בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית התמכרויות מפגעים של צריכת אלכוהול, חלק ב`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    מפגעים של צריכת אלכוהול, חלק ב`.

    בריאות חלק ב` - בני, שהוא מנתח-אורתופד בבית החולים הלל יפה בחדרה, סיפר לי על הניתוח הממושך ביותר בו השתתף יחד עם צוות מתוגבר של כירורגים, נוירולוגים, המטולוגים ואורתופדים. המנותח, צעיר בשנות ה-20 לחייו שנהג בשעת ערב סטה מהכביש במהירות גבוהה, פגע בעמוד תאורה בשול הכביש. בדיקת דם בצעיר העלתה רמת אלכוהול גבוהה פי-45 מרמת האלכוהול בדמו של מי שלא שתה כלל.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
    תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

    לקריאת חלק א' לחץ כאן

    האינטראקציה הראשונה בין גן לבין השפעה סביבתית בכל הקשור לאלכוהוליזם, נמצאה בפולימורפיזם ra1729578, בגן PRKG1, המקודד לאנזים cGMP-dependent protein kinase 1, מה שמיתן את ניסיון החיים הטראומטי שגרם בדרך כלל לשתיית אלכוהול מוגברת (Polimanti וחב' ב-Molecular Psychiatry משנת 2018, ו-Heilig וחב' ב-Genes & Brain Behavior משנת 2017).
    בנוסף, מנגנונים אפיגנטיים הכוללים מודיפיקציה של
    histone ומתילציה שלDNA  באופן הולך וגובר בפתו-פיזיולוגיה של מפגעי צריכת אלכוהול, כאשר השפעת גורמים סביבתיים דוגמת עקה נפשית משחקת תפקיד בהתמכרות לטיפה המרה (Pucci וחב' ב-Neuroscience Behavioral Review משנת 2018, ו-Pandey וחב' ב-Neuropharmacology משנת 2017).

    גורמי סיכון אישיותיים יכולים להיות לפחות באופן חלקי רגישים לגורמים גנטיים. לדוגמה, מחקר בקרב תאומים, הראה שאימפולסיביות הוא גורם סיכון גנטי הקשור למפגעי אלכוהוליזם (Rosenstrom וחב' ב-Addiction משנת 2018).
    מספר גורמי סיכון סביבתיים, יכולים לתרום למפגעי השתייה המוגזמת. וכך, שכיחות של שתיית יתר נוטה להיות גבוהה יותר בקבוצות של תרבות המאמצת גישה סלחנית יותר לשתייה כבדה, ואף להשתכרות. בתרבויות אלו, אלכוהול זמין יותר ומחירים זולים יותר, והפרסומות לשתיית אלכוהול מעודדות זאת (
    Morgenstern וחב' ב-Addiction משנת 2014, Casswell וחב' ב-Drug & Alcohol Review משנת 2018, ו-Castaldelli-Maia וחב' ב-International Review of  Psychiatry משנת 2014).

    כמו כן, הציפיות מ"יתרונות" שתיית אלכוהול יתרה על הקשרים החברתיים, הפחתת דאגות, ושיפור הביצועים המיניים, מדרבנים שתיינים להתמיד בהרגלם (Chartier וחב' ב-Psychiatric Clinics North America משנת 2010).
    גורמי סיכון נוספים כוללים חוסר תמיכה משפחתית, בעיות התנהגות ומצבי רוח, ושליטה עצמית ירודה (
    Yap וחב' ב-Addiction משנת 2017, ו-Yang וחב' ב-Frontiers in Neurosciences משנת 2018).
    בקרב בני-נוער ובליינים בשנות העשרה לחייהם, אין ספק ששתיינות של חברי חוג הידידים הקרוב, הוא המניע החזק ביותר ללכת בעקבות השתיינים (
    Leung וחב' ב- Health & Psychological Reviewמשנת 2014).
    גורמים הוריים, כגון חוסר השגחה הורית, שתיינות של הורים, , וגישה חיובית של הורים ביחס לצריכת אלכוהול, מהווים גורמי סיכון בעיקר לשתיינים הצעירים. בשנת 2018 מחקר פרוספקטיבי הראה שהורים שתיינים, הם לכאורה גורם הסיכון המשמעותי ביותר לגבי בני משפחה צעירים (
    Nattick וחב' ב-Lancet Public Health).

    לאלכוהול יש השפעות בולטות בהעברת איתותים גלוטמינרגית, ו-GABA-ארגית, בעיקר על ידי סיוע לקולטן של GABAA, ועיכוב האיתות דרך הקולטן NMDA או N-methyl-D-aspartate.
    אין ספק שהשפעת אלכוהול בעיקרה מתרחשת במוח, שם הוא פועל על מסלולי האיתותים המוחיים (
    Koob ו-Volkow ב-Lancet Psychiatry משנת 2006). ההשפעות המפצות של אלכוהול, התפתחות התַּמְרִיץ (incentive) לשתייה, ולעתים אף ההשתוקקות לשתיית בולמוס (binge drinking), מביאים לידי שינויים בכמות הדופאמין ושל פפטידים אופיואידים בגנגליונים הבזליים.

    ההופעה של מוּעָקָה (דִּיסְפוֹרְיָה) או מצב של עקה, המאפיינים שלב של הימנעות משתייה (מה שנוהגים לכנות "הצד האפל של מפגע צריכת אלכוהול"), יכולים לשקף ירידה בתפקוד הדופאמינגי, וגיוס של נוירוטרנסמיטורים מעודדי עקה ב-amygdala. אזור זה במוח מעורב בוויסות הפעולה של המערכת ההורמונלית ושל מערכת העצבים האוטונומית.
    האמיגדלה מעוררת את התגובה הראשונית ל
    גירוי וקובעת האם כדאי להיחשף אליו או להימנע ממנו. ההתייחסות לאמיגדלה היא כאל אזור רגשי המקושר לתהליכים של פחד. היא רגישה מאוד להורמוני דחק ומעורבת בוויסות רגשי ובתגובה הרגשית לסכנה. הכמיהה לשתיית אלכוהול, עלולה לעודד ירידה בשליטה העצמית, וביכולת להבין את המשמעות הבריאותית החמורה של התנהגות זו. 

    לנוירוטרנסמיטור גלוטמאט, יש כנראה תפקיד מרכזי בפאזת הכמיהה (craving), אך אין ספק שיש נוירוטרנסמיטורים נוספים המשמעותיים בפתו-פיזיולוגיה של מפגעי צריכת אלכוהול (Volkow וחב' ב-New Enland Journal of Medicine משנת 2016).
    מנגנונים ביולוגיים יכולים גם להסביר את ההבדל בשכיחות ובאופי המפגעים הנגרמים מאלכוהול לגברים ולנשים (
    Erol ו-Karpyak ב-Drug & Alcohol Dependence משנת 2015). לדוגמה, מחקר PET של שתיינים "חברתיים" הראה שרמת ההפרשה של דופאמין באזור ה-ventrostriatum של המוח גבוהה יותר בגברים מאשר בנשים. אזור זה הוא חלק מה-striatum המורכב מ-nucleus accumbens ומגבעול הריח (olfactory tubercle). ה-  ventrostriatum קשור לתהליך עיבוד תחושת ההנאה (reward processing).

     ה-nucleus accumbens הוא מרכיב חשוב ב-ventral striatum המיוצג בתרשים על ידי נקודה אדומה. מנגנון זה יכול לתרום להבדלים הבין-מגדריים באשר להיחשפות לנזקי אלכוהול. 

    ההתבטאות הקלינית והטיפול:
    מפגעי צריכת אלכוהול הם בין המפגעים עם אפשרויות הטיפול המעטות ביותר. מחקר גדול המייצג למעלה מ-13,000 מטופלים, ו-358 רופאי משפחה ב-6 מדינות באירופה, מצא שרק 22.3% מאלה עם התמכרות לאלכוהול קיבלו טיפול התערבותי  (
    Rehm וחב' ב-Annals of Family Medicine משנת 2015).
    למעשה, השכיחות הגלובלית של הטיפולים באלכוהוליסטים דומה מאוד לממצאים באירופה, ומדובר ב-21.9% מטופלים (
    Kohn וחב' ב-   Bulletin of World Health Organization משנת 2004).
    עד כמה שהדברים נשמעים מפתיעים שיעור האלכוהוליסטים המטופלים בארה"ב הוא אף נמוך יותר (
    Rehm וחב' ב-Alcoholism משנת 2014, ו-Kranzler ו-Soyka ב-JAMA משנת 2018).
    נתונים אלה מדגישים שהטיפול בשתיינות נמוך משמעותי מזה הנהוג במחלות נפש אחרות, וזאת למרות שהוכחה העלות-יעילות של טיפול זה (
    Rehm ו-Barbosa ב-Expert Review of Pharmacoeconomic Outcomes Research משנת 2018, ו-Leucht וחב' ב-BMC Medicine משנת 2015). 

    שתיינים שמעדיפים לא לקבל טיפול כלל, או אלה הפונים לעזרה טיפולית בשלב מאוחר מאוד של המצוקה בה הם מצויים, מתאפיינים על ידי דרגה גבוהה של התנתקות חברתית, צריכת אלכוהול מוגברת, תחלואות נלוות ותפקוד כללי לקוי (Rehm וחב' ב-European Psychiatry משנת 2015).
    גם חששם של שתיינים מהסטיגמה שתדבק בהם אם יפנו לסיוע פסיכיאטרי או אחר, מונע בעדם את הפנייה לטיפולים הללו (
    Probst וחב' ב-Substance Abuse Treatment Preventive Policy משנת 2015).
    הסטיגמה מנת חלקם של שתיינים  מורכבת מהיבטים של מסוּכּנוּת לסביבה ואגרסיביות.

    אכן, ברוב המדינות לא קיימת מסורת של בדיקות סקר המיועדות לזהות שתיינים במסגרת של מה שידוע כ-PHC או -Public health care, וגם במדינות בהן יש תקנות והנחיות לבדיקות כאלו, רק מספר קטן של שתיינים עוברים אותן (על פי דו"ח של ה-NIH מפברואר 2019).
    בשני האזורים האירופיים בהם רמת הסריקה של שתיינות על ידי רופאי משפחה נמוכה במיוחד (קטלוניה בספרד ודרום בריטניה), האחוז הממוצע של שתיינים הנסקרים לזיהוי הבעיה אינו עולה על 5.9% (על פי
    Anderson וחב' ב-Addiction משנת 2016). שלושת המפגעים הגורמים להגברת אחוז בחינת שתיינות זעום זה הם נדודי שינה, יתר לחץ-דם ופציעות מסיבות כלשהן (Rehm וחב' ב-Alcohol & Alcoholism משנת 2016, ו-Lange וחב' ב-Alcohol Clinical & Experimental Research משנת 2019).
    רופאי משפחה רבים מצהירים על כך שהם חושדים בשתיינות של מטופל על בסיס ריח אלכוהול הנודף מנשיפת פיהם, על בסיס עיניים אדומות, אנזימי כבד מוגברים או תחלואות אחרות שאינן בהכרח נכללות כקריטריונים רשמיים.   

    התנהלות וטיפולים בשתיינות:
    לפני שנדון בטיפולים של מצבי שתיינות חריפים או בהתנהלות לטווח ארוך, נציג את ההתערבויות הנוכחיות הזמינות בתחומים הפסיכו-חברתיים והפרמקולוגיים. במחקר המכונן, המרשים ומאוד מצוטט של
    Miller ו-Wilbourne על היעילות היחסית של הטיפולים שהתפרסם בשנת 2002 ב-Addiction, נמסר שטיפולים פסיכו-חברתיים כגון ייעוץ לזמן קצר, טיפול להגברת המוטיבציה, תגבור העידוד והחיזוק על ידי הסיבה הקרובה, שינוי-עצמי מודרך, וחיזוק מיומנויות בהיעדר אלכוהול, כל אלה מדורגים בין עשרת ההתערבויות היעילות ביותר, בעיקר אם הם מתבצעות במשולב עם מספר תכשירים תרופתיים.
    יחד עם זאת, יש להדגיש שנכון לשנת 2018, עדיין לא זוהתה באופן המוסכם על הכול, השיטה היעילה ביותר מאלה שהוזכרו (
    Miller ו-Moyers ב-Addiction משנת 2015, ו-Magill וחב' ב- Alcohol Clinical & Experimental Research משנת 2015). 

    מעניין לציין שבעידן המרשתת (internet), החלו להופיע שיטות טיפול חדשות (Riper וחב' ב-PLos Medicine משנת 2018, ו-Kaner וחב' ב- Cochrane Database Systemic Review משנת 2017). גישות אלה שואפות להחדיר ידע בדבר תהליכים נוירו-קוגניטיביים ופתו-פיזיולוגיים למערכת הטיפולית למניעת מפגעי אלכוהוליזם (Naqvi ו-Morgenstern ב-Alcohol Research משנת 2015, ו-Wiers וחב' ב-Clinical Psychology Science משנת 2013).

    התרופות הזמינות כיום לטיפול במפגעי אלכוהול והמוגדרות כתרופות ה"גל הראשון" מתוארות כדלקמן: 
    Acamprosate  (שם מותג-Campral) - תרופה מסייעת בתהליך הגמילה מאלכוהול ומשככת את תסמיני הגמילה בעת ההתנזרות מהשתייה והיא נחשבת לבטיחותית לשימוש מבחינת תופעות לוואי.
    התרופה עוזרת להחזרת איזון של מסלולים מוחיים אשר יוצאים מאיזון בעקבות צריכה ממושכת של משקאות אלכוהוליים. התרופה מדמה פעילות נוירוטרנסמיטרים במוח.
    FDA מאשר מינון פומי יומי של 2,000 מיליגרם, כאשר בניסויים קליניים התכשיר נבחן במינונים יומיים של 1,000-2,000 מיליגרם.
    הפרמקודינמיקה של
    acamprosate מורכבת ואינה ברורה באופן סופי, אך ההשערה היא שהתכשיר פועל כאנטגוניסט של קולטן NMDA, ומשמש כמודולטור אלוסטרי חיובי של הקולטנים ל-GABAA.
    תופעות הלוואי הן שלשולים, פריחה עורית וגרד, והשפעה על הליבידו. ניתן לצריכה על ידי מטופלים עם מחלת כבד.  

    נמשיך ונדון במפגעי אלכוהול במאמר ההמשך.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.


    26/10/2019
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    צריכת אלכוהול

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן