל על חולי טנטון.
    המלצות קליניות עדכניות אינן ממליצות על תרופות כלשהן לטיפול בטנטון.
    תכשירים-ללא-מרשם כמו תמציות צמחיות, תוספים תזונתיים או ויטמינים זוכים לפרסומות נרחבות באמצעי התקשורת השונים כ"ישועה" לטנטון, אך אין להם כל יעילות מוכחת.
    התכשיר הצמחי הזוכה להמלצות מסחריות הרבות ביותר, הוא לבטח
    ginkgo bilboa, אך סקירה סיסטמתית של הפרסומים על יעילותן של האחרון אין בה כל בשורה של ממש (Hilton וחב' ב- Cochrane Database Systemic Reviewמשנת 2013).

    גירוי אקוסטי:
    צליל במגוון צורות ועוצמות שימש שנים רבות בטיפול אמפירי של טנטון. השימוש בגירוי אקוסטי לטיפול בטנטון, מבוסס כיום על ההנחה שירידה בשמיעה משרה שינויים הומוסטטיים מפצים במבנים המרכזיים (מה שידוע כרווח אודיטורי מרכזי) לסייע לפעילות העצבית-אודיטורית (
    Auerbach וחב' ב-Frontiers in Neurology משנת 2014), הפגומה כנראה בטנטון (Norefia ב-Neuroscience & Bio-behavior Review משנת 2011).
    מנגנון זה של טנטון נתמך על ידי ממצאים של מחקר בסיסי בחיות, ובמחקרי הדמיה-תפקודיים (
    Norfeia ו-Eggermont ב-Neuro-Report משנת 2006, Schaette ו-McAlpine ב-Journal of Neurosciences משנת 2011, Gu וחב' ב-Journal of Association of Research on Otolaryngology משנת 2012 וBrozoski- וחב' ב- Hearing Research משנת 2017).
    עלתה השערה שגירוי אקוסטי עשוי להסב לאחור שינויים של הסתגלות ירודה לצלילים בטנטון, על ידי הגברת הפעילות העצבית במבנים אודיטוריים מרכזיים (
    Schaette ו-Kempter ב-European Journal of Neurosciences משנת 2006).

    סוגי הצלילים ששימשו לגירוי אקוסטי כללו צלילי פס רחב, הגברת קולות סביבתיים עם עזרי שמע בלבד, והגברת קולות עם עזרי שמע בשילוב עם צלילי פס רחב או מוסיקה. גירוי אקוסטי יכול להיות מועבר ברמות צליל בעוצמה חזקה מהטנטון שמטרתו למסך את עוצמת הטנטון, או ברמות צליל נמוכות בעוצמתם בהן הטנטון נותר בעינו.
    סקירה של 4 ניסויים קליניים בהם נוסה גירוי אקוסטי, הצביעה על תועלת בהקשר של שיפור איכות החיים מהתערבויות שעשו שימוש בעזרי שמע ובמחוללי צלילים, אם כי לא הודגם יתרון של מחולל אקוסטי אחד על משנהו. לאחרונה, ניסוי אקראי בו השתתפו מבוגרים עם טנטון מטריד ומתמשך כמו גם עם ירידה בשמיעה, מצא תועלת משמעותית בשימוש משולב של עזרי שמע ומחוללי קולות וכן ייעוץ מקצועי, להפחתת תשומת הלב והתגובה הרגשית לטנטון ולסיוע בתקשורת הבינאישית (
    Bauer וחב' ב-Laryngoscopy  Investigative Otolaryngology & משנת 2017).

    בניסוי זה נמצא ששיעורי השיפור הקליני המשמעותיים (המוגדרים כהפחתה של 25% בדרגת הטנטון מבסיס הניסוי עד לסוף המעקב שנמשך 18 חודש) היו בולטים יותר בקרב המטופלים שקבלו את הטיפול המשולב של עזרי שמע וייעוץ בהשוואה לאלה שקבלו רק טיפול בעזרי שמע (שיפור בטנטון ב-74% מהמטופלים לעומת 37% מבין אלה עם הטיפול המצומצם, עם משמעות סטטיסטית גבוהה (p<0.001).
    בניסוי אחר, בו השתתפו מטופלים עם טנטון וירידה מינימלית בשמיעה, לא נרשמו הבדלים משמעותיים בשיפור הטנטון בין שתי קבוצות המטופלים (
    p<0.16). יחד עם זאת, במעקב של 12 או של 18 חודשים, נמצא יתרון משמעותי (p<0.04) בשיפור מדדי הטנטון בקבוצה שטופלה על ידי מחוללי קולות, בהשוואה לקבוצה שקיבלה רק ייעוץ מקצועי (Bauer וחב' ב-Ear Hear משנת 2011).

    טיפול פסיכולוגי:
    המטרה של התערבות פסיכולוגית היא להפחית את ההשפעה השלילית של טנטון על חיי המטופל, ובכך לשפר את איכות חייו. הגישה הטיפולית הזו בדרך כלל מכוונת להפחית מדדי דיכאון ודאגה, שהם הסממנים התגובתיים בולטים ביותר בלוקים בטנטון.
    ההתערבות הפסיכולוגית כוללת הַדְרָכָה ב-
    biofeedback, הרפיה, היפנוזה, ותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, כאשר האחרונה היא כיום הגישה הפסיכולוגית הנפוצה ביותר בעולם להתנהלות עם הטנטון.
    התרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית היא טיפול פסיכולוגי-אישי שהוא לרוב ממושך, הכוללת שינוי עמדות ביחס לטנטון, ללא טיפול תרופתי או גירוי למערכת השמיעה. טיפול זה כולל גם הדרכה להרגעה, הדרכה לשִׂימַת לֵב, עֵרָנוּת, מוּדָעוּת, קְשִׁיבוּת (או מה שנכלל במושג
    (mindfulness.
    טיפול זה שיכול להינתן ליחיד, לקבוצה או ממרחק בעזרת המרשתת, כולל בדרך כלל פגישה שבועית אחת של 1-2 שעות למשך של 8-24 שבועות.

    סקירות סיסטמתיות נרחבות של ניסויים שהשוו את הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לגישה של אי-טיפול, גישה של יוגה, חינוך, biofeedback, הרפיה ואימון שנועד להסיח את הדעת מהטנטון, הניבו תוצאות ומסקנות מעורבות (Hesser וחב' ב-Clinical & Psychological Review משנת 2011, ו-Martinez-Devesa וחב' ב-Cochrane Database Systemic Review משנת 2010).
    מדדים של איכות חיים כמו גם מדדי דיכאון היו משופרים בהרבה לאחר התרפיה הקוגניטיבית-התנהגותית, מאשר באלה ללא כל טיפול. בסך הכול, עוצמת הראיות לתמיכה בתרפיה קוגניטיבית-התנהגותית נחשבת ממוצעת עד נמוכה, בעיקר בגלל גודלם המצומצם של המדגמים בניסויים השונים. 

    תרפיה אחרת:
    לאחרונה מתבצעים ניסויים לטיפול בטנטון בשיטה של גירוי מגנטי נשנה טרנס-קרניאלי, בו מפעילים על הגולגולת אימפולסים של שדה מגנטי חזק על מנת להשרות זרם חשמלי המשנה את הפעילות העצבית באופן ישיר בשכבה שמתחת לקליפת המוח השטחית, ובאופן בלתי-ישיר באזורי מוח אחרים.
    גם שיטה זו הניבה תוצאות סותרות, ואי-יכולת להעריך נזקים מוחיים לטווח הארוך מיישום שיטה זו (
    Soleimani וחב ב-European Archives of Otorhinolaryngology משנת 2016, ו-Meng וחב' ב- Cochrane Databasee Systemic Review משנת 2011). גם טיפולים בלייזר עדיין לא הוכיחו את עצמם.

    תחומי אי-ודאות:
    מחקרים בתחום הטנטון מרמזים שתשומת-לב מוגזמת למפגע עלול להיות בסיס למנגנון שמעצים את תחושת הטנטון ואת חומרת המפגע (
    Roberts וחב' ב-Bioscience & Biobehavioral Review משנת 2013, ו-Husain וחב' ב-Brain Research משנת 2015).
    בניסויים קטנים לטווח קצר, נוסו שיטות לשינוי דרגת תשומת הלב (
    attention) לעצם הטנטון, על ידי התייחסות לקולות אחרים גרמו להפחתת חומרת הטנטון, ושיפור מדדי איכות חיים Searchfield וחב' ב-Progress in Brain Research משנת 2007, Spiegel וחב' ב-Science Report משנת 2015, ו-Wise וחב' ב-Games Health Journal משנת 2016).
    הבנה טובה יותר של מנגנוני תשומת הלב עשויים להוליך לשיטות טיפוליות יעילות יותר. מחקרים נוספים על הקשר בין מפגעי מצבי רוח וטנטון הם צו השעה. חיוני גם שמחקרים בתחום זה יימשכו בין 12-18 חודש, אך המעקב הממוצע במחקרים עד כה לא עלה על 3 חודשים.  

    עד לשנים האחרונות, לא היה טיפול לטנטון. כיום אחד המודלים להבנת טנטון הוא נוירופיזיולוגי בעיקרו.
    אבי המודל הזה שיצא לדרך בשנת 1991 הוא
    Jasterboff, ואכן מודל זה הגביר החל משנת 2000 את המודעות לטנטון בקרב רופאי אף-אוזן-גרון כמו גם בקרב המטופלים.
    המודל של  
    Jasterboff טוען שהתניה בלתי רצונית שלילית נוצרת במוח כלפי טנטון, מה שמגביר את עוצמת הטנטון ופעולתו במערכת הלימבית והאוטונומית של המטופל, ומגבירה את סבלו.
    מודל זה הביא ליישום שיטה נחשבת לטיפול בטיניטוס, שהיא בעיקרה נוקטת בטיפול אודיולוגי-שמיעתי, הידועה כשיטת
    TRT או Tinnitus Retraining Therapy, המשלבת גירוי שמיעתי באמצעים שונים, תיקון השמיעה במידה ויש ליקוי שמיעה, ופגישות ייעוץ והכוונה.
    שיטה זו משמשת לטיפול בטיניטוס ובחוסר סבילות לרעש, והיא משלבת בירור רפואי מעמיק, הגדרה ואפיון של הטנטון ותוכנית טיפולית מותאמת אישית.
    בטיפול בשיטת
    TRT ניתן לשלב טכניקות של הרפיה, תכשירים המשפיעים על צירקולציית הדם וכן תרופות הרגעה  לפרקי זמן מאוד קצרים על בסיס מאפייני המקרה, ועזרי טכנולוגיה מסייעת.

    טנטון עדיין נחשבת תופעה חשוכת מרפא, אך הלחץ הסמוי של מיליוני סובלים מטנטון ברחבי העולם, יביא ללא ספק תוך שנים אחדות לגילוי מדויק יותר של הגורמים למפגע זה, ואולי אף למצוא דרך טיפולית להקל או אף לבטל את המפגע.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    05/01/2019
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    טנטון

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן