בריאות שמלות ערב
בריאות
                 בריאות | הריון | דיאטה תזונה | ויטמינים ומינראלים | צמחי מרפא | הורים - הורים וילדים | מין - זוגיות | בריאות וטיפוח העור | מרפאות מומחי טבעלייף | דף הבית  
בריאות הגבר
| בריאות האישה | לב - מחלות הלב | סרטן | דיכאון - בריאות הנפש | רפואה משלימה כל הכתבות מא' ועד ת'   |   SHOP ON-LINE   |   צור קשר
חיפוש בריאות

  חדש - אבחון עצמי
  סובלים מבעיה כלשהי ? 
  כאבים בחזה, פריחה 
  בעור, כאב במתן שתן,
  דלקת בשד, כאבי בטן,
  כאבי מחזור  ועוד......
  ענו לשאלונים שערכו 
  רופאים ומומחים צפו מיד
  באבחון מקצועי און-ליין.
  לגשת לאבחון המתאים
  לכם הקליקו כאן...
  ניתוח מצבך הרפואי
  מלאו שאלון  און-ליין 
  ותקבלו מיידית את ניתוח
  הפרופיל הרפואי והרגשי 
  שלכם.  הקליקו  כאן
  עוד באתר טבעלייף
  • דיכאון
  • דיאטה - לקרוא
  • כאבי מחזור
  • כאבי גב
  • אלרגיה
  • מחשבון קלוריות
  • מחשבון BMI
  • מחשבון משקל
  • פענוח בדיקות דם
  • ויטמינים ומינראלים
  • מתכוני בריאות
  • מזון למוח
  • גברים נשים וסקס
  • סרטן
  • צמחי מרפא
  • סוכרת
  • פורום    Forum
  • דף הבית מחלות מחלות מעיים ועיכול כל מה שצריך לדעת על מחלת צליאק: המחלה שאינה מכה רק בצעירים, חלק ג`.
    מין וזוגיות בריאות העור תזונה ודיאטה מחשבונים כתבות חמות פורומים ורופאים
    בריאות הנפש הורים וילדים הריון ולידה חיפוש אינדקסים ווידאו
       
     

    כל מה שצריך לדעת על מחלת צליאק: המחלה שאינה מכה רק בצעירים, חלק ג`.

    בריאות חלק ג` - מחלת צליאק היא מפגע רב-מערכתי המושרית על יד מערכת החיסון. המאפיין העיקרי שלה היא פגיעה במעיים לאחר אכילת גלוטן על ידי אנשים עם חסך אנזימטי שיתואר בהמשך.
    כתבות נוספות באותו הנושאהדפסשלח לחברדף הבית

    פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, 
    תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה (בדימוס), הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.

    לקריאת חלק ב' לחץ כאן      לקריאת חלק א' לחץ כאן

    מעקב בחולי צליאק:
    התסמינים של צליאק באופן אופייני מהירים יחסית עם התחלת הדיאטה נטולת הגלוטן, ומדובר ב-4 שבועות עד לתחילת השיפור הקליני, כאשר שני שליש מהמטופלים חשים בהיעלמות מוחלטת של התסמינים לאחר 6 חודשים של הדיאטה המוקפדת.
    גם הטסטים הסרולוגיים מצביעים שיפור מוחלט, או כמעט מוחלט, לאחר 6 חודשים (
    Sugai וחב' ב-Digestive & Liver Diseases משנת 2010). מומלץ מעקב לאחר 3-6 חודשים לאחר האבחון הראשוני, לבחון את התגובה הקלינית לדיאטה נטולת הגלוטן כמו גם את התגובה הסרולוגית.
    אם המטופל מתקשה להקפיד על דיאטה זו, יש להמליץ לו על ביקור נוסף אצל דיאטנית לחיזוק המוטיבציה. במעקב יש לבדוק רמת ויטמינים ומינרלים שנמצאו בחסר בעת האבחון הראשוני. לאחר שיפור קליני, יש להימצא במעקב אחר התמונה הסרולוגית אחת לשנה. 

    לעומת זאת, ההיסטולוגיה של המעי הדק משתפרת באופן אטי יותר, לאחר תחילת הדיאטה נטולת הגלוטן, והיא משתפרת באיטיות גדולה יותר ככל שהגיל עולה (Rubio-Tapia וחב' ב-American Journal of Gastroenterology משנת 2010).
    כמו כן מומלץ שקשישים יעברו בדיקה אנדוסקופית  עם ביופסיה של המעי הדק כחלק מהמעקב, כדי לבחון את תהליך הריפוי ההיסטולוגי, בהתבסס על מגוון התחלואות הנלוות במטופלים בהם הריפוי ההיסטולוגי מפגר מאוד (
    Lebwohl וחב' ב-Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism משנת 2014).
    את הבדיקה ההיסטולוגית והביופסיה יש לבצע לא פחות משנה מזמן המעבר לדיאטה נטולת גלוטן, ואפילו עדיף לאחר שנתיים, כדי לאשר התרחשות של ריפוי מעי מושלם יותר.   

    מחלת צליאק שאינה מגיבה לטיפול (non-responsive Celiac disease): תופעה זו שכיחה יחסית ומתאפיינת על ידי תסמינים עיקשים או על ידי הישנותם (Rubio-Tapia וחב' ב-Clinical Gastroenterology & Hepatology משנת 2011).
    התסמינים העיקשים השכיחים ביותר הם שלשולים, כאבי בטן, איבוד משקל, עייפות ונפיחנות (
    Abdulkarim וחב' ב-American Journal of Gastroenterology משנת 2002).
    אם לוקחים בחשבון שהאבחון הראשוני של צליאק הוא אמנם נכון ומדויק, הסיבה האפשרית למחלה שאינה מגיבה לדיאטה נטולת הגלוטן,  היא שהדיאטה הזו אמנם מכילה או מזוהמת בגלוטן.
    סיבה נוספת היא מעורבות חברתית גדולה, בעיקר בקרב צעירים המרבים להשתתף במסיבות ובאירועים בהם אין הקפדה על מזון נטול-גלוטן. לעתים יש צריכה לא-מודעת של משקאות כמו בירה המכילה גלוטן, רטבים שונים שרובם המכריע מכיל גלוטן, שפתונים או קרמים ומשחות המשמשים ללחלוח השפתיים (
    lip balm), תרופות שונות ותוספים ללא מרשם רופא.

    חולים עם צליאק שאינו מגיב לדיאטה נטולת-גלוטן, מומלצים לעבור בדיקה אנדוסקופית עליונה, עם ביופסיה של התריסריון. במקרים של שלשולים שאינם פוסקים כאשר הבדיקות הסרולוגיות לנוכחות נוגדנים אופייניים לצליאק, מתקבלות שליליות, מומלץ על קולונוסקופיה או על סיגמואידסקופיה גמישה, כדי לשלול קוליטיס מיקרוסקופית המופיעה לעתים בצליאק (Stasi וחב' ב-Journal of Clinical Gastroenterology משנת 2016).
    תסמינים אחרים שמוצאים באלה עם צליאק שאינה מגיבה לדיאטה, כוללים את תסמונת המעי הרגיז (
    IBS), צמיחה מוגזמת של פלורת החיידקים במעי הדק, אי-ספיקה של הפנקריאס, רגישות-יתר ללקטוז ולפרוקטוז, מפגעי דלקת במעי (IBD), כיב פפטי, או מחלת רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD או gastroesopaegeal reflux disease) (על פי Leffler וחב' ב-Clinical Gastroenterology & Hepatology משנת 2007). 

    גישה קלינית במקרים של מחלת צליאק שאינה מגיבה לדיאטה נטולת גלוטן: GFD-דיאטה נטולת גלוטן; meds-תרופות; Psych-פכיכיאטרי; CD-מחלת צליאק; dx-דיאגנוזה; c/w-consistent with; ו- SBBXs-ביופסיות של המעי הדק. 

    Refractory celiac disease:
    ההגדרה של תרחיש זה היא של תסמיני תת-ספיגה נשנים או עקשים ואטרופיה של סיסי המעי, למרות הקפדה מוקפדת על דיאטה נטולת גלוטן לתקופה של 6-12 חודשים, בהיעדר סיבות אחרות כמו ממאירות היכולות לגרום למצב זה.
    הבנת מצב זה חיונית מפאת החומרה הקלינית שלו והחשש לתמותה (
    Rubio-Tapia ו-Murray ב-Gut משנת 2010). מטופלים עם תרחיש זה, אמורים להיות בפיקוח וניטור של מרכז רפואי גסטרואנטרולגי מהימן (Cellier וחב' ב-Lancet משנת 2000).
    ישנם 2 סוגים של מצב זה:
    Type 1 עם מורפולוגיה  תקינה של לימפוציטים תוך-אפיתליאליים, ו-type 2 עם לימפוציטים תוך-אפיתליאליים פגומים (Patey-Mariaud de Serre וחב' ב-histopathology משנת 2000).
    ההישרדות למשך 5 שנים של שני הסוגים של תרחיש זה, הם של 80% ו-50%, בהתאמה (
    malamut וחב' ב-Gastroenterology משנת 2009, ו-Al-Toma וחב' ב-Gut משנת 2007). 

    רמה נמוכה של אלבומין בנסיוב היא גורם-סיכון בלתי-תלוי לתמותה (Rubio-Tapia וחב' ב-Ailment Pharmacology & Therapy משנת 2016).
    Type 1 של תרחיש זה מגיב היטב לטיפול עם קורטיקו-סטרואידים כולל budesonide כטיפול יחידני, או בשילוב עם azathioprine (על פי Mukewar וחב' ב-American Journal of Gastroenterology משנת 2017).
    לעומת זאת, לא קיים קונצנזוס לגבי הטיפול המיטבי ב-
    type 2 של התרחיש (Rubio-Tapia ב-Gastroenterology משנת 2009).
    מספר טיפולים הוצעו לסוג זה, והם כוללים קורטיקו-סטרואידים, מדכאי מערכת החיסון,
    alemtuzumab, ציקלוספורין, cladribine או השתלת תאי-גזע אוטולוגיים (Van Gils וחב' ב-Nature Review on Gastroenterology & Hepatology משנת 2015, ו-Rishi וחב' ב-Expert Review on Gastroenterology & Hepatology משנת 2016). 

    גישות עתידיות בטיפול במחלת צליאק:
    מספר תרפיות שאינן דיאטתיות נמצאות בשלבים שונים של פיתוח, ויותר חלופות לא-דיאטתיות אמורות להפוך זמינות ככל שגדלה הבנתנו את הפתו-פיזיולוגיה של המחלה (
    Schuppan וחב' ב-Gastrenterology משנת 2009).
    מספר יעדים בפתופיזיולוגיה של צליאק זוהו בניסויים קדם-קליניים וקליניים לצורך פיתוח גישות לא דיאטתיות (
    Plugis ו-Khosla ב-Best Practice Research in Clinical Gastroenterology משנת 2015,  Mukherjee וחב' ב-Gastrointestinal Endoscopy Clinical North America מנת 2012, ו-Veeraraghavan וחב' ב-Expert Review on Gastroenterology & Hepatology משנת 2015).
    הפוטנציאל להשרות סובלנות לגלוטן במטופלים עם צליאק, תוך שימוש באימונותרפיה עם תאי
    T המכוונים כנגד אפיטופים מוגדרים על פני גלוטן, מרתק ביותר, ורבים מתייחסים אליו כאל תגלית של ממש (Goel וחב' ב-Lancet Gastroebnterology & Hepathology.משנת 2017).
    יעדים פוטנציאליים נוספים כוללים פרוטאזות הניתנות באופן פומי לצורך פגיעה בגלוטן וגרימת דה-טוקסיפיקציה שלו, שימוש במעכבים של
    transglutaminase type 2, שימוש בפולימרים המסוגלים לקלוט ולהפקיע את גלוטן, שימוש בחוסמים של HLA-DQ2, ושימוש באנטגוניסט של zonulin, שהוא חלבוןהמשתתף במודולציה של חדירות ה-tight junctions בין תאים בדופן של מערכת העיכול. Zonulin התגלה בשנת 2000, והאותות שהוא משגר משופעלות על ידי gliadin, מה שמוביל להגדלת חדירות המעי למאקרו-מולקולות.  

    כיום, זמינים יותר כלים המאפשרים לחולי צליאק להעריך את איכות המזון, וקיימים מכשירי זיהוי קטנים וביתיים שיכולם לגלות גלוטן במזון לפני אכילתו (Taylor וחב' ב-Journal of Food Protein משנת 2018).
    בנוסף, מפתחים כיום מבדקים לזיהוי פפטידים אימונוגניים של גלוטן בשתן ובצואה שיסייעו לגלות גלוטן במזון שנצרך (
    Syage וחב' ב-Amrican Journal of Clinical Nutrition משנת 2018, ו-Moreno וחב' ב-Nutrients משנת 2017). בנוסף, נחקרים כיום מעכבים של הציטוקין IL-15, על מנת למנוע שפעול ושגשוג של לימפוציטים תוך-אפיתליאליים המשתתפים בפתו-פיזיולוגיה של צליאק. 

    בברכה, פרופ' בן-עמי סלע. 


    18/01/2020
    לעוד מידע כדאי ומומלץ ביותר לבקר בדף הבית של טבעלייף
    לחצו כאן לכניסה
     
       
    לחץ כאן לכתבות נוספות באותו הנושא
    מאד מומלץ לקרוא כתבות נוספות מכיוון שבדרך כלל רק בטבעלייף הכתבות הינן מאת
    כותבים שונים או מחקרים שונים, מזוויות ראייה שונות, ע"פ ניסיון שונה, לפעמים ע"פ
    רפואה קונבנציונאלית, לפעמים ע"פ רפואה משלימה ולפעמים ע"פ שילוב שתי השיטות.
    לחץ כאן לכתבות נוספות מאת המחבר

    צליאק

    כל הכתוב ו/או המתפרסם בטבעלייף הוא מידע בלבד, ואין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, איבחון, ו/או המלצה לטיפול זה או אחר ו/או נטילת חומר זה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להנתן בידי רופא ותחת פיקוחו.
    כל הכתוב ו/או המתפרסם באתר טבעלייף הוא מידע בלבד, ובשום פנים ואופן אין לראות בו הוראות לטיפול עצמי, אבחון, ו/או המלצה לטיפול כזה או אחר, ו/או נטילת חומר כזה או אחר. כל ייעוץ וטיפול חייב להינתן בידי רופא מוסמך ותחת פיקוחו בלבד.

    אין להעתיק או להשתמש בחומרים הנמצאים באתר לרבות כתבות, שאלות ותשובות במרפאות הרופאים
    הודעות הפורומים ו/או כל חומר אחר המוצג באתר ללא אישור מפורש והחתום ע"י מערכת טבעלייף.
    בכל השייך לפרסום באתר כולל כתבות מרפאות ופורומים ניתן לפנות אלינו צור קשר



    דיאטה פורומים מחשבונים ויטמינים | צמחי מרפא | שמנים צמחיים
    תנאי שימוש | הריון | בריאות | דיאטה | גברים | נשים | ילדים | מתכונים
    רפואה אלטרנטיבית | רפואה טבעית | רפואה משלימה | רפואה סינית | רפואה רפואת ילדים
    רפואה בריאות כללית | רפואה כללית בריאות | פסיכולוגיה | הורים וילדים | הרכבים 
    בריאותדיאטהרפואה
     מחלות
    רפואה בריאותמחלות איכות חייםרפואה בריאות
     
     
     
     
     
     
     
      לחיפוש מתקדם לחץ כאן