בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות מעיים ועיכול כל מה שצריך לדעת על מחלת צליאק: המחלה שאינה מכה רק בצעירים, חלק א`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    כל מה שצריך לדעת על מחלת צליאק: המחלה שאינה מכה רק בצעירים, חלק א`.

    בריאות מחלת צליאק היא מפגע רב-מערכתי המושרית על יד מערכת החיסון. המאפיין העיקרי שלה היא פגיעה במעיים לאחר אכילת גלוטן על ידי אנשים עם חסך אנזימטי שיתואר בהמשך.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
    תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

    מחלת צליאק היא מפגע רב-מערכתי המושרית על יד מערכת החיסון. המאפיין העיקרי שלה היא פגיעה במעיים לאחר אכילת גלוטן על ידי אנשים עם חסך אנזימטי שיתואר בהמשך.
    גלוטן הוא חלבון מסיס במים הנמצא בחיטה, בשעורה ובשיפון. בנסיוב של רוב חולי צליאק מזהים נוכחות של נוגדנים עצמיים כנגד האנזים הרקמתי
    transglutaminasae (להלן TTG).
    הטיפול היעיל והמיידי ביותר הוא בהקפדה להימנעות מאכילת פריטי מזון המכילים גלוטן, כאשר מזון נטול-גלוטן יעיל מאוד ברוב חולי צליאק, אם כי הישנות של תסמינים עיקשים שכיחה בשגרת הטיפולים,
    באותם מקרי צליאק המוגדרים כ-non-responsive, כאשר הסיבה המעשית להישנות תסמינים היא אכילה בהיסח הדעת של פריט מזון המכיל גלוטן. מחלת צליאק עיקשת, היא סיבוך חמור בו תסמינים נשנים חוזרים בתדירות מסוימת, כתוצאה מאטרופיה של סיסי המעי למרות הקפדה מוכחת על דיאטה נטולת-גלוטן, ושלילה של ממאירות או של סיבות אחרות האחראיות להישנות התסמינים. 

    פתוגנזה של מחלת צליאק: באנשים הלוקים במחלה, חשיפה לפפטידים אימונוגניים של gliadin שמקורם בגלוטן, מובילה לרצף של שינויים הן על פני האפיתל ושכבת ה-lanina propria על ידי מנגנונים של מערכת החיסון (Green ו-Colier ב-New England Journal of Medicine משנת 2007).
    ה-
    lanina propria היא שכבת הרירית המיוחדת, שהיא רקמת חיבור רפה הנמצאת מתחת לרקמת אפיתל ומרכיבה איתה את הרירית, רקמת הציפוי של החללים בגוף שלהם קשר עם הסביבה החיצונית כגון מערכת העיכול.
    לאחרונה מתברר שגם המיקרוביוטה של המעי היא גורם חדש הקשור למודולציה של התגובות החיסוניות בחולי צליאק לאחר צריכת גלוטן (
    Caminero וחב' ב-Gastroenteroplogy משנת 2016, ו-Verdu וחב' ב-Nature Review  of Gastroenterology & Hepatology משנת 2015).
    Gliadin עלול לפגוע בשטח אפיתל המעי, מה שגורם להגברה במספר הלימפוציטים הציטו-טוקסיים התוך-אפיתליאליים, זאת בתגובה לפעילות-יתר של הציטוקין IL-15 (על פי Abadi ו-Jabri ב-Immunological Reviews משנת 2014). 

    ברגע ש-gliadin מגיע לשכבת ה-lamina propria, הוא הופך ליותר אימונוגני לאחר שהוא עובר תהליך של דה-אמידציה על ידי האנזים tranglutaminase, ובכך מתאפשרת האינטראקציה בין הפפטידים שעברו דה-אמידציה, לבין אנטיגנים על פני תאי חיסון הנושאים אותם, השפעול של תאי חיסון והפרשת ציטוקינים גורמים לשינויים היסטולוגיים אופייניים למחלת צליאק (Jabri ו-Sollis ב-Journal of Immunology משנת 2017).
    בנוסף, לימפוציטים מסוג
    B, מייצרים נוגדנים עצמיים ספציפיים במחלת צליאק, מה שמסייע לזיהוי הסרולוגי של המחלה. 

    האפידמיולוגיה של מחלת צליאק:
    המחלה גלובלית בילדים וכן במבוגרים, ולמרות שהגיל הממוצע בעת אבחונה בארה"ב הוא 38 שנה, בערך 20% מהלוקים בה מאובחנים לאחר גיל 60 (
    Ludvigsson וחב' ב-American Journal of Gastroenterology משנת 2013).
    המחלה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים בשיעור הגבוה ב-30-210% על פי דיווחים שונים), מתווה האופייני בדרך כלל למפגעים אוטו-אימוניים.
    מקובל בדרך כלל שרוב מקרי צליאק נותרים בלתי מאובחנים (מה שזכה לכינוי "תופעת קצה-הקרחון"). המחלה פוגעת בפרטים מרקע גזעי ואתני רחב (
    Singh וחב' ב-Clinical Gastroenterology & Hepatology משנת 2018).
    באירופה המחלה פוגעת בממוצע ב-1% מהאוכלוסייה, אם כי יש שוני בשכיחותה בארצות השונות כאשר בגרמניה שכיחותה 0.3% ואילו בפינלנד היא מופיעה ב-2.3% מהאוכלוסייה (
    Mustalahti וחב' ב-Annals in Medicine משנת 2010).
    השכיחות הגבוהה ביותר של צליאק נרשמה באזור הסהרה בצפון-מערב אפריקה עם שכיחות של 5.6% (
    Catassi וחב' ב-Lancet משנת 1999).
    בארה"ב שכיחות צליאק מוערכת כ-0.8% (
    Fasano וחב' ב-Archives of Internal Medicine משנת 2002, וRubio-Tapia- וחב' ב- American Journal of Gastroenterology משנת 2012), אך נתונים אלה בארה"ב גדלו פי-4 ב-40 השנים האחרונות ( Rubio-Tapiaוחב' ב-Gastroenterology.משנת 2009). מעניין שצליאק שכיחה יותר באלה החיים מעל קו רוחב °35, בהשוואה לאלה החיים באזורים דרומיים יותר (Unalp-Arida וחב' ב-Gastroenterology משנת 2017).

    אם ניקח כדוגמה את מחוז Olmsted במינסוטה שם שוכן המרכז הרפואי רב המוניטין Mayo Clinic, נמצאה עלייה מרשימה ביותר בנתוני אבחון צליאק החל משנת 1990 (תרשים למטה).

    שיעור האבחונים של צליאק החל משנת 1950 במחוז Olmsted. נשים-קו כחול, גברים-קו ירוק, עליה ממוצעת- קו אדום.

    הסברים למספר הגדל של מאובחני צליאק בעשורים האחרונים כוללים מוּדעוּת גדולה יותר למחלה, שינויים בעיבוד של חיטה ובצריכתה, העיתוי של הכנסת גלוטן לדיאטה של תינוקות, הזמינות הגדלה של בדיקות סרולוגיות.
    מעניין שהשכיחות של מחלת צליאק קלאסית דווקא פחתה עם השנים, בעוד שהשכיחות של המחלה הלא-קלאסית עלתה, ונראה שפחות מ-20% מבין חולי צליאק אובחנו באופן רשמי, בעוד שלמעלה מ-80% מהמקרים נותרו בלתי מאובחנים (
    Choung וחב' ב-Mayo Clinic Proceedings משנת 2017).

    הגדרות של מחלת צליאק:
    מחלה זו היא רב-מערכתית מה שמציב אתגר באבחונה. קיים אמנם קונצנזוס סביב הגדרת
    Oslo של צליאק משנת 2011, אך גם מסמך Oslo אינו חף מחילוקי דעות (Ludvigsson וחב' ב-Gut משנת 2013).
    הבנת הטרמינולוגיה מסייעת לקלינאי להעריך את הספקטרום השלם של התסמינים הקליניים של המחלה. צליאק א-תסמיני משמש להגדרת מטופלים ללא תסמינים בעת האבחנה ההתחלתית של המחלה, ולעומתו צליאק תסמיני מאפיין נבדקים עם מאפיינים של מערכת העיכול אך גם כאלה במערכות גוף אחרות, שניתן לייחס אותם לצריכת גלוטן.
    מחלת צליאק קלאסית, הוא הביטוי המשמש לתיאור חולי צליאק עם מאפיינים של תסמונת אי-ספיגה, שילוב של שלשולים, צואה שומנית, איבוד משקל ופיגור בגדילה. צליאק לא-קלאסי הוא הביטי המשמש לתיאור של התלונות השכיחות ביותר במחלת צליאק, בהן דווקא מאפיינים מחוץ למערכת העיכול, שלרוב אינם תסמיניים כגון אנמיה מחסר ברזל, מחלה מטבולית של העצם בגיל צעיר יחסית, בעיות פוריות, ועלייה ברמת אנזימי טרנסאמינאזות של הכבד.
    כל אלה בהיעדר בעיות ספיגה. הביטוי מחלת צליאק פוטנציאלית, משמש לתיאור של מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח צליאק כפי שמסתמן על ידי ממצאם חיוביים של טסטים סרולוגיים (
    Biggi וחב' ב-Scandinavian Journal of Gastroenterology משנת 2013, ו-Mandile וחב' ב-Journal of Pediatric Gastroenterology & Nutrition  משנת 2018).
    האוטו-אימוניות של מחלת צליאק מאופיינת על ידי רמה מוגברת של נוגדנים עצמיים ל-
    TTG, או של נוגדנים anti-endomysial (להלן EMA) לפחות בשתי מדידות נפרדות, כאשר הסטאטוס ההיסטולוגי של התריסיון עדין אינו ידוע.  

    האבחון של מחלת צליאק:
    אבחון זה מבוסס על הנוכחות של מאפיינים קליניים, תוצאות חיוביות בבדיקות סרולוגיות, תוצאו חיוביות של ביופסיה של המעי הדק, והתגובה למעבר לדיאטה נטולת גלוטן.
    חשד קליני של צליאק בנבדקים עם סבירות נמוכה של המחלה, התוצאות הסרולוגיות בנוסף לביופסיה, הם השילוב הסביר ביותר עם עלות-יעילות טובה לאבחון המחלה. הבדיקה הסרולוגית ההתחלתית המועדפת היא איתור נוגדנים מסוג
    IgA כנגד TTG בנוסף למדידת רמת סך IgA על מנת לשלול חסר של IgA (Rubio-Tapia וחב' ב-American Journal of Gastroenterolgy משנת 2013).
    הדיוק האבחוני של הבדיקות הסרולוגיות ושל ההיסטולוגיה של המעי הדק מושפע באופן ניכר על ידי הרחקת גלוטן מהדיאטה, כאשר הרגישות

    לאיתור נוגדני IgA כנגד TTG פוחתת ל-16% בלבד כאשר הדיאטה נטולת גלוטן (Rashtak וחב' ב-Clinical Gastroenterology & Hepatology משנת 2008). לכן רצוי לבצע את הבדיקות לאבחון צליאק בתקופה בה גלוטן כלול בדאטה.

    אלגוריתם קליני לאבחון צליאק:
    EMA
    -anti endomysial antibody; GDF-gluten free diet; HLA-human leukocyte antigen; TTG-tissue trans glutaminase.

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע.



    04/01/2020
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    צליאק

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן