אשלגן
אשלגן כמו נתרן וכלור הוא מינרל אלקטרוליט כאשר הוא מומס במים יש בו פוטנציאל חשמלי. לפוטנציאל חשמלי זה משמעות רבה באיזון רמות המים בגוף, באיזון חומציות בסיסיות בגוף, בפעולת הלב, בפעילות הכליות והאדרנל, בפעילות השרירים ומערכת העצבים.
כמות האשלגן במזון חשובה, אך גם היחס בין נתרן והאשלגן בתזונה חשובים לא פחות.
מחקרים רבים הצביעו על כך כי רמה נמוכה של אשלגן לעומת רמה גבוהה של נתרן, גרמו למחלות כרוניות שונות כמו סרטן, מחלות לב, לחץ דם. לעומת זה תזונה עשירה באשלגן ונמוכה בנתרן מגינה בפני מחלות אלה.
מחקרים העידו כי צמצום מלח המכיל נתרן לא הועיל להורדת לחץ הדם, לעומת זאת עליה ברמת האשלגן כן גרמה לירידה בלחץ הדם.
במחקר נמצא כי אצל רוב האמריקאים היחס בין אשלגן ונתרן הוא 1:2.
זה אומר כי מרבית האמריקאים אוכלים פי שתיים יותר נתרן מאשלגן. בעוד שמחקרים הוכיחו כי היחס בין אשלגן ונתרן כדי לשמור על בריאות תקינה צריך להיות לפחות 1:5 .
ז.א. רמת הנתרן או המלח בתזונה הרגילה היא פי 10 יותר מרמת האשלגן.
אכילה מספקת של ירקות ופרות תוכל לספק יחס אשלגן נתרן נאות, שהוא 1:100 .
כך לדוגמה בתפוחים היחס 1:90, בבננה היחס הוא 1:440
אשלגן נדרש לויסות רמת הנוזלים בגוף, לויסות רמת החומציות, ללחץ הדם, למערכת העצבים בשרירים כולל פולסים חשמליים לויסות קצה הלב. כמו כן נדרש אשלגן לחילוף החומרים של הפחמימות והחלבונים.
האשלגן נדרש לריאקציות התוך תאיות, לויסות הובלת המזון התוך תאי, לוויסות רמות הנוזלים בגוף ולחלוקה בשני צידי ממברנות התאים. האשלגן נדרש להעברת אותות עצביים, האשלגן נדרש לבלוטות האדרנל. ללחץ דם תקין, לפעילות השרירים, לעור בריא, לפעילות אנזימים ולחילוף חומרים תוך תאי. אשלגן עוזר במניעת שבץ מוחי,
אשלגן נדרש להפיכת הגלוקוז לגליקוגן, צורת האגירה של הסוכר בגוף. חוסר באשלגן יתבטא בחולשה בשרירים מחוסר כמות מספקת של גליקוגן.
אשלגן מקורות האשלגן
שקדים, אבוקדו, בננות, אגוזי ברזיל, ברוקולי, אורז מלא, כרוב, קשיו, סלרי, הדרים, מוצרי חלב, תאנים, תמרים, דגים, שום, אשכוליות, ירקות עליים ירוקים, סויה, זרעי חמניות, תפוחי אדמה, דגנים מלאים, פטרוזיליה, גויבה, עגבניות, אגוזים, מולסה, עדשים.
אשלגן מתאים לטיפול במצבים הבאים
מתאים לטיפול באצידוסיס, אקנה, אלכוהליזם, אלרגיות, אלצהיימר, אנגינה פקטוריס, קצב לב לא סדיר, דלקת פרקים, ראיה מטושטשת, סרטן שד, אבעבועות רוח, כויות, עייפות כרונית, כוליטיס, בלבול, אי ספיקת לב, עצירות, אקזמה, שלשול, עייפות, חום,נמק, צינית, כאבי ראש, מחלת הנשיקה, חולשת שרירים, התכווצות שרירים, סוכרת, סטרס, ריאומטיזם, ריקבון שיניים, שבץ או התקף לב, לחץ דם גבוה, כאשר נוטלים תרופות משתנות ללא אשלגן, לאבני כליות ביחד עם מגנזיום ציטרט, לקצב לב לא סדיר, אי ספיקת לב, שבץ מוחי, תופעות מחזור חודשי.
אשלגן סימני חוסר באשלגן
חולשת שרירים, קצב לב לא סדיר, עצירות, חוסר תיאבון, אפטיה נפשית, התכווצות שרירים תוך פעילות גופנית, עייפות שרירים, לחץ נפשי ופיזי, חוסר יכול להיגרם בעקבות אובדן נוזלים בהזעה, תרופות משתנות, שלשול.
כ- 65 אחוזים מהנשים יש להם פחות מ- 70 אחוזים מהמינימום הנדרש על תקן ה- RDA.
כ- 38 אחוז מהגברים סובלים מחוסר דומה ב אשלגן.
אשלגן סימני עודף באשלגן
אפטיה, חוסר תיאבון, קצב לב לא סדיר, שתוק זרועות ורגליים, לחץ דם נמוך, מבוכה, קומה, עייפות שרירים, רמה גבוהה של אשלגן בדם.
אשלגן מינון:
מינון למבוגר- 2000 מ"ג ליום
מינון לילד בין 500 ל- 1500 מ"ג מותנה בגיל.
מתן טבליות אשלגן ברמות שבין 1.5 גרם ל 3 גרם ביום יכולה לגרום לתופעות לוואי כמו בחילות, הקאות, שלשול, אך כאשר כמות זו ניתנת בתזונה אין כל תופעות לוואי.
רוב האנשים יכולים לקבל במזון רמות גבוהות של אשלגן כמו 5.5 גרם אשלגן ביום ללא תופעות לוואי. לעומת זאת חולי כליות ידרשו לצמצם רמת האשלגן במזונם.
אשלגן תופעות לוואי אפשריות
קשיי נשימה, רגליים כבדות, קצב לב לא סדיר, בחילה, תחושת דיקור בידיים וברגליים, קיבה עצבנית, הקאות, חולשה, צואה שחורה או צואה עם דם.
אשלגן אינטראקציה
התרופות הבאות יכולות להעלות את רמת האשלגן:
amiloride, captopril, enalapril, spironolactone, triamterene.
Atropine ו belladonna מגבירים הסיכוי לכיב מעיים אם נלקחים עם טבליות אשלגן.
החומרים הבאים מגבירים פעימות לב כאשר נלקחים עם טבליות אשלגן:
. calcium, digitalis, cocaine, marijuana.
אשלגן החומרים הבאים מצמצמים את היעילות של האשלגן:
קורטיזון, משלשלים, קפה, סוכר, טבק.
אובדן ממושך של אשלגן מהגוף יכול לצמצם ספיגה של ויטמין B12.
מזונות ומשקאות מלוחים שמוסיפים להם אשלגן יכולים לגרום לצבירת נוזלים.
אלכוהול וקפה הנלקחים עם כדורי אשלגן יכולים לגרום לסימפטומים שונים בדרכי העיכול.
