בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות מעיים ועיכול מניפולציה של המיקרוביום על ידי השתלת צואה למעיים של סובלים מקוליטיס כיבית.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    מניפולציה של המיקרוביום על ידי השתלת צואה למעיים של סובלים מקוליטיס כיבית.

    בריאות השתלת צואה - כאשר התברר שהלכה והתבררה היעילות והבטיחות של השתלת חיידקי צואה כאמצעי להילחם בחיידק Clostridium difficile, הלך וגדל העניין בהשתלת צואה כטכניקה בולטת בטיפול בתחלואות מעי בהן יש הפרת איזון של חיידקי המיקרוביום
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
    תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

    בדצמבר 2011 פרסמתי באתר זה את המאמר הראשון שהופיע בישראל, שהתייחס לשיטה המהפכנית של השתלת צואה במעיים של אלה הסובלים ממחלות מעי אחדות, על מנת להעשיר אותם בסוגי חיידקים של המיקרוביום הטבעי במעי אדם.
    התברר שחלק מחולים אלה, בעקבות טיפולים אנטיביוטיים אגרסיביים ולא מושכלים היו חסרים פלח של חיידקי מיקרוביום, שהיו רגישים במיוחד לטיפול האנטיביוטי, חיידקים התורמים בדרך כלל באופן חיובי לפעולה החיונית של פלורת חיידקי המעי הטבעיים
    . לעומת זאת טיפול אנטיביוטי זה לא חיסל לחלוטין את חיידקי קלוסטרידיום דיפיסיל האגרסיביים שפגיעתם רעה, ואלה שגשגו והשתלטו על פלורת המעי.
    לא חלפו כשלושה שבועות ממועד פרסום מאמרי זה לפני כ-7 שנים, התקבלה אצלי שיחת טלפון מגסטרו-אנתרולוג מצפון הארץ שפנה אלי בשאלה (שלא לומר טרוניה) הבאה: "אחד ממטופלי עם תסמינים קליניים של בטן רגיזה, קרא את מאמרך באתר בו אתה כותב, ושאל אותי האם אוכל לבצע לו השתלת צואה מבן-משפחה בריא שלו, כדי לנסות ולפתור את בעייתו. האם לא מוקדם מדי להפיץ מידע באינטרנט על שיטה פרלימינרית, שיש עליה רק מעט נתונים, ולא ברור עדיין עד כמה היא מוצלחת?" זו הייתה השאלה!
    הסברתי לאותו רופא שמדובר אמנם במחשבה נועזת ומקורית של
    Colleen Kelly, רופאה מהמרכז הרפואי Brown ברוד איילנד, שכבר הניבה תוצאות ראשוניות מפתיעות, ושיש לי תחושת בטן (שלא לומר תחושת מעיים) שטכניקה זו עוד תוכיח את עצמה.

    אכן כמי שעקב אחר מחקרים וניסויים נוספים עם צואה מושתלת, נוכחתי לדעת שהשיטה "תפסה" והחלו להתרבות הדיווחים על יתרונותיה.
    לפני שנתיים שלחתי מייל לד"ר
    Kelly, בו בקשתי לדעת האם יש לה הערכה כמה מרפאות בארה"ב כבר מיישמות את שיטתה, ותוך יומיים התקבלה תשובתה שהייתה אף מנוסחת בהומור קל, ובו ציינה שנכון לסוף שנת 2015, לא פחות מ-100 מרפאות בארץ זו כבר התנסו בהשתלת צואה, והתוצאות "מעודדות". 

    אכן, מחלות מעי דלקתית או IBD, כגון קרוהן או קוליטיס כיבית, הן מחלות שהגורמים להן מרובים, ולא בהכרח מזוהים באופן מדויק. מדובר בגורמים גנטיים, סביבתיים, פגיעה במערכת החיסון או  פגיעתם של מיקרואורגניזמים של מעי (Sartor ב-Gastroenterology משנת 2008).
    התרפיות הזמינות התמקדו באופן בלעדי כמעט בניסיון לדכא את מערכת החיסון הפוגענית. אך מסתבר שאותם תכשירים ביולוגיים אמנם שיפרו את התוצאים הקליניים של מטופלים עם מחלת קרוהן או עם קוליטיס כיבית, אך העלו חששות בקשר לאפשרות של זיהומים ואף של מחלות ממאירות, בקרב קלינאים ומטופליהם שהיו חייבים לקבל טיפולים אלה לטווח זמן ממושך.
    ואמנם נמצא, שמטופלים עם
    IBD, סבלו משינויים במיקרוביוטה של המעי, שבאה לביטוי בהפחתה הרב-גוניות של חיידקי המעי, ובהעשרה לא רצויה דווקא של חיידקים מקדמי דלקת מעי (Nagalingam ו-Lynch ב-Inflammatory Bowel Disease משנת 2012). אך השאלה נותרה פתוחה האם השינויים בפרופיל חיידקי המעי היו הגורם ל-IBD או שמא היו תוצאת המפגע במעי.

    לכן, כאשר התברר שהלכה והתבררה היעילות והבטיחות של השתלת חיידקי צואה כאמצעי להילחם בחיידק Clostridium difficile, הלך וגדל העניין בהשתלת צואה כטכניקה בולטת בטיפול בתחלואות מעי בהן יש הפרת איזון של חיידקי המיקרוביום (Moayyedi וחב' ב-Medical Journal of Australia משנת 2017).

    בשנת 1989, תיארו Bennet ו-Brinkman ב-Lancet לראשונה מקרה בודד בו רופא שסבל בעצמו מקוליטיס כיבית, והחליט להחדיר לפי הטבעת שלו חוקן שהכיל צואה של בן-משפחה בריא, וזכה בעקבות זאת לרמיסיה ממושכת של תסמיני המפגע.
    לאחר הפוגה של שנים אחדות, החלה
    Kelly ובעקבותיה רופאים נוספים לדווח על שיפור קליני במטופלים עם IBD לאחר השתלת צואה (Browne ו-Kelly ב-Gastroenterology Clinical North America משנת 2017).
    בחוברת ינואר 2018 של
    JAMA מתפרסם מחקרם של Costello וחב', בו הם מדווחים על תוצאות ניסוי אקראי של השתלת צואה לטיפול בקוליטיס כיבית. בניסוי השתתפו מבוגרים עם מפגע המעי האמור בדרגה מתונה-עד-פעילה שחולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות: קבוצה אחת שמנתה 38 מטופלים הושתלו עם צואה שהתקבלה מתורמים זרים, וקבוצה שנייה של 35 מטופלים שהושתלה עם צואה אוטולוגית של המטופלים עצמם.
    המחקר כפול הסמיות שהחל ביוני 2013 ונמשך עד יוני 2016, התבצע בשלושה מרכזים רפואיים באוסטרליה, והמעקב אחר המטופלים נמשך 12 חודשים עד יוני 2017. 

    הצואה האוטולוגית הוחדרה לראשונה על ידי קולונוסקפיה, ולאחר מכן הוחדרה במהלך 7 ימים על ידי 2 טיפולי חוקן.
    הצואה שהתקבלה מתורמים נאגרה מ-3-4 תורמים בריאים, והוחדרה על ידי חוקן. הטיפולים נסבלו היטב, ולאחר 8 שבועות מהטיפול, 12 מתוך 38 המטופלים (32%) שהושתלו עם צואת תורמים הגיעו לתוצא של רמיסיה, בהשוואה ל-3 מתוך 35 המושתלים עם צואה עצמית (9%) שהגיעו לתוצא זה. יתרה מכך, חמישה מבין 12 מהמטופלים (42%) שהגיעו לרמיסיה לאחר 8 שבועות מהטיפול עם צואה מתורמים, עדיין היו ברמיסיה לאחר סיום המעקב אחרי 12 חודשים.
    בנוסף לניסוי של
    Costello וחב', התפרסמו עוד מספר ניסויים אקראיים בהם הושתלה צואה במטופלים עם קוליטיס כיבית (Rossen וחב' ב-Gastroenterology משנת 2015, Moayeddi באותו כתב עת מאותה שנה ו-Paramsothy וחב' ב-Lancet משנת 2017). אך בניגוד לתכשירים "לגיטימיים" ומסורתיים, בהם המינונים המדויקים והפרמאקו-קינטיקה ידועים, הרי המגרעת בהשתלת צואה נעוצה בכך שהדיווחים השונים הראו הטרוגניות רבה בנפח הצואה המושתלת, באופי הצואה (מוצקה או דלילה) ובתדירות השתלת הצואה, מה שמקשה להגיע לקונצנזוס בדבר פרוטוקול ההשתלה.
    למרות ההבדלים המצוינים הללו, כל ארבעת הניסויים המתוארים הללו, הגיעו לממצאים דומים של רמיסיה בתסמיני קוליטיס כיבית, ב-24 עד 32% מהמטופלים בשיטת השתלת הצואה.
    רק כדי להדגיש ביתר-שאת את הפוטנציאל של שיטת השתלה זו, נציין שתכשירים בהם נוהגים לטפל בחולי קוליטיס כיבית, כמו
    adalimumab ו-vedolizumab, השיגו רמיסיה רק ב-9% או ב-17% מהמטופלים, בהתאמה (Reinisch וחב' ב-Gut משנת 2011, ו-Feagan וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2013). יחד עם זאת יש לציין שהניסויים עם 2 התכשירים האחרונים, בוצעו בחולים בדרגת חומרה גבוהה יותר.

    נראה ששני זני החיידקים המשמעותיים ביותר בהשגת רמיסיה בחולי קוליטיס כיבית מושתלי צואה, הם Ruminicoccus ו-Lachnospiraceae. התערובת (pooling) של דגימות צואה מתורמים שונים, מגדילה את טווח החיידקים הכלולים בצואה המושתלת, מה שמעשיר את פלורת המעי ומגוון את פרופיל החיידקים המשחקים תפקיד בהשגת שיפור קליני.
    נמצא שמטופלים עם קוליטיס כיבית נזקקים למספר מנות של צואה מושתלת, בעוד שבמקרים של זיהום עם
    Clostridiun difficile, השתלת מנה אחת היא בעלת יעילות של מעל 90%. קיימת עדיין אי-בהירות באשר למספר האידיאלי של מנות הצואה המושתלות.
    בניסוי של
    Costello וחב' הושתלו המטופלים ב-3 מנות, בעוד שבניסויי השתלת צואה קודמים הגיעו אף ל-40 השתלות בעזרת חוקן, ונראה אם כן שהצלחת הטיפול אינה מותנית במספר גדול יותר של השתלות צואה.
    ניסוי המתקיים בעצם הימים האלה תחת השם
    ICON, בו מושתלת צואה למטופלים מחלת מעי דלקתית המשולבת בזיהום של קלוסטרידיום דיפיסיל, ישפוך כנראה אור על הסוגיה האחרונה.

    שאלה נוספת נוגעת למשך הזמן בו תקף השינוי במיקרוביום המעי לאחר השתלת צואה. לפי תוצאות הניסוי של Costello וחב', העשרת המיקרוביום הייתה בתוקף לאחר השתלת צואה בודדת למשך 8 שבועות, אך התפוגגה לחלוטין לאחר שנה. נתון זה מצביע כנראה על הצורך לבצע השתלות צואה חוזרות באלה עם מחלת מעי דלקתית או באלה עם מערכת חיסון פגועה (Moss וחב' ב-PLos One משנת 2017).
    מחקרים עתידיים יצטרכו לקבוע את פרופיל המיקרוביום, על מנת לקבוע מה התדירות המועדפת של השתלות צואה. ייתכן שהמגוון (
    diversity) של חיידקי המיקרוביום, כרוך בצורה כלשהי עם דרגת הדלקת במעי, אך לא ברור עדיין האם אובדן מגוון זה מקדים את תהליך הדלקת, מה שהופך אותו כשלעצמו ליעד טיפולי.
    יש לציין שבניסויים בילדים הסובלים מקוליטיס כיבית, ואשר טופלו בעזרת אנטיביוטיקה בעלת טווח יעילות רחב, נמצאה השפעה מיטיבה דומה, מה שרומז שיש אמנם לתת את הדעת ולטפל בחוסר האיזון של הרכב חיידקי המעי (
    Turner וחב' ב-Journal of Crohn's Colitis משנת 2014).

    למרות שיש יתרון בטיחותי בתרפיה המכוונת לחיידקי המעי, בהשוואה לדיכוי סיסטמי של מערכת החיסון, יש סיכון קטן אך לא בלתי משמעותי של החמרת קוליטיס בהשתלות צואה.
    יחד עם זאת, רוב תופעות הלוואי הלא-רצויות לאחר השתלת צואה, היו תופעות מתונות וברות-חלוף של תסמיני מעי.
    לא ידועות השפעות ארוכות הטווח של המניפולציה עם המיקרוביום, אך אי אפשר להתעלם מהחשש התיאורטי שבעצם השתלת צואה מתורם זר, טמונה אפשרות של תגובה אימונולוגית לא רצויה. לכן יש להסביר למטופלים הפוטנציאליים, שהשתלת צואה היא בהחלט ישות ניסיונית בשלב זה, המתבצעת בחולים עם מחלת מעי דלקתית שאינם מגיבים לתרפיות הסטנדרטיות. כמו כן, ועל סמך הראיות שיש הגדלה במספר המקרים בהם מטופלים מנסים לבצע בעצמם ועל עצמם השתלות צואה בעזרת חוקן בביתם, יש להתריע ולא לעודד מטופלים אלה להיגרר לשיטת "עשה זאת בעצמך" זו (
    Mullish וחב' ב-New England Journal of Medicine משנת 2014).

    ממצא עיקרי מהניסוי של Costello ומניסויים אחרים של השתלת צואה במטופלים עם קוליטיס כיבית, הוא שהצלחת השיטה עד כה נמצאה יעילה רק בשליש מהמושתלים. נראה שאין להתייחס לטכניקת השתלה זו כשיטה יחידנית העומדת בפני עצמה, אלא לבצע אותה בשילוב עם תרפיה עם תכשירים ביולוגיים או עם תכשירים הגורמים למודולציה של מערכת החיסון.
    כך או אחרת, השתלת צואה, עדיין נתפסת בעיני רבים כגישה מעט "פרימיטיבית" שאינה תואמת את ההתקדמות המרשימה בפיתוח של תרופות מתקדמות לטיפול במפגעי מעיים. אין ספק שבעתיד המאוד קרוב, ניווכח לדעת האם גישה נועזת זו צופנת בחובה הבטחה של ממש או שמא מדובר ב"רפואת אליל" פיקנטית, ותו לא.                 

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    23/02/2019
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    השתלת צואה

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן